1:1 על הבר עם עדי גליצקי מהבלוק

ממתי את בביזנס?

אני רצה עם הבלוק זה עשר שנים, מהמסיבה השנייה שהתקיימה אי פעם במקום. בריאיון העבודה שלי התאהבתי בווייב והמקום בכלל היה סגור. אפשר להגיד שמהרגע שנכנסתי לבלוק נכנסתי לביזנס אם כי עבדתי לפני כן בברים. היו גם תקופות שמיקבלתי, אבל הבלוק היה תמיד המיין בר שלי. אני חושבת שזו מערכת היחסים הכי רצינית וארוכה שהייתה לי עד היום.

למה לשבת דווקא אצלך?

כי אני אוהבת את הלקוחות שמגיעים אליי, אני אוהבת אנשים עם וייב טוב, ובסך הכל במסיבה כולם בווייב הזה, בייחוד במדינת הבלוק שבה יש חוקים משל עצמה. לגרום לאנשים לחייך זה כמו שליחות בשבילי. שירות טוב וערך מוסף הן לא מילים גסות למועדון, והן באות לידי ביטוי כשאת יודעת מה הלקוח רוצה לפני שהוא בכלל יודע את זה, גם אם אלו רק כוס מים או מפית.

מתי שתית את הדרינק הראשון שאת זוכרת?

בגיל 16 בחיפה – שלוק בירה ושוט של ייגר. התעלפתי. כשקמתי אמרתי לעצמי: “אני לעולם לא אשתה יותר”. זו הייתה הפעם הראשונה שבה הבטחתי משהו שלא קיימתי.

איזה משקה את לא שותה?

את הקריפטונייט שלי! שמפניה עם וודקה.

 איזה משקה את שותה עכשיו?

ייגר + ראשן (עם סגירה של אשכוליות ותפוזים). זה דרינק מפתיע, יש לו קצת טעם נוסטלגי (למי שהשתכרה בגיל 16), והכי חשוב – אני זורמת על הטעמים שלו ולא מתנגדת להם וככה הוא גם לא מרגיש כמו תרופה.