טיים אאוט timeout

תנו לו חרב אור: המעריץ שזכה לשחק ב"מלחמת הכוכבים"

| מאת: טום הדלסטון (טיים אאוט לונדון)

ג'ון בויגה, מהפרצופים המבטיחים של "מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר", עדיין לא הפנים את העובדה שהוא זכה להשתתף בסדרת הסרטים שגדל עליה. אם תשאלו אותו איך היה, התשובה הקצרה תהיה: כמו בדיסנילנד

  • https://static2.timeout.co.il/media/2015/12/sizes/the-force-awakens_0_H1_wo_680_382.jpg
מתוך "מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר"

ייתכן שג'ון בויגה הוא האיש הכי שמח ביקום כרגע. הוא בן 23, הוא נבחר אישית על ידי הבמאי ג'יי ג'יי אברמס להופיע במה שאמור להיות הסרט הגדול ביותר של העשור – "מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר" – ועכשיו כל אחד בכדור הארץ רוצה חתיכה ממנו. מתוקתק בבגדי מעצבים, שרוע כל כיסא באחד מבתי המלון האופנתיים בלונדון, הוא אוחז בידי ומחייך כאילו זכה בלוטו. כאשר בשנה שעברה הודיעו שבויגה לוהק לתפקיד פין, הלוחם הפשוט שעורק משורות פלוגת חיילי סער ומצטרף למורדים, כמעט כולם הופתעו.

לאחר מכן הגיעו מאמרי תגובה שרבים מהם הציגו אותו כילד רחוב שקורץ מאותם חומרים – אקדחים וכנופיות – כמו הגיבור שלו מוזס שגילם בסרט האקשן מ־2011 "השכונה נגד חייזרים". אלו שטויות, כמובן. בויגה הוא פשוט שחקן מצוין, אינטנסיבי וכריזמטי, במסורת הבריטית הגאה של אלברט פיני, בוב הוסקינס וטום הארדי. אבל יש בו גם פתיחות, בייחוד אחד על אחד: התלהבות היפר אקטיבית וביטחון עצמי נוסק שקשה לא לחבב. זהו שילוב ייחודי, ובזכותו בויגה משתלב בקלילות בעולם האגדי, הקשוח אך הנלהב של "מלחמת הכוכבים". גם העובדה שהוא מעריץ אובססיבי של המותג, שאסף את כל הצעצועים ושיחק בכל משחקי המחשב, בטח לא הזיקה לו.

P מלחמת הכוכבים: הכח מתעורר, הריסון פורד, צ'ובקה (צילום: יח"צ)

"הוא בחור מאוד נינוח". הריסון פורד ב"מלחמת הכוכבים: הכח מתעורר" (צילום: יח"צ)

כמה פעמים הגיק הפנימי שלך השתולל על הסט של "מלחמת הכוכבים"?
"כל הזמן. מסיעים אותי בבוקר לסט ואני לובש את החליפה, הגיק הפנימי משתולל פעם ראשונה. קוראים לי לסט, הגיק משתולל פעם שנייה. ג'יי ג'יי מספר לי סוד, הגיק משתולל פעם שלישית. ג'יי ג'יי מתלהב ממשהו – וכשג'יי ג'יי מתלהב, כולם מתלהבים – והנה הפעם הרביעית. זה כמו ללכת לדיסנילנד כל יום ויום".

מה היו הרגעים הכי טובים?
"ללבוש את השריון של חיילי הסער. צריך להיזהר, כי הוא צובט בבתי השחי ובין הרגליים. אבל כשנתנו לי להחזיק חרב אור, אז ישר קפצתי – יש! נופפתי אותו, עשיתי את הקולות. והחבר'ה של האפקטים המיוחדים שולטים בצבע שלו. הייתי מבקש מהם לעשות אותו אדום. 'אני רוצה להיות רע עכשיו!'".

עד כמה הערצת את "מלחמת הכוכבים" בתור ילד?
"הכי הרבה שאפשר. אבל לפני הסיפור, הספרים והמשחקים הכרתי את המרצ'נדייז. אל תשפוט אותי, נולדתי ב־1992! ראיתי את הפריקוולים ורק אחר כך את הסרטים המקוריים. אז טכנית ראיתי את הסדרה לפי הסדר. אבל כשראיתי את הסרט המקורי מיד שאלתי: אבא, מה קרה לאפקטים המיוחדים?".

מה אתה יכול לומר להגנתם של הפריקוולים, הטרילוגיה שהחלה עם "אימת הפנטום" ב־1999?
"יש הרבה אנשים ששונאים אותם, אבל ככה זה עם אמנות: אתה משחרר את זה ונותן לאנשים לשפוט את זה. יש אנשים שלא אוהבים את הטרילוגיה המקורית. זה עניין של דעה. אבל את הסדרה הזאת כולם הולכים לאהוב. בכוח".

איך היה לעבוד עם כוכבי הטרילוגיה המקורית – הריסון פורד, מארק האמיל וקארי פישר?
"פנטסטי. הם כבר הלכו בדרך הזאת, אז הייתי סקרן מאוד לדעת איך הם מרגישים. ושלושתם פשוט באו בקטע של 'אנחנו מוכנים, בואו נעשה את זה'. מוכנים לעבוד. מאוד מקצועיים, מאוד כיפיים".

להריסון פורד יש מוניטין מאיים. הסתדרת איתו?
"חה! הריסון ואני הסתדרנו מצוין. קלטתי את הקטע שלו. כולם לידו פשוט כל הזמן עושים עניין, והוא בחור מאוד נינוח, עם רגליים על הקרקע. אם אין לו משהו להגיד, הוא פשוט לא אומר שום דבר".

