טיים אאוט timeout

המשתכנז: שאדי מרעי מוכיח שהוא לא רק שחקן ערבי

| מאת: עופר מתן

שאדי מרעי, המוכר מ"בית לחם ו"פאודה", שובר הכי רחוק מהטייפקאסט של הערבי הצעיר ונוחת במחזה "הלוויה חורפית" של חנוך לוין. ריאיון

  • https://static2.timeout.co.il/media/2016/05/sizes/074-1.jpg_h_wo_680_382.jpg
שאדי מרעי (צילום: יולי גורודינסקי)

יש שחקנים שעוברים קריירה שלמה כדי לצאת מהטייפקאסט שרודף אותם, ודאי אם הם מאופיינים אתנית. לשאדי מרעי זה קרה לאחר פחות משלוש שנים, ובשביל הוואסח הוא לקח את זה הכי רחוק שאפשר. כמה רחוק? ובכן, מי שישב במשבצת "הערבי הצעיר" ועשה יופי של תפקידים בסרט "בית לחם" (סנפור) ובסדרה "פאודה" (וואליד), מגלם בימים אלה אשכנזי חולה ג'וגינג בשם רוזנצוייג שחורך את חוף הים בריצה מתמדת ואובססיבית עם בת זוגו, ליכטנשטיין. זה קורה במסגרת המחזה "הלוויה חורפית" של חנוך לוין, שגרסה חדשה שלו, בבימויו של אמיר וולף, מוצגת בימים אלה ומשתתפים בה תלמידי שנה ג' בבית הספר של יורם לוינשטיין.

המחזה מספר על בחור בשם לצ'ק בוביצ'ק שדופק על דלת בית דודיו כדי להודיע להם שאמו מתה, אבל אלה מסרבים לפתוח את הדלת ולקבל את הבשורה כי הם עומדים לחתן את בתם ולא רוצים שהאבל יהרוס להם את השמחה. מכאן יוצאת המשפחה למסע חובק עולם, הכל במטרה לברוח מהבשורה המבאסת. אחת התחנות שלהם בבריחה היא חוף הים, שם הם פוגשים את רוזנצוייג וליכטנשטיין שמנסים לשכנע אותם להצטרף לטרפת הריצה. "האמת שגם מעבר לתפקיד שלי, המחזה הזה ממש אשכנזי ברמות", מספר מרעי. "יש שם מלא טיפוסים פולניים כאלה וגברים חלשים שהנשים שלהם שולטות בהם. למזלי אני לא צריך לעשות מבטא פולני או לדבר יידישי – יורם אמר לנו שאמנם בהפקות הקודמות של המחזה הזה השחקנים עשו מבטא, אבל הוא מעדיף שנוותר על זה. אבל אני חייב להודות שההתנהגות של הדמויות ב'הלוויה חורפית', בעיקר של הנשים, מזכירות לי מאוד את המשפחה הערבית שלי. יש משהו בנשים ערביות שמזכיר מאוד פולניות".

את התפקיד ב"בית לחם" קיבל מרעי, 22, כאשר ההכשרה שלו במשחק הסתכמה בקורס תיאטרון לנוער בנצרת. מי שלימד אותו היה השחקן הישאם סולימאן, שלוהק בתור אחיו הגדול בסרט. "בית לחם" זכה בשישה פרסי אופיר ונשלח לייצג את ישראל באוסקר, מה שהביא למרעי תפקיד נוסף לצד סולימאן, הפעם ב"פאודה". עוד לפני צילומי הסדרה הוא התחיל את לימודיו ביורם לוינשטיין ועבר מכפר משהד בגליל, שם גדל, לדירה בפינת שדרות ירושלים ויהודה הימית. "בחודשים הראשונים ביפו אכלתי באבו חסן כל יום", הוא אומר, "אבל בשלב מסוים הפסקתי".

עוד מעט תגיד לי שגם נהיית טבעוני והתחלת לגדל עדשים בצנצנות.

"לא, כפרה עליך, אל תגזים".

לעבור מתפקיד ראשי בסרט שהולך לאוסקר לסטודנט שנה א' בבית ספר למשחק – זה לא קצת נפילת מתח?

"לא, לא היה לי דאון או משהו. היה לי ברור שאני רוצה ללמוד משחק לא רק בשביל שיהיו לי יכולות של שחקן, אלא גם כדי ללמוד להכיר את עצמי, וזה דבר ששווה גם אם אתה לא נהיה שחקן בסוף".

בריאיון ל־Time Out שננתת אחרי ש"בית לחם" יצא, אמרת שאתה לא אדם פוליטי. זה עדיין נכון, או שביורם לוינשטיין אתה כן מדבר עם אנשים על כל הדקירות והגזענות והמצב?

"בטח שאני מדבר על פוליטיקה בבית הספר, הרבה אפילו. ברגע שאני כאמן לא אתעסק בנושאים האלה – אני אהיה בבעיה, כי זו המציאות שלי. אני נמצא בבית הספר רוב הזמן ואני כמעט הערבי היחיד שם, ככה שחוץ ממני אין אף אחד שייצג את הנרטיב הפלסטיני".

אבל בטח רוב החבר'ה שם שמאלנים, לא?

"ממש לא, יותר מרכז ימין כזה. הסטיגמה שלפיה אמנים ויוצרים בארץ הם שמאלנים ממש לא נכונה".

"הלוויה חורפית",
סטודיו יורם לוינשטיין, חנוך 19 תל אביב, עד רביעי 25.5
20:30 (רק ב־20.5), 22:00, 100 ש"ח

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV1 on: abf6601