משתה נסיכים: מועדון הוויסקי הבינלאומי של צ'רלי פרינס מביא את הבשורה לתל אביב

באופן אירוני למדי צ'רלי פרינס לא טעם משקה אלכוהולי עד גיל 32. "יצאתי לדייט עם מישהי ממש לוהטת והיא הזמינה ג'וני ווקר בלאק און דה רוקס, וחשבתי שאם לא אזמין גם בעצמי אני שרוף, אז הזמנתי, אמרתי לברמן להכין לי גם (טו מייק איט טו*)", נזכר פרינס בקטץ' פרייס שגנב מסדרות טלוויזיה אמריקאיות לאותו דייט מכונן.

עוד כתבות שיעניינו אותך:
הברים המושלמים בתל אביב לבילוי חמים בגשם
סצנת הברים הלוהטת של נווה שאנן
המיזם שמציע לכם דייט בסגנון "המירוץ למיליון"

"שתיתי, וככה גם בפגישה הבאה איתה. 'תעשה את זה שתיים', וככה גם בהבאה. עד שחבר לקח אותי הצדה ואמר לי: 'אחי, אתה לא יכול להזמין את המשקאות של החברה שלך כל הזמן". בהמשך הוא גילה את הברבן, התאהב, וכעבור כמה שנים התחיל לאסוף בקבוקי וויסקי בעצמו. שמונה שנים אחרי הדייט ההיסטורי פרינס הוא נשיא מועדון חובבי וויסקי בינלאומי, ה־Drammers Club המונה כ־450 חברים, עם סניפים בניו יורק, לוס אנג'לס, לונדון, פריז, ורשה וכעת גם בתל אביב.

מועדון הוויסקי של צ'רלי פרינס. צילום: שלומי יוסף

בתחילה פרינס וחבריו היו נפגשים במסעדות סיניות בצ'יינה טאון. כאשר את המפגש החברתי היה מלווה בקבוק וויסקי משובח שאותו רכשו במשותף. הקונספט גדל למועדון בשיטת חבר מביא חבר עם הרשמה שנפתחת לזמן מוגבל. המשתתפים מתבקשים לשלם 50 דולר מראש למפגש הכולל מזון (לרוב פיצה, ובגרסה המקומית פיצות מפיצריית ג'מה היפואית), וליין אפ הכולל חמישה־שישה בקבוקים נדירים ויקרים שאותם רוכש המועדון במכירות פומביות ודרך קשריו עם שגרירי הלייבלים השונים, לצד בקבוקים יותר 'מן המניין' המונחים על השולחן שאותם מביאים פרינס וחברי המועדון ממסעותיהם בעולם. בארצות הברית האירוע כולל גם מפגשים והרצאות של פיגורות מעולם הוויסקי, לדוגמה עם השגריר הבינלאומי של מזקקת גלנמורנג'י או המזקק הראשי של פור סקוור. הציפייה היא שמספר החברים במועדון התל אביבי יגדל ושבקרוב נזכה לראות ביקורי שגרירים של מזקקות גם בארצנו זבת החלב והדבש.

"אנחנו עושים את זה כבר חמש שנים, וכזה אירוע עוד לא ראינו", ציין פרינס שהגיע להשקה של דראמרס תל אביב בבואו להתייחס למספר המשתתפים שהגיעו למפגש הראשון ונשק ל־60. תמהיל המשתתפים הורכב מפסיפס אנושי של חובבי וויסקי משובח מתחומי עניין שונים ובגילים שונים. מסעדנים, אנשי עסקים והייטקיסטים חובבי הטיפה המרה שהגיעו מצויידים בחולצות הלייבל החביב עליהם. על היבוא לתל אביב אחראים מתן עדוי ויחיאל בן צבי,
"אני חבר בשלוחה הניו יורקרית", מספר עדוי, "וחשבתי שמפני שלקבוצה שם יש ידע משמעותי בנוגע לאיך לרכוש בקבוקים מעניינים, יש קשר עם שגרירי מותגים והמותגים עצמם, והפעילות כיפית אז אין סיבה שזה לא יעבוד אצלנו".

