טיים אאוט timeout

גם ביחד וגם לחוד: ענבל פינטו מתחילה דרך חדשה

| מאת: יעל אפרתי

"עצקרח" היא העבודה הראשונה שיוצרת להקת המחול של ענבל פינטו ואבשלום פולק מאז שהשניים נפרדו בשנה שעברה. פינטו אמנם מסרבת לדבר על חייה האישיים, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שהיצירה מורכבת משני חלקים נפרדים שמתכתבים זה עם זה

  • https://static2.timeout.co.il/media/2017/06/sizes/Ben-Kelmer-1H_wo_680_382.jpg
ענבל פינטו (צילום: בן קלמר)

רקדנית ניצבת במהופך בין שני כיסאות, כתפיה וכפות ידיה תומכות את הגוף המתוח והראש נוגע לא נוגע בקרקע. קשה לפספס את ההצהרה הזאת שבפתיחה של "עצקרח" – יצירתם החדשה של ענבל פינטו ואבשלום פולק, שגם הפעם הולכים אל המחוזות של הפנטסטי והסוריאליסטי. לא מפתיע לגלות, אם כך, שהכותרת שנבחרה ליצירה בלתי מחייבת בעליל. פינטו מייחסת אותה לכמה חזיונות – עץ בקרחת יער הזויה, פסלי קרח בדמות עצים ואולי גם הלחם מילולי.

כך או כך, ימים אחדים לפני הבכורה פינטו שקועה כל כולה בתוך התהליך – בנגיעות אחרונות בסטודיו, רגע לפני חזרת התאורה הראשונה על הבמה שבמהלכה "תמיד יש גילויים חדשים, דברים שלא ראיתי או ראיתי אחרת ומצליחים להפתיע, לפעמים לרגש". הגילוי הוא מילת מפתח אצל פינטו: "גם ב'עצקרח' הכי מעניין אותי לקחת משהו מוכר, יומיומי כמו רהיט, או סיטואציה רגילה, ולגלות את הצד הלא מובן מאליו שלהם", היא אומרת. עכשיו, אחרי הפסקה בת שנתיים שבמהלכה רקדה הלהקה שלה ושל אבשלום פולק את "סלאג" (שעליה היה חתום רק פולק), חוזרת פינטו לחוויה של יצירה בשניים – אך כבר לא כזוג. כשהיא נשאלת איך זה לעבוד היום עם פולק (השניים התגרשו לפני כשנה) או איך משפיעה הפרידה על תהליך היצירה, פניה מקשיחות והיא מסרבת להתייחס לכל עניין שנוגע לחייה הפרטיים.

ספרי קצת על "עצקרח".

"זו עבודה של כשעה שמורכבת משני חלקים. הראשון חדש לגמרי והשני הוא 'ראשס' – עבודה לשישה רקדנים שעשינו לפני כמעט עשר שנים בשיתוף עם ללהקת פילובולוס האמריקאית. זה היה מפגש מרתק שבו בפעם הראשונה התחבר המרקם והשפה שיצרנו עם אלו של להקה אחרת והחוויה הייתה נהדרת. עכשיו כשאנו חוזרים לעבודה הזאת ברור שזה שונה: במהלך השנים מאז צברנו ניסיון והוספנו עוד עבודות לרפרטואר, הפרספקטיבה השתנתה וגם אנחנו אחרים. חוץ מזה גם שינינו את ההרכב והוספנו לו שלוש דמויות חדשות".

ענבל פינטו (צילום: בן קלמר)

לא מתייחסת לחייה הפרטיים. ענבל פינטו (צילום: בן קלמר)

איך מתחברים שני החלקים?

"החלק הראשון הוא מעין מסע שמוביל את הדמויות לאותה טריטוריה מדומיינת שבה מתרחשת 'ראשס'. את הדרך הזאת מלוות שלוש הדמויות החדשות שיש בהן משהו מאגי־מכושף. אפשר אולי לאפיין אותה כהתנסות בציפייה, בהמתנה לדבר שהולך לקרות. הרגע הזה של ההמתנה ללא נודע ושפע האפשרויות שגלומות בו ריתק אותי תמיד. בחלק השני, לעומת זאת, יש סוג של יחד, מין קהילה כזאת, מוזרה אבל כזאת יש בה הבנה בין הדמויות".

הדמויות האלו הן תמימות.

"כן, זו התמימות הילדית של לראות משהו בפעם הראשונה. המבט הזה הוא מיוחד מאוד. הוא גם מאפשר לשבור קונבנציות. כל 'עצקרח' הוא חיבור אבסורדי. יש בחלק השני קטע בהשראת החלקה על הקרח. הרבה שנים אנחנו מתאמנים בהצבת סימני שאלה על דברים ולהציע דימויים פתוחים שמבקשים הרבה יותר מהסבר אחד".

יש כבר מחשבות על העבודה הבאה?

"כן. נראה שתהליך היצירה מעורר גם אפשרויות ליצירות חדשות ולפני כמה ימים עלו לי כמה רעיונות למשהו חדש משלי. אני רוצה לבחון את המרחב שלי כיוצרת עצמאית וללמוד מחדש את הגבולות שלי. זה מסקרן אותי ואולי גם יוביל לכך שארצה שוב להופיע".

"עצקרח", מרכז סוזן דלל, יחיאלי 5 תל אביב, חמישי (8.6) 21:00, שישי (9.6) 14:00, 21:00, חמישי (20.7) 21:00, שישי (21.7) 14:00, 21:00, 150 ש"ח

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV2 on: 53d3ab1e9d120e