טיים אאוט timeout

מאלמודובר לתפקיד צנוע בסרט קטן: חוויאר קמארה מדבר

| מאת: יעל שוב

השחקן הספרדי, ששיחק תפקידים מוחצנים וגדולים מהחיים בסרטיו של פדרו אלמודובר, משחק עכשיו תפקיד צנוע בסרט קטן על שני אנשים. וכלב

  • https://static2.timeout.co.il/media/2017/01/sizes/ק_ס_¿_ש_¥-___ף-_פ___ץ__-4-J.-Camara-TRUMAN-fotograma-de-la-pelicula_H_wo_680_382.jpg
חוויאר קמארה ב"טרומן"

חווייר קמארה הספרדי זכה לפרסום עולמי כשגילם את האח המאוהב ברקדנית השרויה בתרדמת ב"דבר אליה" של פדרו אלמודובר. הוא המשיך להפגין כישורים קומיים מעולים בתפקידים מוחצנים בשני סרטים נוספים של אלמודובר – כדראג קווין ב"חינוך רע" וכדייל אוחץ' ב"לעוף מהתרגשות".

ב"טרומן" של ססק גיי, שזיכה את קמארה ואת ריקרדו דארין הארגנטינאי (גדול כוכבי הקולנוע הדרום אמריקאי) בפרסי גויה (האוסקר הספרדי) למשחק, הוא מוכיח שהוא יכול להיות נפלא ביותר גם בתפקיד מאופק ושקט. קמארה מגלם את תומאס, מורה ואיש משפחה המתגורר בקנדה, שמגיע למדריד לבקר את ידידו חוליאן, שחקן חולה בסרטן שהחליט להפסיק את הטיפול ולזרז את מותו. במהלך ארבעה ימים הם יוצאים למסעדות, מבקרים אצל הרופא, קופצים לאמסטרדם ומחפשים בית חדש לטרומן – כלב הבוקסר הזקן של חוליאן. הדרמה וההומור צומחים מתוך המרחב שבין חוליאן המכתיב את העלילה, ותומאס שמביט בו בעצב, בחיוך ובחוסר אונים. קמארה מספר שהסרט הזה הוא אבן דרך מבחינתו.

רוב הסרט אתה בעצם מגיב לריקרדו דארין. הוא השחקן ואתה הצופה השקט.

"כשקראתי את התסריט קצת חששתי כי תומאס הוא האיש שמקשיב לאיש השני. בפגישה הראשונה חוליאן אומר לו 'סבלתי מהמחלה שנה וחצי ואתה רק הגעת אז תשתוק, לא תשכנע אותי בכלום', כך שהקונפליקט של תומאס נגמר כבר בהתחלה. זה הדאיג אותי שכל מה שיש לי לעשות זה להיות טבעי, חמים ואמפתי לחבר. אבל נורא שמחתי על ההזדמנות לעבוד עם שחקן שאני מעריץ. שאלתי את ססק: 'אין לי קונפליקט, אז מה אעשה בשאר הסרט?' הוא אמר לי: 'אתה רוצה לברוח לבית שלך, לחבק את אשתך, להישאר עם ילדיך ולשכוח מהחבר שלך שהולך למות. אתה סובל כל הזמן אבל אתה לא רוצה לשתף אותו בזה שאתה רוצה לברוח. אתה לא יכול להגיד 'סורי, ביי'. אתה מנסה לקבור את הסיטואציה ולהישאר איתו, ובמשך ארבעה ימים התובנות שלך לגבי מוות וחברות מעט ישתנו. אתה לא תהיה מודע לכך שדברים משתנים אבל אתה מעריץ את החבר שלך קצת יותר, אתה עצוב בגלל החלטותיו ואתה לא יכול לעשות כלום'. זה עזר.

