דופקים ברז: הביר בזאר עם בר רביעי בלוינסקי
רוכבים על טרנד מבשלות הקראפט הישראליות ולא מתביישים לדבר על ציונות. אנשי הביר בזאר דוהרים קדימה עם בר רביעי שנפתח השבוע בשוק לוינסקי
בסניף החדש של הביר בזאר בשוק לוינסקי עוד אפשר להריח את הצבע הטרי מהקירות, בדרך לשירותים נערמים ארגזי בירות, ועמדת הדי.ג׳יי עדיין לא מחוברת לחשמל. אבל השולחנות כבר מלאים אנשים צעירים שמתלבטים בין IPA של בינדי לאימפריאל סטאוט החדשה של אלכסנדר, ואם זה לא חזון אחרית הימים של חלוצי תעשיית הבירה הישראלית, אנחנו לא יודעים מה כן.
הביר בזאר, שהחל את דרכו כדוכן בירות בשוק בנמל יפו ולאחר מכן בשוק הכרמל בתל אביב, הפך בשנים האחרונות למעין רשת המחזיקה בדוכן הבירה הראשון בשוק הכרמל בתל אביב, בחמארת הבירות ברחוב יום טוב הסמוך לשוק הכרמל, בסניף נוסף באותה הרוח בשוק מחנה יהודה בירושלים וכעת גם בסניף חדש (הגדול ביותר שלהם) בשוק לוינסקי. מיזם הפופ אפ שלהם בחצר מסעדת מלגו ומלבר בכיכר הבימה, שפעל בקיץ שעבר יופעל גם הקיץ, ומבשלת הארץ שבבעלותם מבשלת כיום חמישה סוגי בירה משלה ועוד כ־20 סוגי בירה למותגים אחרים.
המקומות הם בבעלות קבוצת שותפים בראשות איש חיל האוויר גלעד היימן (33) שהוא גם הבעלים של מסעדת מטבח לילה, והמהנדס ליאור וייס (34) שגם אחראי על בישול הבירות במבשלה. את הסניפים הם פותחים עם שותפים במודל שמזכיר זכיינות אך כולל מעורבות הדוקה יותר בניהול. את הסניף בלוינסקי הפקידו בידיו של דור בן ציון (27) שעבד בסניף ברחוב יום טוב מיומו הראשון וניהל את מיזם הפופ אפ בכיכר הבימה.
רק בירות קראפט ישראליות
הקונספט של ביר בזאר מיומו הראשון היה ברור – רק בירות קראפט ישראליות, מה שאומר שתוכלו למצוא כאן כל מותג בירה מקומי שנמכר באופן מסחרי חוץ מגולדסטאר ומכבי – בסך הכל כ־100 בקבוקים שונים של כ־30 מבשלות ישראליות מצפון הארץ ועד דרומה. גם בחירת הלוקיישנים לברי הבירה היא חלק מהקונספט – כולם שוכנים בשווקים, והתפריט שלהם מתבסס על תוצרת השווקים ומושפע מהם. בביר בזאר ברחוב יום טוב, למשל, תוכלו לאכול פלטת דגים מעושנים מהדוכנים הסמוכים ופיצת לחוח שנקנית בכרם התימנים. במחנה יהודה תמצאו את הפופקורן המתובל של הירושלמים, ובסניף לוינסקי תוכלו להזמין סליידרים של בורקס וסביצ׳ה דג על חלת ויזניץ׳ עם גבינת לאבנה וראס אל חנות.
״לוינסקי הוא השוק הראשון שחיפשנו בו, אפילו לפני שוק הכרמל. אנחנו מאמינים שהוא עדיין רגע לפני הפריצה שלו, השכירות בו עדיין נמוכה וההתרחשות שם רק תלך ותגדל״, אומר היימן. סניפים נוספים במיקומים כמו שוק הפשפשים ושוק עכו, הוא אומר, יגיעו בהמשך. אם הווייב ברחוב יום טוב קצת זרוק וכולל ישיבה על ארגזי ירקות בין הררי הירקות הנערמים בסוף היום, הסניף בלוינסקי מושקע יותר, עם כיסאות לכ־70 אורחים, הכנה ל־20 ברזי בירה ומערכת הגברה מקצועית שנותרה ירושה מהבר מצווה שפעל במקום ותארח די.ג׳ייז ומופעים.
