חופשי וואו
הגימיק האחרון בטרנד האלכוהול המתובל הוא משקה בן 300 שנה בשם Pow-Wow
היה זה צ'רלס בוקובסקי, האיש שהספרים שלו יכולים להזין לנצח את שורות פתגמי האלכוהול שבתחתית המדור, אשר אמר פעם: "אלכוהול הוא חומר משמר נפלא. רק חבל שאת הכבד, את הזיכרון, את העור ואת הזקפה הגברית הוא לא מסוגל לשמר כפי שהוא מצליח לעשות ליתר הדברים בטבע". צדק בוקובסקי. באמת חבל. בעת העתיקה יכולות השימור האדירות של האלכוהול היו אלו שדחפו את האנושות לפתח ולשפר את תהליכי הזיקוק. לא לשווא נקרא האלכוהול בימי הביניים "Aqua Vitae – מי חיים".
בתחילת הדרך, שימש האלכוהול המזוקק בעיקר רוקחים ואלכימאים אשר, באמצעות הנוזל השקוף והפלאי, הצליחו לשמר מיני צמחים ואף בעלי חיים. בעידן שלנו, שבו שותים וויסקי, וודקה ורום בצורתם הנקייה, קצת קשה לנו לתפוס את זה, אבל במשך מאות שנים – מהמאה העשירית לספירה ועד למאה ה־18 – הכילו כל המשקאות האלכוהוליים החריפים מרכיבים בוטניים וזואולוגיים כאלה ואחרים. אגב, היום השימוש במרכיבים זואולוגיים פסק כמעט לחלוטין בעולם המערבי, אך במזרח הרחוק, באפריקה ובמרכז אמריקה, ניתן עדיין למצוא לא מעט משקאות שבהם חנוטים עקרבים, עכבישים, חיפושיות ונחשים.
אבל בואו נחזור לבוטניקה: הדוגמה הבולטת ביותר בימינו למשקה שמשמשים בו מרכיבים בוטניים הוא כמובן הג'ין. בשנים האחרונות עושים משקאות הג'ין קאמבק מרשים. לאחרונה ניתן לראות כיצד החלה אופנת הג'ין להעיר ולהוציא מהבקבוקים את השדים המנומנמים בקטגוריות האלכוהול האחרות, ובמיוחד בתעשיית הברבן האמריקאית. מגמת הברבנים המתובלים תופסת תאוצה מרשימה. הגימיק האחרון והמעניין ביותר במגמה הוא מותג בשם Pow-Wow שהושק לפני מספר חודשים בארצות הברית. המשקה משחזר מתכון נכחד שהיה פופולרי למדי בדרום ארצות הברית לפני שלוש מאות שנה. במובנים מסוימים מדובר בעצם במעין הכלאה בין ברבן לג'ין. הבסיס הוא וויסקי שיפון מיושן בחוזק של 45 אחוז, שבו הושרו שלל מרכיבים בוטניים ארומטיים כמו זעפרן, קליפת תפוז, ערער וזרעי כוסברה.
לפי מחקרים היסטוריים משקאות מסוג Pow-Wow היו פופולריים בקרב המתיישבים הראשונים באמריקה הרבה יותר ממשקאות וויסקי נקיים. רק עם התפתחות טכנולוגיות הזיקוק תפס הוויסקי הנקי מעמד של משקה לגיטימי. כשחושבים על זה, כל הקוקטיילים האמריקאיים הקלאסיים כמו אולד פשן או סזראק – קוקטיילים שמוכנים מברבן בערבוב עם תמציות צמחים – הם בעצם גלגולים של אותם ברבנים עתיקים. עכשיו, בפעם הבאה שנשתה אולד פשן לפחות נדע מאיפה הכל התחיל.
"אני לא סומך על גמלים ועל כל יצור אחר שיכול להחזיק מעמד שבוע בלי שתייה" (צ'רלס בוקובסקי)