סיר הלחץ מתפוצץ: המסעדנים שוקלים לפתוח בשביתה

אחרי חודשים של בישול ארוך בחום נמוך סיר הלחץ של המסעדנים מתפוצץ: היטל מס על העסקת עובדים זרים, עלייה תלולה בשכר העבודה וחוק הטיפים הובילו להתאגדות נגד מה ששפים ובעלי מסעדות רואים כניסיון למוטט את הענף.

לפי נתוני איגוד המסעדות ובתי הקפה פועלים בארץ כ-14 אלף בתי עסק קולינריים, שמייצרים מחזור של כ-20 מיליארד ש"ח. ענף המסעדנות, המעסיק השני בגודלו במשק הישראלי, מעסיק מעל 190 אלף עובדים שמפרנסים כמיליון איש. עם נתון שכזה אפשר היה לצפות לתמיכת המדינה, אלא שגזרות שהוטלו דווקא תוקעות מקלות בגלגלים. כל אלה הובילו להתאגדות שפועלת בכמה ערוצים, ביניהם עמוד פייסבוק וקבוצת טלגרם, שבה חברים יותר מ-300 בעלי מסעדות מכל הארץ. "ענף המסעדנות על סף קריסה", נכתב בדף מסרים שהופץ למסעדנים. "מסעדני ישראל – מדוכני פלאפל ועד מסעדות שף – הגיע הזמן להתאחד". הדף מתאר את התנכלות המדינה שרואה בענף"פרה החולבת של הממשלה שמקבלת החלטות כלכליות כבדות משקל וללא ראייה רחבת היקף". הסוגיה הראשונה שמקוממת את המסעדנים נוגעת למס על העסקת עובדים זרים שייגבה רטרואקטיבית, ועשוי במקרים מסוימים להגיע למיליוני שקלים לבית עסק בודד. עליית שכר העבודה – ההוצאה העיקרית בענף – ב-33 אחוז בתוך ארבע שנים, מוגדרת גם היא כנושא בוער שמקשה על קיום עסק בריא ורווחי. הצלע השלישית במשולש המחאה קשורה לפסיקת הטיפים: החל מינואר 2019 כל טיפ שיושאר  למלצרים, ברמנים או נותני שירות אחרים יופקד בקופה וייחשב כחלק משכר העבודה. "מי ניצח בבית המשפט? המסעדנים – לא! המלצרים – לא! המדינה – כן! כל התוצאה של התהליך הארוך הזה הוא תשלום יותר מיסים למדינה, פחות שכר למלצרים, פחות כוח עבודה לענף שצמא לידיים גם ככה", לשון הדף. המסעדנים מדגישים שהמאבק אינו רק שלהם. הוא משפיע על כל שרשרת התעסוקה – חקלאים, מפעלי מזון ויצרנים קטנים וגדולים, וגם על הלקוח. "אזרחי ישראל רוצים לדעת מדוע כל כך יקר לחיות כאן. מדוע סלט ירקות עולה 50 שקלים. למה כוס בירה שווה את משקלה בשעת עבודה. איך 300 גרם בשר לא משאירים עודף מ-100 ש"ח. יוקר המחייה הוא לא רק נדל"ן וקוטג'. הוא גם בילוי בבר או ארוחה במסעדה. למה לעזאזל כל כך יקר כאן? אחרי שהגענו למתח רווחים אפסי – אנחנו מפנים אצבע מאשימה לממשלה".

