1:1 על הבר עם שירן הראל, הבעלים של הפייבל
הוא התחיל בתור שוטף כלים, אוהב שהלקוחות מרגישים בבית והיה יושב לדרינק עם סבא פייבל. שירן הראל מהפייבל עונה על שאלון הברים שלנו
ממתי אתה בביזנס?
בגיל 13 התחלתי בתור שוטף כלים בבית קפה, והבנתי מהר מאוד שמקומי בעולם הברים. אחרי הצבא התחלתי לעבוד בתור ברמן באחד המקומות אצלנו בכרמל, ובשנת 2014 פתחתי את הפייבל.
למה לשבת דווקא אצלך?
גאה להגיד שאנו דוגלים בהיותנו נקודת מפגש שכונתית ושהרבה מ״לקוחותינו״ (חברים) מסתכלים על המקום כבית שני ברמת ההגעה עם טרנינג ונעלי בית. כמו כן, אנחנו ידועים בכך שהמקום פתוח עד השעות הקטנות (ממש) של הלילה, ומשמש כמקום האידיאלי לעובדי הציר אשר באים להרים את ה״לחיים״ האמיתי של אותו ערב.
מתי שתית את הדרינק הראשון שאתה זוכר?
לא זוכר במדויק, זוכר שהדרינק הראשון היה גולדסטאר, מאותה נקודה הבנתי שאלכוהול הוא טעם נרכש.
איזה משקה אתה לא שותה?
לא סובל אניס, מאותה תקופה של בירה ונשירה בבקי, לא נרחיב בעניין.
עם איזו אישיות היית יושב לדרינק?
עם סבא פייבל, שעל שמו נקרא הפאב. לצערי לא הספקתי להכירו לעומק. כ־20 שנה לאחר פטירתו התברר שהיה חובב וויסקי לא קטן בכלל.
איזה משקה אתה שותה עכשיו?
בלוויני 14 Caribbean Cask, הסיבה העיקרית לאהבתי אליו היא הסיומת המתקתקה יחסית שנוצרת כתוצאה מפיניש בחביות רום. סינגל מאלט מאוד ייחודי ומומלץ.