טיים אאוט timeout

שחקנים חושפים לראשונה: הוטרדנו מינית על ידי המורים בבתי הספר המובילים למשחק

| מאת: נועה בונה

מורים שמכריחים תלמידים להתנשק ומנסים לעורר טראומות מיניות בכוח: מבט מבפנים על בתי הספר למשחק מראה עד כמה הטרדות מיניות והתעמרות נפוצות כבר בשלב הראשונה של הקריירה. יש מי שמנסים לשנות את המצב

  • https://static2.timeout.co.il/media/2016/10/sizes/DSC_1101_H_wo_680_382.jpg
ג'ייסון דנינו הולט. צילום: יולי גורודינסקי

בתי ספר מקצועיים למשחק לא עולים לכותרות בהקשרים חיוביים. כמו מוסדות אחרים להשכלה גבוהה בתחומי האמנויות, הם ידועים כמקומות תחרותיים ותובעניים, שלעתים מואשמים בהזנחת תחושת הביטחון של תלמידיהם.

עוד כתבות שיעניינו אותך:
השיטה החדשה: הטרידי את המטריד
אורין יוחנן הפכה את הטראומה של חוויית הריאליטי למופע מחול
מה אווירת ההטרדות בקשת לימדה אותי

גרי בילו, שהיה מנהל בית צבי, ומיכאל גורביץ', שלימד בניסן נתיב, הם רק שניים מהמורים שהוטחו בהם תלונות רבות על הטרדה מינית ועל התנהגות לא הולמת במהלך השנים. לצד מקרים כאלה, שזכו לחשיפה ונדונו בתקשורת, ישנם "סיפורי זוועות" המועברים מדור לדור בקרב התלמידים: הטרדות מיניות בין מורים לשחקנים ושחקנים לשחקנים, חציית גבולות בשיעורים, השפלה פומבית, מורים ובמאים שמשתמשים בכוחם לרעה ואף גרימת נזקים נפשיים לתלמידים. ולמרות הכל, בכל שנה נכנסים למערכת הזו עשרות תלמידים חדשים שרוצים לקבל את הכלים לפרוץ בעולם המשחק. קשר השתיקה של המערכת אחראי לכך שתלמידים רבים נושאים טראומות מבית הספר למשחק גם שנים רבות אחרי שעזבו אותו.

חוויה טיפולית כביכול

"יש המון עיסוק בנפש בלימודים", אומרת נועה (שם בדוי), בוגרת הסטודיו של יורם לוינשטיין. "אבל לפעמים זה חוצה את הגבול. לא פעם אתה יושב בסיטואציה שתלמיד בוכה בהיסטריה על הבמה כי מורה לחץ לו על נקודה רגישה מדי והוא לא מרפה. התלמיד בחיים לא יגיד 'לא' כי הוא רוצה לרצות את המורה, אתה כחבר לספסל הלימודים לא תגיד כלום כי המורים הם האלוהים שלך. כל תלמיד למשחק מכיר שניים־שלושה חברים מהכיתה שאיבדו את זה לגמרי. למיטב הבנתי רק בשנה האחרונה עשו לתלמידים שיחה על האופציה לומר 'לא'. אני לא מאמינה בפילוסופיה הלימודית של להיות על הקצה הנפשי כל הזמן".

"אתה מקבל את הכלים שלך כשחקן משלוש שנים של טראומה אחרי טראומה", נזכר ז', בוגר ניסן נתיב. "אני זוכר סיטואציה מאוד כואבת שצפיתי בה בפרזנטציה של אחת השכבות, כזאת עם קהל המורכב מתלמידי בית הספר. תלמידים משקיעים בפרזנטציות האלה את הנשמה. אחת המורות הגדולות של ניסן פשוט צעקה הערות בוטות ונורא מעליבות על התלמידים שהציגו. זה קרה יותר מפעם אחת".

