השילוב המושלם: אוכל אוזבקי ובירה קרה
איך משלבים בירה עם אוכל, מה טעמו של אוכל אוזבקי והאם ארוחה שכזו יכולה להיערך ללא בשר או מוצרי חלב? שרון בן דוד קפצה לארוחת EatWith אצל מיקה שמעונוב בבית וחזרה עם טעם של עוד
הדבר הכי יפה ב- Eatwith הוא שגם אחרי שקוראים את תיאור הארוחה, מתלהבים מהמנות ומזמינים מקום, האירוע עצמו הוא הפתעה. ב"מסע דרך המשי – חגיגות אוכל ובירה" ההפתעה התחילה כבר בלוקיישן. כדי להגיע לבית של מיקה המארחת צריך לרדת במדרגות של בניין ערבי ישן ביפו ולהגיע לחצר קטנה מוקפת בצמחייה ירוקה. השולחן ערוך וממתין לאורחים, וכל מי שנכנס מקבל ליד קוקטייל על בסיס קרלסברג, קינמון ותפוח. "אני אוהבת בירה כמות שהיא אבל לפעמים מעדיפה אותה עדינה יותר. לכן הכנתי אותה כמו סנגריה. במקום יין הוספתי בירה ואני חושבת שיצא לי טוב", היא צוחקת ומבטיחה אספקה שוטפת של של קוקטייל, בירה ועראק בטעמים לאורך כל הארוחה "עד שנהיה שיכורים חוץ מאלה שצריכים לנהוג".
כשכולם מתכנסים ומתיישבים לשולחן מוגשת כרובית בטמפורה של בירה עם חצילים, צנוברים, עגבניות ותבלין סודי שמרפרר לקונספט הבוכרי-טבעוני. כדי לשבור את הקרח מיקה מבקשת מהאורחים להציג את עצמם ומכריזה על משחק שבו כל אחד בוחר פרטנר לשתות איתו בירה – אדם חי או מת, דמות בדיונית או אמיתית – הכול הולך. חלק מהבחירות היו ריאליסטיות יותר או פחות (חברה טובה, אבא ז"ל) אבל הרוב הרשו לעצמם להתפרע. בין השמות שנזרקו לחלל היו הצייר רובנס, אברהם אבינו ופרדי מרקורי. בשלב הזה מפלס קוקטייל הבירה נמוך מדי לדעת מיקה. היא דואגת למלא את החסר, מרימה כוס לשנה החדשה ומספרת על עצמה. כמו הרבה בשלנים ב-Eatwith גם כאן הסיפור האישי הוא סוג של הפתעה. מיקה מגלה שחוץ מאירוח ותפעול קייטרינג טבעוני היא אשת חינוך בעלת תואר שני ותעודת הוראה, שבדיי ג'וב מטפלת בבישול בנוער שנשר ממסגרות חינוכיות. בשורטס וגופייה היא לא דומה בכלום לטייפקאסט של המורה אבל יש לה כריזמה ויכולת לגעת באנשים דרך בישול ואוכל. "הורי עלו לארץ מסמרקנד שעל דרך המשי לפני שנולדתי", היא מספרת. "ביום שישי אמא הייתה מכינה אורז עם עשבי תיבול, לוקחת קצת בין האצבעות ונותנת לאחיותיי ולי לטעום. אכילה בידיים מקובלת מאוד אצל הבוכרים ומשדרת קרבה, אז אל תתפלאו אם היום אני אאכיל אתכם לא רק בצלחת אלא גם מכף ידי. תרגישו בנוח לנסות להאכיל אחד את השני, זה כיף".
את הערב היא מגדירה בסימן "אוזבקיסטן + בירה + ראש השנה + כיף שבאתם" ומתחילה להזרים לשולחן דושפרה מבצק במילוי תרד, חציל צרוב ועגבניות שרופות; כיסוי מנטו מאודים במילוי דלעת יפנית, שקדים קלויים ובצל חרוך; לחם בוכרי עם בצל מטוגן וטוקי – מצייה מסורתית שנאפית בסאג'; והמון סלטים צבעוניים, מתובלים ובועטים. למנה עיקרית מוגש פלאו, אורז עם ערמונים, שקדים, גזר ושזיפים. בגרסה המקורית יש בתבשיל בשר כבש אבל ב"ארוחה ללא צער", כפי שמגדירה המארחת שלנו, הפלאו לא פחות טעים ואולי אפילו יותר. לאחר שלא נשאר אף גרגיר אורז בצלחות השולחן והכיסאות מוזזים הצידה ומפנים מקום לתוכן האמנותי שעליו חתום אלן אלייב, בן למשפחת המוזיקאים המפורסמת. כשהוא מצויד בדוירה, תוף בוכרי מסורתי, מסביר אלייב השרמנטי על חשיבות המוזיקה במארג החיים הבוכרי. הוא מספר על ההכשרה המוזיקלית שספג מסבו ומדגים קטע תיפוף אנרגטי.
בתוך כמה רגעים יש חשמל באוויר. כולם מלווים את התיפוף במחיאות כפיים ומכאן קצרה הדרך לריקודים ועינטוזים. אלייב מחליף את הדוירה בדרבוקה, מצרף שירים בוכריים במערכת ההגברה וקיבלתם מסיבה אש. מיקה עוברת בין האורחים ומניחה לכל אחד על הלשון קובייה של חלבה בוכרית אמיתית, שמקפיצה עוד יותר את רמת האנרגיה בגוף. הכוסות ממשיכות להתמלא בבירה והמוזיקה מגיעה עד לרחובות הסמוכים. בסוף הערב כולם די שיכורים, נפרדים בחיבוקים ומבטיחים להיפגש בארוחות הבאות. ככה זה באירועים של Eatwish, אף פעם אי אפשר לדעת מה יהיה אבל תמיד קורים רק דברים טובים.