טיים אאוט timeout

"המלך אובו" הוא כל מה שבתיאטרון הרפרטוארי לא מעזים לעשות

| מאת: דורה אריאל

שחקנים שהם מוזיקאים מקועקעים מסצנת האינדי, גישה פאנקיסטית, עולם אפל והזייתי – העיבוד החדש של "המלך אובו" מציג מחשבה רעננה על תפקידו של תיאטרון האבסורד בימינו

"המלך אובו" (צילום: אולג אפסטפייב)

העיבוד החדש של מחזה האבסורד הראשון "המלך אובו", שזכה החודש בשני פרסי קיפוד הזהב לתיאטרון פרינג', הוא יצור יוצא דופן גם בעולם הפרינג' הישראלי. אילון קורח, שהיה מועמד לפרס שחקן השנה על תפקידו כמלך אובו, הוא סולן להקת המפשעות; עומר חביב, שמגלם את קפטן תינופט, הוא גיטריסט להקת גרייט מאשין. כל האווירה בהצגה זועקת רוקנ'רול, אבל הרעיון לחדש את המחזה של אלפרד ז'ארי, שהוצג לראשונה ב-1896 ועוסק בשחיתות ובתאבת הבצע השלטונית, היה בכלל של שמואל וולף בן ה-83. מצבו הבריאותי של וולף, אשר זכה ב-2009 בפרס קיפוד הזהב למפעל חיים, לא איפשר לו לביים בפועל, וכך נולד שיתוף הפעולה עם במאית ההצגה, דברת אסולין.

עם תרגום חדש של תמי רובין ומחשבה רעננה על תפקידו של תיאטרון האבסורד בימינו, נולד גם הקונספט של ההצגה: פאנק ורוקנ'רול. "זה עולם שאני מחוברת אליו, והבנתי שדרך הפריזמה הזאת אוכל להעביר את הליבה של המחזה – המרדנות, הקללות והטירוף – לעולם שלנו", אומרת אסולין. את קורח הכירה אסולין בסמינר הקיבוצים. "קיבלנו שניים במחיר אחד", אומרת אסולין, "כי אילון ועומר גם יצרו את המוזיקה להצגה ואף היו מועמדים עליה בקיפוד הזהב". דימה רוס, שזכה בפרס שחקן המשנה על תפקידו של כרכשתא, שאינו קיים במחזה המקורי, הוא היחיד שאסולין לא הכירה אישית לפני כן.

עוד כתבות מעניינות:
הכשלים של בנט הפכו למופע מוזיקלי חדש
מחזמר "משחקי הכס" אומר כל מה שהסדרה לא מעיזה להגיד
איך הופכים את טראומת הריאליטי למופע מחול?

אחרי שהקונספט להצגה החל להתבהר פנתה אסולין לשמואל וולף, שכיוונו המקורי להצגה היה בכלל עיבוד ישראלי למחזה, עם שימוש במונחים צבאיים, שמות של פוליטיקאים, מקומות ומאכלים ישראליים. אסולין הביאה את הקאסט שגייסה, בהם קורח וחביב, שעמד בניגוד גמור למחשבותיו של וולף, להקראה ראשונה אצלו בסלון.

"עצם המעמד הזה היה אבסורד – אילון קורח ועומר חביב עם הקעקועים והפירסינג יושבים אצל שמואל בסלון ושותים מיץ", היא מספרת. "שמואל שאל: 'לכולם יש כתובות קעקע?'. המפגש בין הדורות והפערים גרמו לי לחששות אבל גיליתי ששמואל הוא אדם פתוח ואוונגרדי מאוד. חששתי מהגיטרות והמגברים ואיך הוא יקבל את זה, אבל הוא תמך בזה לגמרי".

"המלך אובו" (צילום: אולג אפסטפייב)

התפאורה, שבנויה בעיקר מברזנטים שחורים וגלילי ניילון מסחריים, היא תוצר של המגבלות הכלכליות שבהן הם היו שרויים. "בתוספת התאורה המצוינת של רותם אלרואי יצרנו עולם אפל והזייתי כמעט ללא אמצעים. המחשבה שלי ושל מאיה בר-ניב המעצבת הייתה למקם את המחזה במעין גן משחקים נטוש המייצג את העולם ואת הפאנקיסטים, המשתלטים בלילה על גנים מהסוג הזה", מציינת אסולין. "משחק הילדים הנובע מהתנהגותם האינפנטילית של הדמויות יצרה גם את השימוש בבובות, שגם היווה פתרון למחסור בשחקנים (המחזה המקורי מכיל עשרות משתתפים – ד"א)". גם התלבושות, שזכו להערכה רבה בקרב הצופים וזיכו את ההצגה בפרס, היו ניסיון ליצור שעטנז "בין לבוש הלקוח מעולם הפאנק לבין ניסיון להיות 'אצולה', כלומר להכניס אלמנטים של אצולה מעמדית או צבאית".

לשמחתה של אסולין, להצגה מגיע קהל ממגוון גילים, כולל צעירים רבים – אבל לא רק. "חלקם נמשכים לראות את זה בגלל הקישור המוזיקלי של להקת המפשעות והגרייט מאשין", היא מספרת, ומציינת שהופתעה לגלות ש"הרתיעה מהדברים המוחצנים והוולגריים, אם בכלל היא מתרחשת, לא מגיעה מהקהל המבוגר. האבסורד והלכלוך, שהם חלק בלתי נפרד מהמחזה ומשפתו, הם הזדמנות ותירוץ נפלאים להתפרעות חסרת העכבות ואני מוצאת את התיאטרון כמקום האידיאלי והטבעי לקיים אותה. יש תגובות של 'איכס, גועל נפש' ויש תגובות של 'וואו, כל כך בא לי להיות איתם ולעשות את זה גם!'. מה שגורם לתגובות השונות הוא לדעתי העובדה שהתנהגות משולחת רסן שכזאת היא מן הסתם טאבו חברתי, ואלו התנהגויות שרוב האנשים הנורמטיביים מנסים להסתיר או להדחיק. לכן זה נפלא שאפשר לשחרר דברים כאלה על הבמה והייתי שמחה לראות זאת יותר גם בתיאטרון המסחרי. מה שקורה על הבמה אמנם דוחה, אבל מציף בהקצנה את מה שקורה במציאות".

"המלך אובו" (צילום: אולג אפסטפייב)

את עובדת כבר כמה שנים כעוזרת במאי בתיאטראות הגדולים. מה פשר החשש לחדש בהם את הרפרטואר?

"יש נאמנות לקהל שרגיל לצרוך תכנים מסוימים, אבל צריך לתת מקום לדברים מרעננים, והכי חשוב להחזיר את הצעירים לצרוך תיאטרון כמוצר שווה ורלוונטי. תיאטרון הוא מדיה מדהימה שמאפשרת לחוות קסם בלייב ותפקידו להביא תכנים ועולמות 'אחרים' בהגשה ובוויזואליות שלהם. אם יוצרים תוכן טוב ואיכותי אנשים מעריכים את זה ויוצאים בתחושה שעברו חוויה משמעותית, וזה סוג התיאטרון שהייתי מייחלת לראות בישראל".

המלך אובו, תיאטרון תמונע, שונצינו 8 תל אביב, חמישי (28.12) 21:00 ושישי (29.12) 21:00, 60 ש"ח

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV1 on: c422d06bb