קפה לנדוור: נסגר בגלל היטל רטרואקטיבי. צילום: שחף הבר

רותי ברודו וגיא פולק. מוכנה לשבת בכלא. צילום: איליה מלניקוב

במקביל לפעילות איגוד המסעדות, החלו בחודשים האחרונים התארגנויות שונות של מסעדנים. בין השאר, התכנסו לפני כשבוע וחצי עשרות מסעדנים בביתה של רותי ברודו מבעלי קבוצת R2M (קופי בר, בראסרי, הרצל 16) לישיבה סוערת, שבמהלכה עלתה הצעה להשבית את המסעדות כמחאה על הגזרות. ״אנחנו מסעדה של 73 שנה. זו מסעדה שבאמת עברה כבר הכל", אומרת אורנה רסקין ממסעדת קיטון, ממובילות המהלך. "אני רואה בקרב המסעדנים כאב ותסכול, ויש כאן כח שבמקום לשבת ולקטר צריך לקום ולצעוק אותו. אנשים קיבלו שומות מוטרפות על היטל העובדים. סניף רשת לנדוור בגן העיר נסגר בגלל זה. חוק הטיפים יגרום וכולם להרוויח פחות, גם למלצרים. כרגע יש כל מיני רעיונות על הפרק. יש מסעדנים שדוגלים בהשבתת המסעדות, אבל אנחנו עוד לא יודעים מה דרך הפעולה שננקוט בה". השף חיים כהן (יפו תל אביב) מתייחס לידיעות שהופצו ואומר "כרגע אין שביתה. זה משהו שעלה כרעיון ועוד לא קרם עור וגידים, ומישהו פשוט רץ לספר לתקשורת בחוסר אחריות".

חיים כהן. צילום: עדי אורני

מבחינתו המטרה העיקרית של המחאה היא ביטול היטל העסקת עובדים זרים. "זה המאבק החשוב כרגע. נקודת האור היחידה היא דווקא מר גפני [ח"כ משה גפני מסיעת יהדות התורה, יו"ר ועדת הכספים של הכנסת – ש.ב.ד.], שחושב שצריך לבטל את ההיטל. כל השאר שעוסקים בזה באוצר מקבלים החלטות פוליטיות ולא רואים את מצוקת המסעדנים רק את הבוחרים. בכל מקרה עד שזה לא יהיה מאורגן ובהסכמה רחבה לא תהיה לדעתי שביתה, אבל המצוקה גדולה ואנשים היום שוקלים לסגור בגלל הנטל של ההיטל". ברודו עצמה מוסיפה ש"בהיטל אין צדק ואין בו יושר והיגיון. לפני שאשלם אותו אלחם נגדו עד שאוכל בשמחה הייתי יושבת בכלא כמחאה". על הקבוצה הושת מס מעסיקים בגובה שלושה מיליון ש"ח ("בינתיים"), וברודו מצהירה שאם המהלך יבשיל היא תשבית את המסעדות. "זה לא קשור לכסף, זה קשור לצדק", היא אומרת בנחישות.

יהונתן בורוביץ'. הידברויות לא מועילות. צילום: איליה מלניקוב

רעיון אחר שעלה בישיבה הוא ״מס כחלון״: תשלום וולונטרי בגובה מספר ש"ח לסועד, שמטרתו לעורר מודעות לבעייה שבה שרוי הענף. יהונתן בורוביץ׳ (m25), מהוגי הרעיון, אומר כי ״רק לחץ ישיר על שר האוצר יכול אולי להביא לשינוי כלשהו במצב שלנו. הידברויות עם חברי כנסת ופקידים לא מועילות. אנחנו בנתיב הזה כבר שנה וחצי והמצב רק מחמיר״.

"כחלון יודע כמה אין בהיטל שום היגיון אבל לא בא לו להילחם בשבילנו", אומרת ברודו. "אנחנו לא אהובים על הציבור". עו״ד עמית גרוס, שמייצג מאות מסעדות שחלקן עומדות בראש המאבק, מסכם: ״הגיעו מים עד נפש. פשוט שוברים ענף שלם ברגולציה מטורפת. אין דרך לצאת מזה."
אז מה המסעדנים מתכוונים לעשות?
"כל דבר אפשרי כדי לשרוד כלכלית, הכל כולל הכל. זו אטימות נוראית מצד קובעי המדיניות. כל מפעל בדימונה מקבל תקציבי ענק כדי שלא ייסגר ושעובדים לא יפוטרו, ולענף שבו כל מסעדה מעסיקה כ-60 איש לא מתייחסים. זו גישה שהופכת את כולם לעבריינים בכוח. את המחיר ישלמו חיילים משוחררים שעובדים במסעדות, סטודנטים ששוכרים דירה בתל אביב ובבאר שבע וחיים מטיפים וכמובן המסעדות, שההיטל גורם להן לקריסה כלכלית".

מאיגוד המסעדות נמסר כי ״תעשיית המסעדות שרוייה במשבר קשה. לאיגוד מגיעים בשבועות האחרונים עשרות פניות ממסעדנים עם הצעות שונות למחאה. אין לנו מידע קונקרטי לגבי השבתה״.