קונים כחול לבן
גם אם נראה שתעשיית בירות הקראפט הישראלית היא עסק תוסס, הרי שמדובר על פי הערכות בכשלושה־חמישה אחוזים משוק הבירה בישראל. "אני יודע שאנחנו כאן בסוג של בועה", אומר היימן, ״אנחנו מראש פוגשים את אלו שמתעניינים בבירות קראפט ישראליות, אם מישהו רוצה לשתות סטלה הוא לא בא אלינו".
המחיר הגבוה של בירות הבוטיק הישראליות הוא בעיה. ״יש לנו פיקס פרייס על הבירות מהברז, 23 ש"ח לשליש ו־29 ש"ח לחצי. נכון שתמיד יהיו את אלו שיגידו למה לי לשלם עוד כמה שקלים, אבל מי שבאמת אוהב בירה ומעריך את הטעמים והסיפורים ישתה את הבירות המקומיות״. הם לא מתביישים להזכיר מונחים כגון ציונות ותמיכה בתעשייה המקומית. ״אנחנו רוצים להיות חלון הראווה של התעשייה הישראלית״, אומר היימן. ״אני חושב שגם הקהל שלנו מבין את החשיבות שבקנייה כחול לבן. תסתכלי רגע על בירות תעשייתיות שמבשלים כאן. את יודעת איפה מבשלים את טובורג? את גולדסטאר? כשאת קונה בירת קראפט המוכר כאן יידע לספר לך בדיוק מי מבשל את הבירה ואיפה הוא יושב. המבשלים מתארחים אצלנו בסניפים לאירועים מיוחדים כי אנחנו רוצים שיכירו אותם ואת הסיפורים שלהם״.
ובכל זאת התעשייה מגרדת מלמטה חמישה אחוזים מנתח שוק. אתה רואה שינוי בארבע השנים שחלפו מאז שפתחתם את הדוכן הראשון בכרמל? ״כשפתחנו אנשים היו שואלים ׳מה יש לך דומה לגולדסטאר?׳. היום הם שואלים איזה IPA יש לנו בברז. פעם אנשים הכירו מקסימום את מבשלות הבוטיק הגדולות והידועות יותר כמו אלכסנדר ומלכה, היום הם מכירים גם מבשלות קטנות יותר ומתעניינים מה חדש אצלן. כשאנשים באים לכאן הם לא באים לשתות בירה אלא לטעום. הרוב לא יזמינו שתי כוסות מאותו הדבר למשל, אלא יתחילו בבירה אחת וימשיכו באחרות. זו לא חוויה רגילה של שתיית בירה, אנשים ממש רוצים לטעום כמה שיותר״.
חמש בירות ישראליות חדשות שאסור לכם לפספס פה:
אימפריאל סטאוט / אלכסנדר
הבירה העונתית של המבשלה המצוינת מעמק חפר. סטאוט מחוזקת, כהה וקרמלית שתתאים בדיוק לימים האחרונים של החורף (10.4% אלכוהול).
חיטה / נצרת
הבירה החדשה של המבשלה הנצרתית היא בירה בסגנון חיטה אמריקאית – מעין הכלאה בין בירת חיטה גרמנית ל־IPA אמריקאית (4.5% אלכוהול).
עשר / מבשלת הארץ
בירת עשר הקרויה על שם עשרת אחוזי האלכוהול שהיא מכילה היא בירה בסגנון אייל בלגי, בהירה ויבשה, הגרסה הישראלית של המרדסו הבלגית (10% אלכוהול).
נלסון / מבשלת בשה פלום
הכלאה של IPA עם סטאוט. כהה, כשותית, בירה לאמיצים (5.5% אלכוהול).
הברזל / מבשלת הברזל
הוצאה מחודשת של הבירה הקיבוצית עם הלוגו הכי חביב באזור. אייל ענברית קלילה ונעימה שתעביר אתכם מהבירות הכבדות של החורף לכיוון האביב (6% אלכוהול).
*כל הבקבוקים נמכרים ב־26 ש"ח