כל תפוח זינדין זידאן

במקום להסתפק בטבילה המשמימה של התפוח בדבש, בחבל נורמנדי מנצלים את סגולות הפרי ליצירת משקה הקלבדוס המורכב

השחייה אסורה ללא מציל. תפוח משתכשך בקלבדוס
השחייה אסורה ללא מציל. תפוח משתכשך בקלבדוס
1 בספטמבר 2013

בראש השנה שוב יטבלו אלפי ישראלים רבעי תפוחים גלמודים בפנכות דבש דביקות. אלה יהיו מן הסתם תפוחי יונתן, אנה או גרנד סמית' במקרה הטוב. קשה לדעת מנין הגיע המנהג המוזר לטבול דווקא תפוחים בדבש. הרי תפוח, הצפוני במקורו, הוא לא מהפירות המקוריים שבהם נתברכה ארצנו. בכל פעם שהמדור נחשף למנהג הדביק והמוזר הזה, הוא נעצב מחדש על כך שהוא לא נולד בנורמנדי למשל, כי אז ראש השנה שלו היה מוצלח בהרבה. לא פחות מ־200 סוגי תפוחים גדלים בחבל הארץ הפורה שנמצא בדרום נורמנדי וכולם משמשים שם לעשיית הקלבדוס, השם האזורי המוגן שבא לתאר את אותו ברנדי תפוחים מוזהב ומיושן שמזוקק מסיידר. שפע התפוחים המדהים של האזור הפורה מאפשר למזקקי קלבדוס ליצור את אחד המשקאות המורכבים והקשים ביותר לייצור בעולם הספיריטים. התפוחים מהזנים המרים שמכונים Amère הם שמספקים למשקה את הטאנינים שנותנים לסיידר את הגוף השמן, בעוד שהתפוחים המרירים־מתוקים,Douce-Amère  אחראים למורכבות. התפוחים החמוצים, Acidulée, מורידים את רמת החומציות, ששומרת על המשקה מפני קלקול, והתפוחים המתוקים, Douce, הם שאחראים לרמות הסוכר הגבוהות.

אזור קלבדוס הוא גן עדן לחובבי אלכוהול באשר הם. יותר מ־400 מזקקות אלכוהול פרושות על שטח הקטן בחצי משטח מדינת ישראל (לפי התקן השמאלני המחמיר), כשבראש דרגת האיכות נמצאות המזקקות, שפרושות בחבל פאי ד'אוז (Pays d'Auge), שנמצא במזרח קלבדוס. לכל אחד ואחד מהמזקקים בקלבדוס סודות ייצור משלו. כל אחד בוחר לעצמו את הרכב התפוחים הייחודי, את שיטות ההתססה והזיקוק, מה שמביא למגוון מסחרר של משקאות בדרגות איכות משתנות, יותר מכל משקה אחר. יצרני פאי ד'אוז' נבדלים מיצרני החבלים האחרים בכך שהם משתמשים בזיקוק כפול שמתבצע במזקקות אלמביק קטנות עשויות נחושת, מה שבדרך כלל מביא למשקאות עדינים יותר מאחיהם במערב המחוז. בניגוד ליישון הוויסקי למשל, שמעלה את שמנוניות המשקה, יישון הקלבדוס הארוך נועד דווקא לרכך את השמנוניות המוגזמת שמאפיינת או דה וי תפוחים לבן ולא מיושן.

על אף מגוון היצרנים העצום, לא הרבה קלבדוס מיוצר בעולם. נפח ייצור שנע בין שמונה לתשעה מיליון בקבוקים בשנה הופכים את הקלבדוס למשקה אזוטרי בכל מובן שהוא. בעבר הרחוק, קלבדוס נחשב למשקה מחוספס ועממי, במיוחד בארץ מולדתו, אך בעשורים האחרונים הוא החל לסגל לעצמו מעמד אליטיסטי שעם השנים הפך לאנכרוניסטי. מסתבר שזה הדבר הגרוע ביותר שיכול היה לקרות לו ולנו. בדומה לשכניהם יצרני הקוניאק מדרום, יצרני הקלבדוס החלו להשקיע כסף בניסיונות נואשים להזרקות בוטוקס שיווקיות שיצעירו את המשקה המזדקן. כך לפתע התחלנו להתוודע למיני קוקטיילים מבוססי קלבדוס, כמו למשל קלבדוס טוניק או קלבדוס ספרייט. עזבו אתכם משטויות פופוליסטיות של מנהלי שיווק. קלבדוס הוא משקה שצריך לשתות נקי, עדיף בכוס ברנדי רחבה ועדיף כשהטמפרטורות בחוץ נמוכות מעשר מעלות. אבל מכיוון שהתנאי האחרון הוא קצת בעייתי עבורנו, בכל זאת יש פתרון: קוביית קרח קטנה לא יכולה להזיק, ואם אתם ממש נועזים, אולי תעדיפו לשתות את הקלבדוס כמו הזקנים של חבל קלבדוס הכפרי – כשהוא מהול בסיידר תפוחים טבעי. אבל בינינו, הפתרון הכי טוב הוא פשוט לעלות על טיסה לנורמנדי.