גנן על הגג

גרים בלב העיר אבל מפנטזים על ערוגה במושב? מיכל לויט יצאה לסיור בעיר וחזרה עם הוראות הפעלה והמלצות לפעולה

עגבנייה על הגג, אייל שני. צילום: אנטולי מיכאלו
עגבנייה על הגג, אייל שני. צילום: אנטולי מיכאלו
29 בספטמבר 2013

לשף בני ליפשיץ יש חממה. חממה קטנה ושני שקים מלאים באדמה. "זאת תערובת עשירה בהומוס, שזה בעצם חומר אורגני שעשוי מחרא של תולעים", הוא מסביר בעיניים נוצצות ומלטף עוד רגב מתפורר. לפני כארבע שנים שתל ליפשיץ בחצר ביתו עץ פסיפלורה, והשנה נתן העץ הרבה פרי: "פחדתי שמכת הקור מהסופות תהרוס את היבול, אבל הנה, תראי איזה יופי, כמה פירות ופרחים". אוקיי, רגע. בואו ניקח כמה צעדים אחורה. לא, אני לא בקיבוץ דגניה א', ולא, לבני אין שפם של יאצק והוא גם לא חוואי, לפחות לא מהזן ההוא. אנחנו נמצאים בסך הכל בדירת שני חדרים השוכנת בבניין משותף ברחוב העבודה, וליפשיץ, שמארח אותי בביתו, הוא שף קרניבור בדימוס, ואמן קולינרי טבעוני ובעל עסק בתחום הגננות בהווה. ליפשיץ לוקח חלק במה שמסתמן כרגע כמגמה של חקלאות עירונית שמתפתחת, באופן מרתק, לא על פני האדמה, אלא דווקא למעלה, על גגות תל אביב. כמו בכל טרנד אחר, גם בזה הצליחה תל אביב להביא אותה באיחור לא אופנתי בכלל של למעלה מעשור. והנה, בימים אביביים אלו, אנחנו עדיין ממשיכים להתקשר באובססיה לחקלאי שלנו ולהזמין את הסל האורגני השבועי ממקומות לא נודעים, או חוטאים וקופצים לקנות ב־AM:PM משהו שאולי פעם היה לו קשר לעגבנייה. ואגב עגבנייה, הרי שאחד הגגות הירוקים בתל אביב גדל אצל הזוג מירי חנוך ואייל שני בגג ביתם ברחוב נחמני. מהגג שבצמרת בניין המגורים שבה שוכנת דירתם, ניתן לתצפת על גגות תל אביב השטוחים, המלאים פיח, דודי שמש, אשפה מצטברת וצלחות לוויין. חנוך מעוצבנת: "צריך להטיל סנקציות על כל מי שלא מגדל ירקות על הגג, וגם את אלו שמגדלים רק פרחי נוי. אולי אני מגזימנית, אבל לא ברור לי למה לא לגדל את ארוחת הערב, תראי כמה נעים ואיך טעים". צודקת. גם בעניין המגזימנית, אבל באמת קשה להבין למה הגגות האחרים עומדים מיותמים כל כך לצד השפע הזה ואיך לא מעודדים גידול על גגות נוספים – במונטריאול למשל גובים פחות ארנונה בבניינים המגדלים ירקות על הגג. אז אמנם עיריית תל אביב־יפו בינתיים לא מתכוונת לקצץ בארנונות, אבל לפי העסק הפורח של ליפשיץ ניתן לראות שהמגמה הולכת ומתרחבת. גם גבעון שניר מגדל על הגג שלו כל מיני זנים של עגבניות ושל שאר ירקות. בהתלהבות רבה הוא מספר על תהליך הלמידה הפשוט דרך יוטיוב, ותוך כדי תנועה תזזיתית מעציץ לעציץ הוא שולף ארגז מאובק ובתוכו המוני שקיות עם סוגים שונים של זרעים. שניר מספר בהתלהבות ששמורה ליודעי דבר על תאגידי הענק של הזרעים, ועד כמה קשה להבין מה באמת טומן בחובו כל גרעין. "סבא שליֿ, שהיה מורה לטבע בא.ד גורדון והיו לו כמה דונמים בקריית שאול, לא היה טס לחו"ל כדי לא להפקיר את הירקות שלו. אני התחלתי לגדל לפני כארבע שנים, אבל גדלתי מחוץ לעיר, ככה שזה נושא שאינו זר לי. בכל מקרה, מאוד פשוט ללמוד ולהתחיל לגדל, רק צריך רצון וזמן".