"הלימודים זכורים לי כחוויה מאוד טיפולית כביכול", משתפת א', בוגרת סמינר הקיבוצים, שם חלק מצוות המורים מוסמכים במקצועות הנפש. "נותנים לנו לקחת יותר מדי ברצינות את האמרה שאנחנו סך חוויותינו, ועל זה מתבסס המשחק שלנו. מדובר רק בשיטה אחת ללמוד משחק מתוך רבות. כשאתה צעיר ורוצה להרשים אתה מוצא את עצמך בתחרות 'מי יותר דפוק?'. יש איזו אווירה כללית שדפוק זה טוב. אני מעולם לא עברתי התעללות מינית למשל וזה גרם לי לחשוב שאין לי עם מה לעבוד. שיחקתי פעם זונה בתרגיל והבאתי את עצמי למצבים משפילים כדי לחקור את הדמות. זה דפוק".

ההתעסקות בנפש השחקן מזוהה עם שיטת סטניסלבסקי הנלמדת בפרשנויות שונות בבתי הספר. השיטה בעיקר מבוססת על "זיכרון חושים" והבעת רגש אמיתי על ידי ניתוח הדמות והטקסט לפרטי פרטים. כלומר, אם שחקן צריך לבכות, הוא ישתמש בבנק הזיכרונות והרגשות שלו כדי לבכות על הבמה ולייצר רגש אותנטי ומציאותי. "הייתה תלמידה שהתמוטטה בסשן לימודי־טיפולי כזה. היא הלכה לאשפוז ומאז לא חזרה ללימודים", מספרת א'. גם אלן (שם בדוי), בוגר אחד מבתי הספר הגדולים שביקש לא להיחשף, זוכר מקרה שבו תלמידה התמוטטה נפשית בכיתה. "זה היה בשנה ב' והיא נכנסה למעין טראנס של בכי היסטרי בלתי נשלט שאי אפשר היה לעצור כי היא הציגה תרגיל על טראומה שעברה. זה כבר לא היה משחק. המורה אמר לה כשסיימה: 'מה את מביאה את זה לכיתה? לכי לטיפול'. לא הבנתי למה הוא לא עצר את זה קודם".

מתיחות. תלמידות סמינר הקיבוצים. צילום: גוני ריסקין

סמינר הקיבוצים. למצולמות אין כל קשר לכתבה. צילום: גוני ריסקין

אף אחד לא אומר כלום

"הזמנים משתנים גם בתחום הזה", אומר ג'ייסון דנינו הולט – שחקן, במאי ומורה למשחק. "אני מאמין ביצירה מתוך האישי אך מצד שני גם בהמון דגש על גבולות. תלמיד חייב לדעת איך לשמור על עצמו. אם הבאת ליצירה דבר קשה מדי עבורך אז תיסוג. בית הספר יכול לטפל בתלמיד עד גבול מסוים, בניסן יש שעה שבועית עם פסיכולוגית קבוצתית שמשמשת כאזור בטוח עבור התלמיד, אבל זאת אחריות של התלמידים גם לדעת מתי צריך לבקש עזרה מבחוץ. כמו שמתאמנים לשמור על בריאות פיזית, אז אולי לפעמים כדאי להתחיל טיפול פסיכולוגי כדי לשמור על הבריאות הנפשית. יש קלישאה שרצה אצל תלמידים שאם לא חווית חוויה טראומטית מינית או אלימה אין לך מקום בתוך המסגרת. זה בולשיט".

אך החוויה השלילית של חלק מהתלמידים לא תמיד נעצרת בשאלה "האם המורה הזה העליב אותי?". "על הבמה אין זמן לקבלת החלטות ויש שימוש בכוח לרעה מצד המורים", מחזק ד', שלמד שנתיים בבית צבי. "אחת המורות 'הגדולות' של בית ספר אמרה לי להתפשט על הבמה בתרגיל בשנה א'. התחלתי לשאול שאלות לגבי הוראת הבימוי אבל לא קיבלתי הצדקה. היא אמרה לי: 'אם אתה לא רוצה לעבוד, לא צריך'. לא היה מקום לדיון". זה לא המקרה היחיד שבו ד' חזה בתלמידים שמרגישים חציית גבול: "אחד המורים אמר לתלמידה שהייתה צריכה להיות מוטרדת מינית בתרגיל שהיא לא נראית מספיק מוטרדת. הוא אמר לפרטנר שלה 'תפוס לה את השדיים ותמשש לה את התחת' בלי לשאול אותה אם זה בסדר מצדה. הסיטואציה הפכה למוזרה וזה היה נראה כמו אונס על הבמה של שני השחקנים. כולם הסתכלו זה על זה במבט של 'למה אף אחד לא אומר כלום?', אבל כולנו שתקנו. בא לך לקחת אחריות על חבר בספסל הלימודים אבל אתה כל כך פוחד על המקום שלך".

