טיים אאוט timeout

אחרי 30 שנה, מנכ"ל סוזן דלל לא מתכנן לפרוש – וגם לא להתנצל

| מאת: יעל אפרתי

יאיר ורדי יסגור בקרוב שלושה עשורים בכיסא מנכ"ל סוזן דלל. אחרי שחלש על כל פינה של מחול בארץ, הוא לא חושב לרגע לפנות את מקומו. מירי רגב? לא מפחידה אותו

יאיר ורדי (צילום: גוני ריסקין)

מי שמזדמן בימים אלה למרכז סוזן דלל בנווה צדק לא יכול לפספס את הפוסטרים הגדולים והחגיגיים שמכריזים על פתיחת העונה הבינלאומית של המרכז, עם מופעים של 21 להקות מרחבי העולם שיימשכו עד סוף אוקטובר. גם תנופת הבנייה ניכרת: אם הכל ילך כמתוכנן, יתחדש המרכז בסטודיו גדול שישתרע על גג המבנה ההיסטורי ובבימת קיץ מקורה שתכיל 400 מקומות ישיבה. במקביל ישופצו וישודרגו אולם המופעים המיועד למופעים קאמריים ושני סטודיואים עד ספטמבר הקרוב. 25 מיליון ש"ח עולה השיפוץ הזה, רובו המכריע תרומת משפחת דלל, שאיתה מקיים המנכ"ל יאיר ורדי מערכת יחסים קרובה כבר שנים רבות. "אני עושה את מה שאני יודע ומחויב כלפיו – להעמיד עוד ועוד שטחים לטובת עבודה והופעה של רקדנים ויוצרים ישראלים. זה העוגן שלנו וזה מה שהופך את המקום הזה למה שהוא", הוא אומר.

ורדי, בן 70, נמצא בתפקידו מאז הוקם המוסד ב־1989, וניכר בו שהוא מזדהה לגמרי עם כל מה שקורה בו. הוא עובד שעות ארוכות, בקי בפרטי הפרטים, ממציא פסטיבלים ותחרויות מחול, נוסע בעולם בשליחות המרכז שלו, כעת גם בונה לתפארת – והודף במרץ כל שאלה על משך הקדנציה שלו שתסגור בשנה הבאה 30 שנה. "למה שאפרוש?", הוא שואל בחיוך, "אני בשיא העשייה שלי ויש לי עוד תוכניות".

עוד כתבות מעניינות:
מציירים גרוע, אבל מפצים: הבוגרים הבולטים של בתי הספר לאמנות
מה קורה כשאמניות הברביזון החדש מציגות בנפרד?
הרי הפלסטיק הישראליים הופכים לתערוכה מרהיבה

אתה הרי מבין את הביקורת. אפילו בקאמרי ובאופרה הישראלית כבר התחלפו המנכ"לים ואתה ותיק מהם.
"אם הוועד המנהל שלי יחשוב שאני צריך ללכת – אלך. עד אז אני מתרכז בעבודה. אני לא צריך להראות איזו תרומה הייתה וישנה למרכז למעמדו ויוקרתו של המחול הישראלי. השנים הרבות בתפקיד לימדו אותי לא להתייחס ברצינות רבה מדי להפחדות מצדם של כל מיני חוזי שחורות. אמרו לי שהעובדה שבת־שבע התחילה להופיע במשכן לאמנויות הבמה תיטול מהמרכז את הדובדבן שבקצפת ותפגע ביוקרתו. אחר כך, כשנחנך האולם החדש של הכוריאוגרפים העצמאיים ביפו, אמרו שכולם יעזבו את סוזן דלל לטובתו, ועוד ועוד. שום דבר מכל התחזיות הקודרות לא קרה והמרכז ממשיך לשגשג".

לא שמע מרגב

ורדי הוא בולדוזר. הוא מגייס כספים מהמעלה הראשונה, יודע להביא תורמים ואמנים בינלאומיים ושותף מרכזי למיתוגו של המחול הישראלי. בכל זאת כבר שנים ידועה הביקורת על היאחזותו המתמשכת בקרני המוסד החשוב בתחום המחול. נטייתו לרכז בידיו עוצמה ושליטה לא מבוטלות התבטאה בעבר הלא רחוק בכך שבמקביל לתפקידו המרכזי הוא מילא תפקידים נוספים בעלי השפעה: הוא כיהן כראש המחלקה למחול באקדמיה למוזיקה ומחול בירושלים ושימש יועץ אמנותי לפסטיבל ישראל וגם לפסטיבל המחולות בכרמיאל, וגם אז, כשחלש על כל פינה של מחול בארץ, הדף את הביקורת על נטייתו להשתלט על כל מה שרוקד כאן.