[tmwinpost]אבל לא לכולם יש גג זמן בבניין, וגם למי שיש, לא תמיד פשוט לקבל מוועד הבית את המפתח ואת הגישה, ועל כן ישנה דרך נוספת ומקורית לגדל את הצמחים: על הקירות: "גננות ורטיקלית" היא פתרון מקורי ונפלא לבעיית המקום בקונטקסט העירוני, והיא מאפשרת גידול פרטי של ירקות. יעל סתיו,דוקטורנטית לחקלאות אורבנית ומתמחה בחקלאות ורטיקלית, החלה את דרכה כמעצבת מוצר. הרעיון שלה הוא לתלות עציצים על הקירות ולגדל אותם בצורה אנכית בתוך תיקים ייעודיים שהיא עיצבה. "ברגע שמכסים את הקיר בצמחייה נוצר אפקט של הצללה, שמקרר את האזור ב־4־8 מעלות. הקירור הזה, לצד תהליך הפוטוסינתזה, גורם לצמחים להפוך למזגן טבעי: הוא מאדה מתוך העלים את המים שהוא לא צריך וכך נוצר תהליך של קירור. כל מה שצריך הוא למצוא קיר שמואר לפחות כמה שעות ביום, לתלות את המכלים ולהתחיל לגדל. אני ממליצה להתחיל מגידול תבלינים". ובכלל, מסתבר שגינה אנכית שכזאת שאפשר ליהנות בה משפע טרי ונקי מריסוסים וממיקרובים היא טרנד שתופס תאוצה בארצות הברית. וואן וונדי ממשתלות וונדי הפזורות ברחבי הארץ מסביר שגידול על שטח אנכי מתבצע על ידי התקנת מערכת הידרופונית על גבי הקיר, מערכת שכוללת חיישנים מתוחכמים שמשחררים מים ודשן לפי הצורך. השיטה, לפי וונדי, גם חסכונית במים מאחר שהם מגיעים ישירות לשורשים. המערכת ממחזרת את המים העודפים כך שאף טיפה לא הולכת לאיבוד. המערכות המתקדמות יכולות אפילו לשלוט בטעם הירקות והתבלינים על ידי ויסות רמת המלחים במים. הירקות המומלצים לגידול הם שומר, פטרוזיליה, סלרי, בצל ירוק, כרוב, צנונית, סלק, עגבניות שרי, לפת, גזר וסוגים שונים של חסה. נשמע מופרך? בעוד כחודשיים תיפתח מסעדתו החדשה של השף רפי כהן ברחוב מנדלי מו"ס ותוכלו לראות שם שני קירות גדולים מלאים בכל טוב הצומח. משפך, מישהו?

ואיך תביאו מים? בני ליפשיץ על הגג. צילום: אנטולי מיכאלו
ואיך תביאו מים? בני ליפשיץ על הגג. צילום: אנטולי מיכאלו

בני הגנן מ"גינה מזינה" מסביר מה צריך לעשות על מנת להתחיל ולגדל גג־ירק:

אור: לפני שמגדלים ירקות, יש למדוד את השעות שהשמש מאירה בהן את הגג בקיץ, ובחורף – את זווית השמש. לעתים בגגות יש יותר מדי אור, וזה דורש הצללה.

איך מביאים מים: האם תעלו עם דליים כל יום? איך להשתמש נכון במי הגשם? הקיץ שלנו דורש השקיה יומיומית. מערכת השקיה השומרת על לחץ קבוע, תעלה לכם בסביבות 1,000 ש"ח כולל התקנה.

  1. יכולת הנשיאה של הגג: אנחנו לא רוצים שיפלו לנו עציצים על הראש, ולכן כדאי להתייעץ עם מהנדס מומחה ולבדוק את סיבולת של הגג שלכם לשאת אדמה.
  2. סוג החומר: בניגוד לגידול באדמה, התערובת במכלים אוורירית יותר, מה שמאפשר לשורשים לגדול. כדי למנוע ריקבון יש לערבב את האדמה עם תערובת עשירה בקומפוסט ובהומוס של 1 ל־10. במכל עצמו יש לקדוח חורים בצדדים כדי לאפשר למים לצאת.
  3. *** יש לקחת בחשבון שמדובר בתחביב שדורש השקעה ומחויבות. נוסף לכך, כדאי לא לשכוח שיש עוד כל מיני יצורים שחיים בעיר ואוהבים ירקות, והם עלולים להזיק ליבול.
 
בני ליפשיץ גינה מזינה, 5495306־050
משתלות וונדי, מושב שילת, 9765510־08
יעל סתיו, 7739337־054

הורה כרוב והורה סלק, אייל שני על הגג. צילום: אנטולי מיכלאו
הורה כרוב והורה סלק, אייל שני על הגג. צילום: אנטולי מיכלאו

מירי חנוך ואייל שני

מתחת לגג: הוא משורר קולינרי ומאסטר שף טלוויזיוני, היא מאדאם של מילים, סיפורים וחיבורים (ובקרוב יעלה בתיאטרון הקאמרי מחזה פרי עטה).

מה מגדלים: שטח של 50 מ"ר על הגג עם עציצים שצומחים לרוחב ולגובה, בהם סלק, חסה, מלפפון, אלוורה, רוזמרין, פסיפלורה, תירס, חציל, תות, כרוב, מנגולד בצל ירוק ועוד.

כמה השקעה: מירי: "אני קמה בבוקר בהתרגשות אדירה כדי לראות מה שלום הצמחים, ואני כל הזמן מטפלת בהם. אבל מצד שני, אם לא גדל כמו שצריך אני לא מתרגשת, אני לא חקלאית וחיי אינם תלויים בזה".

גבעון שניר

מתחת לגג: מפיק ובמאי טלוויזיה, מבעלי חברת ההפקות ריאליטי

מה מגדל: שני זני עגבניות, פלפל, כוסברה, מרווה, פטרוזיליה, חציל, למון גראס, פרחי נוי ועוד.

כמה השקעה: "זה הפך לתחביב מאוד מרכזי, ואני צורך המון ידע בנושא. זה דורש השקעה של השקיה וטיפוח, אבל בעיקר צריך להבין מי נגד מי, מה כדאי לצרוך ומה פחות כדאי".

גם גבעון שניר למד לגנן בעזרת היוטיוב