גרי בילו

גרי בילו, מנהל בית צבי לשעבר

במקרים אחרים הקיצוניות המהולה ברצון להרשים וללכת רחוק גורמת גם לפגיעה של תלמידים בתלמידים בשם המשחק הטוטאלי. "זכור לי מקרה אחד של פרזנטציה שיצאה מכלל שליטה", אומרת נועה מיורם לוינשטיין. "זאת הייתה סצנה במיטה והפרטנר שלי ואני עבדנו על הקטע המיני בה בצורה מאוד טכנית. ייאמר לזכותו של המורה שהוא רצה לשמור את זה נקי ומחושב". למרות הכוונות הטובות, זה לא מה שקרה. "הפרטנר שלי חצה את הגבול להטרדה מינית בשם 'גורם ההפתעה'. מובן שניגשתי אליו אחרי ויצאתי עליו אבל זאת לא הייתה הפעם האחרונה שהוא עשה את זה. הוא היה אומר שהוא שחקן טוטאלי".

גם אדווה (שם בדוי), בוגרת בית צבי, מזכירה סיטואציה דומה שחוותה בלימודים, אבל הפעם ההטרדה באה מצדו של המורה המלמד: "עליתי לסצנה עם פרטנר בשנה א' שהציגה זוג שרב. המורה באותו השיעור רצה להביא את הסצנה לפן יותר מיני, למרות שבפירוש זה לא התאים. הוא הכריח אותי לנשק את הפרטנר שלי כדי לגרום לסצנה להיות יותר סקסית. זה היה בשנה א', היינו מאוד תמימים. אותו מורה גם היה אחראי על הליהוקים שלנו ולא רצינו להיראות לא מקצועיים. הפרטנר שלי ואני לא דיברנו על זה, אבל שנינו זוכרים את הסיטואציה כלא נעימה ומטרידה".

אדווה מספרת גם על מורה שלה שחתר לקשר רומנטי בזמן שהיא לא הייתה מעוניינת בכך. "זה התחיל מהודעות בפייסבוק. פעם כשנעדרתי מהלימודים בגלל סיבה אישית הוא שלח לי הודעה והתעניין בשלומי. הערכתי את זה, כי זה כיף שלמורה אכפת ממך". אך משם, לטענת אדווה, השיחות עם המורה גלשו לפן האישי. "הוא שלח לי דברים שהוא כותב על חייו האישיים, שאל אותי אם בא לי לשתות איתו משהו – ולא יכולתי לדחות אותו. הוא היה מורה בכיר, מוערך ובעל השפעה. היה ידוע שהיו לו קשרים רומנטיים עם תלמידות. גם כשאת סובלת מהתנהגות לא נאותה את לא יכולה להגיד כלום כי את תיכנסי לסאגה של מילה מול מילה או שהמורה הזה ימרר לך את החיים. הייתי צריכה להתחמק באלגנטיות הרבה זמן ולהיות זהירה במילותיי. זמן מה אחרי שסיימתי ללמוד הוא יצר איתי קשר ואמר לי שחיכה שלוש שנים כדי להתחיל איתי. כן, הא?".

בית צבי

בית צבי. למצולמים אין כל קשר לכתבה.