הערב התקיים בדירתם היפה של בני הזוג אילנה ומאסטרו ניר ברנד באזור כרם התימנים, שמלבד העיצוב המזמין בלט בה גם פסנתר כנף גדול, ופסנתר שהונח במערכה הראשונה של ערב טעימות וויסקי משובח ינגן בהמשך גום בהמשך.

דרמרז קלאב, המועדון הבינלאומי

"יש פה שיחות מעניינות, לפי תחום העיסוק של כל אחד", סיפרה אילנה שכלל לא הופתעה מהעובדה שהערב ברובו המוחץ היה מורכב מגברים, "ידעתי שבעיקר זה יהיה גברים, זה מבוסס על חברים. לא בדיוק חבר מביא חבר אבל סורט אוף, ותמיד הגברים הישראלים בפרמטר הגדול יש להם יותר חברים גברים מאשר נשים. אנחנו עוד בזמן כזה".

לאחר שהנוכחים ריפדו את קיבותיהם בפיצות וטעמו מן הבקבוקים שהונחו לרווחת הנוכחים על השולחן – בהם סינגל מאלט בן עשר שנים בשם 'גולדן דאק', אקסקלוסיבי לפולין של המותג הסקוטי לידיג ובקבוק של לוסט ספיריטס – אבומניישן שיוצר וזוקק בקליפורניה, מאלט קשוח שהתבשל במשך 18 חודשים בחבית אלון אמריקאי מתובלת בענבי ריזילינג של סוף הבציר – התפנו כולם לחלק האומנותי שהונח בקצה השולחן כנרות חנוכה, אפשר להסתכל אך לא לגעת, הכוונה היא לסט בקבוקי הליינאפ שהורכב מטורמיטול סינגל מאלט בן 46 שנים, קיירסברידג סינגל-גריין סקוטי בן 28 שנים, ברבן איי.וו.הארפר פרזידנט ריסרב דיקאנטר, והייזלברן בן 19 שנים. היה גם בקבוק רום משובח מברבדוס.

באים תחרות שתייה?

החגיגה האמיתית התחילה כשפרינס עלה על כיסא והכריז בחגיגיות על חניכת דראמרס תל אביב. הוא החזיק בידו כמנצח את בקבוק הטורמיטול בן ה־46 שנקנה במכירה פומבית מיוחדת. מדובר בבקבוק נדיר שתומחר בעת שיצא למכירה מוגבלת לפני כמה שנים ב־500 דולר. ספק אם אפשר למצוא אותו כעת, ורק מעטים בכל רחבי העולם זכו לטעום ממנו. מדובר בסינגל מאלט סקוטי שזוקק ב־1967 ורק 342 יחידות ממנו שוחררו אי פעם. בזמן שפרינס דיבר הנוכחים עמדו קצרי רוח, מצפים להניח על לשונם את השׁכר בארומה העשירה ויוצאת הדופן, בניחוח הפירותי של מלון ובננות, לתת, מעט כבול, דבש וקרקר גרהם. כיאה למעמד הטקסי ובתום מחיאות הכפיים, החל פרינס מוזג מ'האמברוסיה הסקוטית' לנוכחים בחדר. בהמשך יחזור הטקס על עצמו, כל פתיחת אחד מבקבוקי הליין אפ תלווה בהסבר קצר ולאחר מכן יעבור פרינס בין המשתתפים וימזוג.

כן אדוני, ספר לנו עוד בזמן שאתה מעביר צ'ייסרים

אחרי כמה בקבוקים ריקים, כהשיחות כבר קלחו והקשרים נרקמו – ומה שהחל כקבוצה של פרטים נראה כעת כמו מועדון מבוסס עלה מאסטרו ניר ברנד לפסנתר ונתן ביצוע לשיר 'אפריקה' שלא הייתה מביישת את להקת טוטו וגם לא את וויזר. בהמשך גם הצטרפו הנוכחים לביצוע שקט שח 'דה סאונד אוף סיילנס' ו'הללויה'. כשהגוף חמים, הראש קליל, הבטן מרופדת בפיצות ורשת הנטוורקינג התרחבה לה, עזבו הנוכחים לבתיהם מבושמים ומרוצים. עד למפגש הבא לפחות, הצפוי להתרחש בינואר.

צריך לשתות לאט. צילום: שלומי יוסף