טיים אאוט timeout

מרגישים בבית

| מאת: מרט פרחומובסקי

לצל הפרידה מהמנטורית סופי מוסקוביץ', שלושה מתלמידיה מסכמים את גרסתם להצגה "בבית, בגן חיות" ונזכרים בעצותיה

אבי רואד, גרסת אבן גבירול. יוצרי "בבית, בגן חיות"

"בבית, בגן חיות" הוא יצירתו האחרונה של אדוארד אלבי, אחד מגדולי המחזאים האמריקאים, שבמסגרתה החליט לפני ארבע שנים לחזור למחזה הראשון והמפורסם שלו "סיפור גן חיות" ולהוסיף לו מערכה נוספת. לעומת החלק הוותיק יותר, העוסק במפגש מטורף למדי בין פיטר המרובע וג'רי הפרוע על ספסל בפארק, החלק החדש מקדים אותו ומציג את יחסיו המתסכלים של פיטר עם אישתו אן. השחקן הצעיר אבי גולומב, ששיחק במסגרת לימודיו בהפקה משובחת ומדוברת של "סיפור גן חיות" המקורי, החליט לנצל את ההזדמנות ולהחזיר אותה לבמה, הפעם בגרסת שתי המערכות, בתיאטרון יפו. אל גולומב מצטרפים רז וינר, מי ששיחק לצדו בהפקה בבית הספר, וירדן גלבוע. באופן מקרי לחלוטין, התקיימה ההצגה האחרונה של "בבית, בגן חיות" כמה ימים אחרי מותה בטרם עת של סופי מוסקוביץ', מייסדת בית הספר שבו הוכשרו שלושת השחקנים, ובו גם נולדה ההצגה.

בחרתם להקדיש את ההצגה האחרונה לסופי מוסקוביץ', ונראה שרוחה הייתה נוכחת מאוד על הבמה. האם תוכלו להתייחס להשפעה שלה על ההצגה, ועליכם באופן כללי?

וינר: "בבית ספר היה נהוג שבמהלך עבודה על דמות היית בא ומתיישב במשרד של סופי. משם זה הפך לרצף אסוציאטיבי של רעיונות, שלקח לך זמן לעכל. כשבאתי אליה לדבר על ג'רי, היא אמרה לי 'ג'רי זה אני. כתבו את הדמות הזאת עליי'. רק בחזרות השבוע נחתה עליי חזק מאוד החוויה הזאת של האיש, שכמו סופי מנסה באופן נואש לדבוק בשליחות שלו, לצעוק את האמת שלו, להעיר ולגעת".

גולומב: "אני חושב שבהצגה הזאת יש חיבור מאוזן בין רגעים של טירוף ובלגן נוסח סופי לבין רגעי איפוק ושקט, שהם יותר אני. סופי הנחילה לנו הבנה שהתיאטרון לא צריך לנסות לייצר ריאליזם קולנועי, כי קולנוע עושה את זה טוב יותר, אלא להיות אחר".

גלבוע: "היה לנו ברור מההתחלה שההצגה הזאת לא תהיה רק הרצה של טקסט, אלא לוח שחמט, כמו שסופי לימדה אותנו. קשה לנו לגשת לטקסט ולהתייחס אליו כפשוטו. היה לה חופש אדיר, שאני מקנאה בו ורוצה אותו אצלי".

מוסקוביץ' ז"ל על בית הספר:

כשהעליתם את ההפקה המקורית של "סיפור גן חיות" הייתם עדיין תלמידי משחק. היום אתם קרובים יותר לגיל הגיבורים. האם זה משפיע על התוצאה?

וינר: "עשינו מסע ארוך עם החומר הזה, והוא גדל איתנו. בהצגות לפני ארבע שנים הייתה לג'רי רעמת שיער מתנופפת ופרועה, והיום יש לו קרחת, שאני דווקא מנסה להבליט אותה".

גולומב: "המחזה תפס אותי במקור, כיוון שיש בו משהו מאוד ראשוני ויצרי, שבא לידי ביטוי בדמויות שונות מאוד אחת מהשנייה. יש בו התנגשות בלתי נמנעת בין קצוות מוחלטים, ויחד עם הצבעים שאמיר וולף הוסיף בבימוי המקורי, המחזה הפך לספקטקל, שאף אחד לא נשאר אדיש אליו. חזרנו לחומר הזה כשאנחנו יותר בוגרים, ולכן אני חושב שהפעם יש בהצגה משהו יותר רגוע. מצאנו דרך עדינה יותר להיכנס לסיפור, ולדעתי זה העמיק ופתח את הדמויות. הוספת המערכה השנייה עזרה לזה, כי פתאום פיטר קיבל מהלך דרמטי יותר שלם".

הטריילר ל"בבית, בגן החיות":

בניגוד להפקה המקורית, החלטתם לא להיעזר בבמאי במשרה מלאה למערכה החדשה, אלא לגבש אותה בעצמכם. מדוע?

גולומב: "אחד הדברים שהכי השפיעו על הבחירה הזאת הוא הגילוי שלנו בחזרות, שלירדן ולי יש אחלה של דינמיקה. היה לנו כיף לעבוד ביחד, למרות שהיו לנו גם ויכוחים".

גלבוע: "לא התכוונו בהתחלה לעבוד ללא במאי, אבל בשלב מסוים ראינו שהעבודה העצמאית נוחה לנו. לכן הלהיב אותנו הרעיון לעשות את ההצגה לבד, ולהיעזר נעזרים בבמאים שונים, שמגיעים מדי פעם לצפות בחזרות ומעירים הערות נקודתיות. בין השאר נעזרנו ברועי מליח רשף, אמיר וולף – שביים את ההצגה המקורית, ורובי פיינברג. כל אחד טפטף משהו, ובסוף נוצרה יצירה שהיא של אבי ושלי, אבל עם נגיעות של במאים חולפים. זאת הייתה עבודה מאוד מעניינת. עם זאת, אני מרגישה שבמערכה החדשה יש עדיין משהו שנמצא בתהליך התפתחות, ונצטרך בהמשך ליצור גיבוש של שתי המערכות".

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: 4865fe341de