חייבים להרגיש מוגנים

קשר השתיקה סביב מקרים מהסוג הזה כה חזק, שבדך כלל התלמידים מפחדים להיחשף גם שנים רבות אחרי שסיימו ללמוד. "עצם העובדה שאני מפחד לדבר אומר הכל", אומר אלן, לפני שהוא מספר על מקרה שאירע לו. "זה היה מורה שאני מאוד אהבתי ועדיין מאוד מעריך מקצועית כי הוא מורה מצוין ומלא תשוקה למקצוע. הוא היה האלוהים הקטן של בית הספר והיינו ביחסים טובים. פעם אחת זיהיתי מעין זיק רומנטי מצדו כאשר הוא אמר לי ששאר המורים צוחקים עליו שאני הפייבוריט שלו. הפעם השנייה הייתה אחרי שהוא ביקש ממני להישאר כמה דקות אחרי השיעור. ברגע שהוא סגר את הדלת הבנתי שמשהו לא טוב הולך לקרות. הוא התוודה בפניי שהוא מאוהב בי ושהוא רוצה שננסה להיות ביחד אחרי הלימודים. הייתי קפוא. חייכתי והנהנתי. אני עד היום חושב שהוא לקח את זה כאישור מצדי. "עומד מולי אדם משפיע בבית ספר ובתעשייה, שאם אני אדחה אותו אני יכול לשכוח מהחלום שלי להיות שחקן. בראייה לאחור הייתי צריך לומר משהו, אבל כשאתה בפוזיציה הזאת אתה לא באמת יכול לומר משהו. בהדרגה התחלתי להוריד פרופיל בלימודים. התחלתי לחשוב שאולי אני נחמד מדי ואני מבקש את זה. בכלל, תחום הגייז בבתי הספר פרוץ עוד יותר. ההתנהגות הזאת מלבה את החשיבה הזאת בתעשייה שהשחקן הוא חסר יכולת והשפעה".

מקרים מסוג זה הביאו את שח"ם, ארגון השחקנים של ישראל, לנסח אמנה למניעת פגיעה מינית בתעשייה ובמוסדות הלימוד ב־ 2015 . "זה התחיל מפנייה של שחקנית לשח"ם שהתלוננה כי הפרטנר שלה הלך רחוק מדי ונהג באלימות", אומרת השחקנית רוני דותן, לשעבר האחראית על נושא ההטרדות המיניות בשח"ם וממנסחי האמנה. "השאלות שצריכות להישאל הן 'מתי זה משחק טוטאלי ומתי זאת חציית גבול?' ו'מתי אני יכול להגיד לא?'. יצאנו למסע של שנתיים וחצי לנסח אמנה, שבהן דיברנו עם בתי ספר ותיאטראות במטרה להביא אותם לחתום על האמנה וליצור שיח. היו בזמני תרגילים בבתי הספר שהיו עילה לתביעה אבל אף אחד לא חשב על זה. מורה למשחק צריך לדעת שהוא מתעסק עם גוזלים שמוכנים לעשות כמעט הכל ושהם בפוזיציה די נואשת בשנה א'. צריך לדעת להשתמש בסמכות בצורה נכונה. צריך להשריש בתלמידים, גם כסטודנטים וגם כשחקנים מקצועיים, את האמרה 'לא הכל ולא בכל מחיר'. מבחינתנו העובדה שכרגע יש נציג בכל בית ספר האמון על הנושא זה הישג, אבל יש עוד דרך ארוכה".

רוני דותן, ממנסחות אמנת שח"ם. צילום: איליה מלניקוב

רוני דותן, ממנסחות אמנת שח"ם. צילום: איליה מלניקוב

רפי ניב, המנהל האמנותי של בית הספר גודמן בבאר שבע ומורה ביורם לוינשטיין, אשר נחשף בפרשת גרי בילו כקורבן הטרדה מינית, מדבר בפתיחות על אימוץ האמנה בבית הספר: "האג'נדה שלי חד משמעית ואני אומר זאת לתלמידיי כל שנה – 'חובתי כמורה לאתגר אתכם, להרחיב את הגבולות שלכם ולקחת אתכם למקום הכי רחוק שאני יכול. עם זאת זכותכם המלאה להחליט כמה רחוק ללכת'. "שחקן חייב לקחת את האמנות שלו רחוק אבל כדי לאפשר זאת הוא חייב להרגיש מוגן. בכל סוף שנה אנחנו מעבירים משוב בעילום שם שבו כל אחד מהמורים מקבל ציונים והרחבה בכתב. אין מבחינתי תחום אפור. יש תלמיד שמרגיש בטוח ומצליח להתעמק, להיחשף ולגעת בנקודות רגישות ויש תלמיד מוטרד. להטרדה אין שתי פנים. אני משתף את התלמידים בחוויות שלי כסטודנט. אפשר לקחת תלמידים רחוק במרחב מוגן. בשביל אחד עירום זאת לא בעיה ובשביל אחר זה קו אדום. בגודמן היה מקרה באחת השנים הראשונות שבו תלמידה התלוננה על מורה והוא פוטר באותו השבוע".

