טיים אאוט timeout

תחת מתקפה: האיומים על התרבות הישראלית רק יהפכו אותה ליותר בועטת

| מאת: ירון טן-ברינק

מי שנבהלו מדגל לבן בתחת שהפך בדמיונם לדגל ישראל, עוד לא ראו כלום. הרדיפה והלחצים שמופעלים על התרבות הישראלית יהפכו אותה לנושכת ומהפכנית מאי פעם. שרי תרבות יבואו וילכו, אבל האמנות לנצח תישאר

הפגנת האמנים נגד חוק הנאמנות בתרבות (צילום: שלומי יוסף)

כשאני שומע את המילה "אקדח" ידי נשלחת אל התרבות. בגלל זה מפחדים ממנה. התרבות היא נשק שאם מכוונים ומכיילים אותו היטב אפשר לחולל רעידות אדמה ברחבי העולם כולו, כפי שאכן קרה יותר מפעם אחת ב־100 השנים האחרונות.

המתקפה על התרבות הישראלית לא נולדה עם הממשלה הזאת, היא גם אינה תוצר מוחה הקודח של שרת התרבות הנוכחית (שימו לב: שמה כלל אינו מוזכר בגיליון הזה. היא עצמה חסרת חשיבות). כמו בכל מקום אחר בעולם, זו כמעט תמיד אותה מתקפה משולבת של כוחות שמרניים, לאומניים ודתיים נגד חופש המחשבה, הביטוי והיצירה שמאיימים על עצם הווייתם. בדרך כלל, ברגעים כאלה, התרבות זוקפת ראשה ומחזירה מלחמה. בישראל של השנים האחרונות היא מצטנפת בתנוחה עוברית ומתייפחת על מר גורלה.

התרבות הישראלית מדשדשת במרבית תחומי היצירה. נועזות, אומץ ועמדה אנטי ממסדית הן כמעט מילים גסות. כולם רוצים לחסות בחיקו החמים של המיינסטרים – עם אפשרויות הפרנסה הסבירה בקושי שגלומות בו – ולקוות לא לעצבן אף אחד יותר מדי. זה נכון לתחומים הממומנים בקמצנות על ידי המדינה (תיאטרון וקולנוע) אבל גם לתחומים המסחריים שחיים על כספם שלהם (מוזיקה וטלוויזיה) וגם לאמנויות שנדחקו לשוליים התקשורתיים (מחול, פרינג' ואמנות פלסטית). זו תרבות צייתנית ברובה, ענייה ודלת משאבים, מבוהלת מהצל של עצמה, תחת מתקפה פוליטית מתמשכת.

אפשר להבין את הפחד. מה להבין, אפשר להריח אותו באוויר. מספיק להיזכר בסיפור של אריאל ברונז בוועידת "הארץ", הזכור כ"שערוריית הדגל בתחת" – אירוע שבעקבותיו אף נעצר ונחקר על פגיעה בסמלי המדינה. עכשיו שימו לב היטב: ברונז תחב בישבנו דגל לבן. כן כן, דגל לבן, ואפשר לראות היטב שהדגל לבן בסרטוני הווידיאו ובצילומים מהאירוע. אבל מדינה שלמה משוכנעת עד היום שהיה זה דגל ישראל שבצבץ מעכוזו.

זה מה שסיפרו לנו בתקשורת. הבליץ על התודעה היה כה חזק, שגם אנשים שצופים בתיעוד האירוע מתקשים להשתכנע ומספרים לעצמם שאולי זה עניין של תאורה. כשזכה ברונז לפני מספר שבועות בפרס צנוע מטעם עיריית תל אביב־יפו, שנתיים אחרי אותה תקרית לא היה גוף תקשורת בישראל שלא זינק בצווחות "דגל ישראל בתחת" והדגים את הכוח האדיר של פייק ניוז ליצור מציאות שקרית לגמרי. זו סיבה טובה לפחד גם אם אתם לא עוסקים בתרבות.

אבל תרבות, מעצם טבעה, אינה יכולה לתת לפחד לנצח. יש לה דרכים להשיב מלחמה וזה מה שצריך להתחיל לקרות בערך עכשיו: לאורך ההיסטוריה, בכל מקום שבו התרבות מצאה עצמה נרדפת, מבויתת ומסורסת, ובכל מקום שבו ניסו לגדר ולמשטר אותה לטובת פיצול ושיסוי התרחש הקסם האלכימי וצמחה תרבות נגד – חתרנית. מהפכנית. מתריסה. תרבות שנשארת הרבה אחרי שמניסיון הדיכוי שלה נותר רק אבק של זיכרון אפל. תרבות שמניפה את נס המאבק וצועקת בלי פחד את מה שאיש אינו מעז עוד לומר.

מי שנבהלו עד עמקי נשמתם מדגל לבן בתחת שהפך בדמיונם לדגל ישראל – עוד לא ראו כלום.

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: f2fadbfc0df0