"בשבילי 'טרומן' הוא אבן דרך אישית. העבודה עם אלמודובר היתה אבן דרך בינלאומית כי 'אלוהים, אתה עובד עם אלמודובר'. אבל מבחינה אישית גיליתי שאני יכול לעשות עבודה מעודנת עם ניואנסים. אני רוצה להיות שחקן טבעי כמו ריקרדו. יש שחקנים שאתה מרגיש שהם חיים, לא חושבים. הדבר כי קשה בדמות הוא להקשיב ולהישאר בסצנה באופן טבעי ומעודן. הסרט הזה נתן לי הזדמנות ללמוד ולגדול".

איך עבדתם על הדינמיקה ביניכם?

"החזרות היו בדירתי במדריד. ססק הוא חבר שלי והוא בא מברצלונה, וריקרדו בא מארגנטינה. לקראת בואם הכנתי קפה טוב והשקעתי בדברי מתיקה כי הארגנטינאים מאוד ספציפיים בעניין המתוקים שלהם. כשריקרדו נכנס התחבקנו, וכשהוא ראה את השולחן הגדול הערוך הוא אמר 'קודם כל, בואו נשים את המתים על השולחן ונדבר על למה אנחנו עושים את הסרט. הקפה יכול לחכות'. ריקרדו אמר שבחר בסרט כי הוא רוצה להקדישו לאביו שנפטר. זה היה אותו דבר בשביל שלושתנו – אבי נפטר כשהייתי צעיר וססק כתב את התסריט כי אמו מתה. השיחה היתה מדהימה ובינתיים הקפה התקרר והבוקר חלף אז הלכנו לאכול צהריים במסעדה. זאת היתה התחלה נהדרת ומלאת רגשות לסרט".

התסריט הוא מעין דואט לשני אנשים. הוא השתנה במהלך החזרות?

"בתסריט המקורי היו הרבה בדיחות קטנות שחיברו את הסצנות. אמרתי לססק שאני לא מבין את ההומור הזה, שהוא צעיר מדי, וזה סרט בוגר. גם ריקרדו אמר 'זה סרט רציני ואתה לא צריך בדיחות דביליות. תכבד את הקהל'. לקח לססק יומיים להבין שהוא צודק. בגלל זה אני אוהב אותו. הוא פתוח להצעות והטון של הסרט השתנה בגלל ריקרדו".

איך היה לעבוד עם הכלב?

"לריקרדו יש ארבעה כלבים. לי אין. היחסים שלי עם כלבים קשים, והכלב הזה ענק, כמו אריה. הוא אומן לעבוד עם ילדים אוטיסטים, ובסוף הצילומים למדתי לאהוב אותו. הוא מת חמישה חודשים אחרי הצילומים וכשהיינו בפסטיבל סן סבסטיאן ריקרדו נזכר בו והתחיל לבכות. הפסקנו את הראיונות כי הוא היה רגשי מדי. היחסים ביניהם היו עזים".

יש בסרט הרבה רגשות אבל את הבכי אתם משאירים לצופים.

"ריקרדו אמר 'אם נתחיל לבכות בצילומים אל תחתוך. תן לנו להמשיך עד הסוף. נעשה אחר כך טייק יותר יבש או עם צחוק'. במאים מפחדים מרגשות והם צודקים. אבל ריקרדו רצה ליהנות מהטריפ של הרגש בסרט. במהלך הצילומים בכינו הרבה, אבל בסרט אין בכי פרט לסצנת הסקס שבה אני משתחרר ובוכה".

אז איך זה לעבוד עם אלמודובר?

"זו אחריות גדולה. חלום שהתגשם. הרבה אנשים מזכירים לך שכל יום עם אלמודובר זה כמו ללמוד אצל מאסטר באוניברסיטה. אבל על הסט אתה צריך לשכוח מזה כי כמו כל במאי אחר הוא צריך שתעזור לו לעשות את הסרט שלו. במהלך צילומי 'דבר אליה' לא היה לי מושג שאנחנו עושים סרט כזה מדהים. הייתי כל כך מרוכז בעבודה וכשראיתי את הסרט בכיתי כמו תינוק. עכשיו אני קצת יותר מנוסה ויכול לדמיין איך סרט הולך להיות. אחרי שעשית סרט כמו 'דבר אליה' אתה מרגיש יותר בטוח".

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV1 on: 4865fe341de