אויב בדמות שקית

שקיות הפלסטיק הוכרזו כבר מזמן כאויב העם מספר אחת. השקיות אמנם משמשות צרכנים כדי לארוז את הקניות ולהביא אותן הביתה, אבל בשאר חייהן הן מזהמות את הסביבה. באירופה מתכוננים לומר להן שלום

צילום: אימג' בנק
צילום: אימג' בנק
23 ביוני 2014

לא פחות מחמש הצעות חוק בנושא שקיות הפלסטיק הונחו על שולחן הכנסת מאז 2007, האחרונות שבהן הוגשו בפברואר ובמרס השנה. ואולם, בעוד מקבלי ההחלטות בישראל מתחבטים בשאלה כיצד להתמודד עם המפגע הסביבתי הזה, באירופה כבר מתכוננים להיפרד מהשקיות. באמצע אפריל החליט הפרלמנט האירופי על הפחתת השימוש בשקיות פלסטיק במדינות האיחוד ב-50 אחוז (ביחס להיקף השימוש בשנת 2010) עד 2017, וב-80 אחוז עד שנת 2019.

החקיקה החדשה מגדירה את היעד אך מותירה את אופן יישומו בידיהן של הממשלות השונות, ולמעשה כמה מדינות באירופה כבר מקדימות את האחרות. באירלנד, למשל, מיסוי שקיות הפלסטיק בסכום של 22 אירו-סנט (כשקל אחד) לשקית והוראת חוק הקובעת כי מחירן של שקיות רב-פעמיות צריך להיות נמוך יותר כבר הביאו לצמצום של 80 אחוז בצריכת השקיות. באיטליה צריכת השקיות כבר הופחתה ביותר מחצי בזכות הטלת איסור על שימוש בשקיות שאינן עשויות מחומרים מתכלים.

ואולם, בפרספקטיבה רחבה יותר, צריכת היתר של שקיות הפלסטיק היא כנראה סימפטום של בעיה יסודית יותר של תרבות הצריכה, שפגיעתה בסביבה ובחברה קשה בהרבה מזו של השקיות לבדן. לכן, קרוב לוודאי שגם במקרה הזה צריך להסתכל לא רק בקנקן – ללא קשר לחומר שממנו הוא עשוי – אלא בעיקר במה שבתוכו.