ואיך הצלחת להתנגד לפיתוי כל הזמן ללטף את פיטר מת'יו כשהוא לבש את חליפת הפרווה של צ'ובקה?
"אני כל הזמן ליטפתי את הווקי הזה. לפעמים הם היו צריכים להוריד אותי ממנו בכוח. אני רק רציתי להתכרבל איתו. הדבר הכי טוב בעולם".

ג'יי ג'יי אברמס התחייב להשתמש באפקטים "פרקטיים" (כלומר, לצמצם את השימוש באפקטים ממוחשבים). היית מוקף בחייזרים מגומי וברובוטים מפלסטיק?
"ביליתי הרבה זמן במחלקת היצורים. בגלל הניסיון שלי, כמובן. רציתי לוודא שהם עושים את הבובות כמו שצריך! סתם, פשוט היה שם כיף, לראות אותם שמים את כל הפרטים האלה בדמויות. היית רואה את הרובוטים המונפשים, כל מיני עטלפים מוזרים בפינת הגג. זה נראה כמו מוזיאון".

נהנית מהפעלולים?
"אני חולה על זה. זה כמו להיות ילד ולשחק בסלון: הספה היא המקום הבטוח שלך וכל השאר זה לבה ואתה יכול למות מיד, אם אצבע אחת נוגעת ברצפה. זה אותו הדבר, רק בסקאלה ענקית".

איך היית משווה את פין, הדמות שלך, לגיבורים של הטרילוגיה המקורית?
"פין מגניב לגמרי. בסרט כזה, שלגמרי מנותק ממה שאנחנו מכירים, הקהל צריך לעבור במין פורטל של דמיון, אז טוב שיש דמות שאפשר להזדהות איתה. חלק מהדמויות הן חלק מהקסם, הן תמיד יודעות מה לעשות. ואז יש דמויות אחרות, שהן – ובכן – לא כל כך בטוחות לגבי כל זה… ואני אוהב דמויות כאלה".

עד כמה קשוח היה תהליך הליהוק?
"קשוח מאוד. ובצדק. לו הייתי קונה חברה ב־4 מיליארד דולר, גם אני הייתי מוודא שהשחקנים יודעים מה הם עושים (דיסני קנו את לוקאספילם, האולפנים שיצרו את 'מלחמת הכוכבים' ב־2012 – ט"ה)! אבל זה היה תהליך מדהים, בריא מאוד. ביליתי שבעה חודשים בריצה על הליכון. החלק המפחיד היחיד בכל התהליך היה להיות על סף הכניסה להיסטוריה, והאופציה השנייה היא פשוט לחזור לחיים הרגילים. אתה כל הזמן אומר לעצמך: אלוהים, אולי זה רגע האמת".

מה אתה חושב על האופן שבו התקשורת הבריטית התייחסה אליך מאז נודע שאתה משתתף בסרט? אני יודע שהתעצבנת על כתבה אחת, שתיארה אותך כילד מהרחובות הקשוחים של השכונות העניות בלונדון…
"הם בסך הכל מחפשים את הסיפור. כשאנשים שומעים שאני מפקהאם (שכונה בדרום־מזרח לונדון, אחד האתרים שבהם פרצו מהומות בעיר ב־2011 – ט"ה), הם מיד חושבים שזהו, הם קלטו הכל. בגלל זה טוב שיש לי חשבונות במדיה חברתית, שבהם אני יכול פשוט להגיד שהכל שטויות ולהמשיך הלאה".

כתבת אז בטוויטר "זה לא הסיפור שלי". מה הסיפור שלך?
"הייתה לי ילדות מדהימה. נחשפתי מוקדם לעולם של מחול מודרני, סטפס, מחזות זמר. הופעתי ברויאל אלברט הול כשהייתי בן 13, הייתה תקופה נהדרת".

הרבה שחקנים בריטים שחורים דיברו על הקושי בייצוג בקולנוע או בטלוויזיה. האם הבנת בשלב מוקדם את המאבק הצפוי לך?
"לא, לא היה לי ברור בכלל ששחורים צריכים להילחם על תפקידים. ידעתי שהדמויות השחורות לא תמיד שורדות עד סוף הסרט, אבל זה הכל!".

האם התמודדת עם דעות קדומות המבוססות על המוצא שלך, המבטא שלך או השכונה שגדלת בה?
"אנשים אומרים שטויות, אבל זה לא יעצור אותי! אני ב'מלחמת הכוכבים', אז שיישבו וילעסו את זה קצת".

אתה יכול לדמיין את עצמך עובר ללוס אנג'לס?
"לא, פשוט לא. לונדון היא הבית, פה הלב שלי. מגניב פה".

אתה מאוד קז'ואל לגבי כל זה. אתה יכול לדמיין נקודה בה כל זה יהיה לך עמוס מדי?
"לפעמים אתה עייף או פשוט רוצה לבלות זמן עם המשפחה, לא תמיד בא לך על 'הכוח'. אבל אתה נכנס לפרויקט כזה עם הבנה מוחלטת של האחריות. אני אחכה שהסרט ייצא, והנסיבות יכתיבו איך אני צריך להתנהל, אני לא רוצה לשער שיקרה דבר זה או אחר. אי אפשר לשלוט במזג האוויר, אפשר רק לבנות בקתה חזקה יותר. אני הכי עסוק בכך שסוף סוף אוכל לראות סרט חדש של 'מלחמת הכוכבים' בקולנוע. אם אתה שומע מישהו בשורה האחורית של האולם צועק וצוחק ובוכה, זה בטח אני".

"מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר" החל מ־ 17.12 בבתי הקולנוע

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: f2fadbfc0df0