10 אוהלים ותקווה: לילה ראשון במחאת האוהלים החדשה ברוטשילד

אמש בשעת ערב מוקדמת זה קרה שוב: קבוצת צעירים הגיעה לשדרות רוטשילד, ממש מול כיכר הבימה, איפה שהכל התחיל לפני 11 שנים פחות שבועיים, והקימה במקום כעשרה אוהלים במה שאמור להפוך לתחילתה של מחאת דיור חדשה וסוחפת. אל המקום הגיעו כמעט מיד צלמי עיתונות וצוותי טלוויזיה ובשלב מסוים נכחו בו יותר אנשי תקשורת ממוחים, אבל האוהלים היו אותם אוהלים והאווירה הייתה אותה אווירה ואפילו השלטים היו כמעט אותם שלטים. המחאה יצאה לדרך.

בשטח בלטה קבוצת צעירים שהובילה את ההתארגנות למחאה, צעירים מכל רחבי הארץ שאיש לא יוכל להאשים בהשתייכות מפלגתית (למרות שכבר אתמול ניסו). מחאת האוהלים החדשה מבעבעת כבר כשבועיים על אש קטנה, כשהפעם היא לא מתחילה מלב תל אביב אלא דווקא בפרדס חנה ואחר כך בבאר שבע ובראש העין, מאהלי מחאה קטנים שזכו לסיקור תקשורתי מינימלי וקיבלה דחיפה כמעט רק על ידי צוות "הצינור" של גיא לרר שנכח במקום אף הוא. אתמול בערב התברר שוב שמי שרוצה חשיפה תקשורתית למחאות שלו צריך לערוך אותן בתל אביב.

בשעות הלילה המוקדמות הגיעו סקרנים רבים למאהל הקטן שהוקם על הדשא המלאכותי שבקצה השדרה, ואיתם גם הדיונים המתישים והמקטבים שזכורים מכל ניסיון מחאה קודם – נגד מי המחאה? על מה המחאה? מי מממן את המחאה? האם המוחים הולכים אוכלים אספרסו ושותים סושי? – אבל עיקר המתח נסוב סביב שאלת מחאת המיליון: האם עיריית תל אביב-יפו תאפשר את קיומו של המאהל או תפנה אותו באגרסיביות כפי שקרה בניסיונות קודמים להתניע אותה ב-2015 וב-2019? בין שוכני האוהלים הייתה הסכמה שהיממה הבאה היא קריטית: הצטרפות של אוהלים רבים תקשה על פינויים, הגעה של פקחים בשעות הבוקר עשויה לחסל את הסיפור עוד לפני שהתחיל.

בין השמות הבולטים מאחורי הקלעים, שמות שכרגע לא אומרים דבר לאיש אבל יתוייגו כמובילי המחאה אם תצית את האש, אפשר היה למצוא את יותם הרפז, בר לונין וגל שור, רק האחרון תל אביבי. כשההמולה החלה להתפזר וראשוני המוחים החלו את שנת הלילה הראשונה שלהם בשטח, אמר אחד מהנוכחים ש"הפקחים יכולים להעיף אותנו מחר, אבל אנחנו נחזור, ואם לא כאן אז במקום אחר. זאת תהיה מחאה שאי אפשר לעצור". היה רגע של תקווה באוויר. שיהיה לכולנו בהצלחה.