יאיר ורדי (צילום: גוני ריסקין)

ורדי לא מוכן להצטדק. הוא שרד היטב כמה ראשי עיר בתל אביב, ראשי מינהל תרבות וגם כמה שרי תרבות. גם בהקשר האקטואלי של ניסיונותיה של מירי רגב להשפיע על האמנות הנוצרת כאן באמצעים כלכליים, המרכז שלו, מתברר, נותר נקי.

האם הייתה אליך פנייה כלשהי ממשרד התרבות בעניין החלטה אמנותית שלך?
"מעולם לא. כיו"ר פורום מוסדות התרבות נפגשתי עם השרה רגב בתחילת הקדנציה שלה ומאז לא הייתה כל פנייה אליי בעניין המרכז והתוכניות המועלות בו".

יש מצב שאתה עושה מראש צנזורה עצמית?
"אני מביא את מה שמגרה אותי וחושב שהקהל ירצה לראות. אני לא מרגיש מאוים והעניין הזה בכלל לא באג'נדה שלי. אחרי המהומה שהתרחשה לפני שנתיים בפסטיבל ישראל בעקבות מופעי העירום שהועלו במסגרתו, הבאתי למרכז מבלגיה עבודה שבה רקדו 11 רקדנים בעירום מלא. שמעת על זה משהו ממשרד התרבות?".

מירי רגב במסיבת עיתונאים על תיקון חוק הקולנוע, החודש (צילום: עידוא דגן)

מה לראות בעונה הבינלאומית בסוזן דלל

ארבעה חודשים של מחול בתמהיל מגוון מאוד מוצעים כעת בסוזן דלל. מי שמתעניין במחול עכשווי הודי למשל ימצא את מבוקשו ב"אגני", אחד ממופעי הפתיחה של הפסטיבל, שיעלה תיאטרון המחול נבדהרה ממומבאי. הלהקה כבר העלתה בעבר בסוזן דלל מופע בסגנון בוליוודי שקצר הצלחה רבה וכעת מבקש ורדי להציג פן אחר שלו – מחול עכשווי בארומה אתנית שיועלה כאן בבכורה בינלאומית.

תיאטרון מחול נבדהרה (צילום: רוי קמפל מור)

הכוריאוגרף יליד צרפת בנג'מין מילפייה יגיע עם להקתו לוס אנג'לס דאנס פרוג'קט לערב רפרטוארי שיכלול דואט של מרתה גרהם ועבודות מיצירותיו.

להקת לוס אנג'לס דאנס פרוג'קט (צילום: בנג'מין מילפייה)

תחת חטיבת "דאנס אספניה" מוצע מבחר נאה של מחול ומוזיקה מספרד על שלל גוני הפלמנקו – נשי וגברי, מסורתי ועכשווי ובשלל הרכבים: הצמד הדינמי רוחאס ורודריגז יעלה בבכורה את יצירתו "כחולים החיים" העוסקת בחתירה אל האושר, ולהקת אמיליו אוצ'נדה יעלה את "סופת חול" בביצוע ארבעה רקדנים בלבוש הנשים המסורתי של הפלמנקו ולצדם שלושה מוזיקאים.

להקת אמיליו אוצ'נדה (צילום: אילדה סנדרין)

פרויקט מסקרן נוסף נולד משיתוף פעולה בינלאומי שבמסגרתו יסעו שלושה יוצרים ישראלים שונים מאוד זה מזה – אלה רוטשילד, אורלי פורטל ואייל דדון – לשלושה מרכזי מחול בברזיל, וכל אחד יעלה שם עם הלהקה מקומית יצירה בת 20 דקות. שלוש העבודות יחוברו לערב אחד שיעלה קודם בברזיל ואז בסוזן דלל.

תוכנית הפסטיבל כוללת גם מופעים מקומיים, ולמי שטרם הספיק מומלץ לראות בין היתר את "פרחקיר" ו"עץקרח" של להקת ענבל פינטו ואבשלום פולק ואת "רעש לבן" של להקת ורטיגו.

← העונה הבינלאומית 2018, סוזן דלל, יחיאלי 5 תל אביב, החל משני (23.7) עד אוקטובר

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV1 on: abf6601