בלומברג: ישראל היא מעצמה קולינרית כמו ניו יורק ולונדון

כתב סוכנות הידיעות ביקר בארץ, התפעל מהתורים בפורט סעיד, פיטפט עם איל שני במזנון ונדהם מהחינקלי הטבעוני של ננוצ'קה. כן, אנחנו שוב על המפה

משייה. צילום: דן פרץ
משייה. צילום: דן פרץ
23 באפריל 2018

מבקר האוכל ריצ'רד ויינס יצא ב- 18 באפריל בכתבה בבלומברג, ובה הוא מתפעל מסצנת המסעדנות המקומית. לפני נסיעתו לביקור קולינרי בארץ הקודש ויינס נעזר בשף הישראלי-בריטי יותם אוטלנגי (מרשת מעדניות אוטולנגי), בג'רמי בורוא המנהל את פלומר, ובמסעדן יאיר בקייר כדי לייצר רשימת מסעדות מומלצות לטעימה. המסקנות של ויינס הן חד משמעיות ועולה מהן  שאנחנו בהחלט על המפה.

פורט סעיד. צילום: אריאל עפרון
פורט סעיד. צילום: אריאל עפרון


ויינס פותח את הכתבה שלו בתיאור התורים והאווירה הבליינית מחוץ לפורט סעיד, סנטה קטרינה והסלון, ומספר שלמרות המשבר הישראלי מול אירן בסוריה, הישראלים מתהוללים, וכנראה עם סיבה טובה, שכן בישראל חוגגים בום בתיירות ועלייה של 22 אחוזים ב- 2017, מה שהפך לשיא של כל הזמנים. לטענת ויינס לישראל יש את אחת מסצנות ההסעדה המרגשות בעולם והיא מתחילה להתגלות כיעד תיירות קולינרי שווה ערך ללונדון ולניו יורק, וכי מסעדות מדווחות ששלושים אחוזים מהמבקרים הם תיירים מחו"ל. אוטולנגי הסביר לויינס שהחיבור למטבח הפלשתיני הוא שהופך את המטבח המקומי למעניין ואיל שני מוסיף לכך את ההסבר על מטבחי המהגרים שהגיעו אל הארץ, שבראשית ימי המדינה נדרשו לקו קולינרי אחיד, וכיום השילוב שבין אופנות קולינריות עולמיות לזיכרונות קולינריים מארצות ההגירה המשפחתית מייצרים את המטבח המקומי.

עזורה. מתחזקת מעריצים גם בחו"ל
עזורה. מתחזקת מעריצים גם בחו"ל
ננוצ'קה. צילום: יח"צ
ננוצ'קה. צילום: יח"צ

במהלך של שבוע ביקור בתל אביב, ירושלים ובית לחם ויינס טוען שהוא התאהב ביינות ובאוכל המקומי, ואף מזכיר מספר פעמים את התמחור הנוח בהשוואה לאיכות האוכל שקיבל. המלצותיו של ויינס צפויות למדי אך רוויות התפעלות מצידו: הבסטה על מטבח השוק המתעדכן יומית, הליבררי בר האסקפיסטי בנורמן, M25 על הבשרים והסלטים המשובחים, ביר בזאר מהחבית, המנזר שתמיד מלא, אברקסס צפון עם המנות המצויינות מוגשות על נייר, מאנטה ריי שקופצת הרבה מעבר לרף עבור מסעדת חוף לתיירים, משייה המסעדה הכי אמביציוזית שסעד בה מעולם, המזנון שבו נתקל בשני עצמו ופטפט איתו בזמן שמבקרים ביקשו משני סלפי, מסעדת שילה, הסלון של שני ברגעיו ההקטיים, אלנה בנורמן, ננוצ'קה שבה נדהם לגלות שהוא נהנה מחינקלי טבעוני למרות שלא היה מאמין על עצמו שכך יהיה, אגאדיר, דלידה, סנטה קטרינה, קיטשן מרקט, אוזריה, פאסטל, וכן מחניודה ועזורה בירושלים. על עזורה מציין ויינס שקרלוס פטיני, המייסד של תנועת סלוא פוד, סיפר שהוא ממעריציה. בבית לחם סעד ויינס בהוש ג'סמין שהיא חווה אורגנית עם מנות פשוטות של שקדים ירוקים ויוגורט מיובש ונוף מדהים, ובמסעדת אפטיים של אוכל ערבי מסורתי; פלאפל וחומוס.

כפי שאנחנו מצטיירים מהכתבה של ויינס ניתן רק לדמיין, כשהאירניים יגיעו לתל אביב אנחנו נחגוג על גונדי וחורשט סבזי. נותר רק לתהות, אם ויינס כבר התייבש בתורים של פורט סעיד, איך זה שהוא לא קפץ לרגע לג'סמינו לכמה ביסים עסיסיים של קבב עם טחינה ועמבה?