למרות האמנה והממונים מטעם בתי הספר בנושא, נראה שעדיין תלמידי בתי הספר למשחק נשארים בתחום מתעתע ורבים מהם מתקשים לדעת מה ליישם ומתי לומר לא מובהק. "אנחנו בתהליך לשיח פתוח יותר", אומר דנינו הולט. "אני מזמין כל תלמיד או שחקן שמרגיש שאין לו מענה בנושאים האלה לפנות אליי ולדבר איתי על הנושא".

ג'ייסון דנינו הולט. צילום: יולי גורודינסקי

ג'ייסון דנינו הולט. צילום: יולי גורודינסקי

"לא מתיימרים לטפל"

בתי הספר ניסן נתיב ובית צבי לא מסרו תגובה.

תגובת בית הספר יורם לוינשטיין: "בית הספר חתום על אמנת שח"ם. אנו פועלים בתיאום עם היועצת המשפטית של שח"ם ואנו נוהגים על פי הנחיותיה. כמו כן אנחנו פועלים בתיאום עם היועץ המשפטי של הסטודיו. הממונה על נושא ההטרדות המיניות בבית הספר היא לילך סגל אשר הוכשרה על ידי שח"ם. הסטודיו מכשיר את מיטב השחקנים בתעשיית הקולנוע, הטלוויזיה והבמה. אין הוא מתיימר לטפל בשחקנים ובבעיותיהם האישיות. במקרה ששחקן פונה לבקשת עזרה פסיכולוגית או אם אנו מזהים שיש צורך בטיפול פסיכולוגי, אנו מפנים אותו לאנשי מקצוע חיצוניים. בעת ההרשמה לבית הספר על התלמיד למלא הצהרת בריאות".

מאיציק וינגרטן, מנהל בית הספר לאמנויות הבמה בסמינר הקיבוצים, נמסר: "דיקנית הסטודנטים היא גם האחראית על הטרדות מיניות ואליה התלמידים יכולים לפנות, וגם איתי אפשר לדבר כמובן. כחלק מתוכנית הלימודים אני פוגש כל כיתה לשעה־שעתיים ולכל כיתה יש חונך שהתלמידים משוחחים איתו גם מחוץ לשעות הלימודים. בבית הספר תלויים פוסטרים גדולים של שח"ם על הטרדות מיניות וזכויות התלמידים. כל תלמיד שמתקבל לסמינר הקיבוצים נשאל בשיחה אישית איתי על מצבו הנפשי. אם לא התגייס לצה"ל מסיבה נפשית, מובהר לו שעלינו לדעת מה מצבו בכדי שנוכל לשמור עליו ושנהיה ערים ומודעים לכל מצב. אני מיידע על כך את המורים בדיסקרטיות. בנוסף, לחלק גדול מהמורים שלנו יש כלים טיפוליים".

תגובת שח"ם: אנו פועלים במשך שנים על מנת לצמצם את תופעת ההטרדות המיניות בעולם המשחק לצד העובדה כי הגבולות בתחום המשחק ובבתי הספר בפרט אינם ברורים. לשם כך יצרנו את האמנה למניעת הטרדות מיניות – על מנת לחדד את אותם גבולות, להגביר את המודעות לכך וליצור סביבת לימודים נעימה ובטוחה לכל שחקנית ושחקן. היום האמנה למניעת הטרדות מיניות נמצאת בכל מוסד לימודי, ומחולקת בכל סט ותיאטרון.
ישנה אחראית על הנושא מטעם שח"ם המלווה ע"י עורכת דין. בשנה האחרונה ערכנו יום עיון לכל האמונות על הנושא בעולם התרבות כדי לחדד פעם נוספת את הנהלים וכללי ההתנהגות בעולם המשחק.
פעולות אלה ועוד רבות הן רק חלק קטן מהפעולות היומיומיות של הארגון על מנת לצמצם את התופעות המדוברות בכתבה בעולם המשחק. אנו נמשיך להילחם למען כל שחקן ושחקנית על מנת שירגישו בטוחים – הן בסביבת הלימודים והן בסביבת העבודה.
כל שחקנית ושחקן אשר עולים להם סימני שאלה או מעוניינים לקבל ייעוץ – מוזמנים לפחות לשח"ם.

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV2 on: 72510cdc125ed2