טו מאנצ': טעמנו את מקלות השחר העולה של פיצה האט

כשעונת הסופגניות בפתח, הרעיון לאכול בצקים רוויי שומן לא בהכרח נדחה על הסף – על אחת כמה וכמה כשמדובר בשילוב של בצק פיצה ושוקולד. אמנם פיצה האט אינו מותג ישראלי, איך אין ספק שכמו השוקולד, גם הוא תפס חלק משמעותי בטעמי ילדותנו – וכשהכריז על שיתוף הפעולה עם שוקולד השחר, אי אפשר היה שלא להסתקרן.
מדובר בפיצה החתוכה למקלות בצק פריך, שעליהם ממרח השחר העולה ושברי שוקולד לבן ושוקולד חלב בסגנון מקופלת. על פני השטח זה נשמע כמו המאנצ' המושלם, כזה שיכול להיכנס למשבצת המושחתת של קינוחים המשלבים בין בצק ושוקולד, טוב שאי אפשר לקום אחר כך מהספה.

הביאו את המאנצ'

אמנם המחיר נוח, והקינוח, המכונה "מקלות השחר העולה", אכן אידאלי לחלוקה כפי שמבטיחה החברה – אבל עוד לפני הביס הראשון משהו התחיל לחרוק. הבצק העגול נראה יותר כאילו חבורת ילדים בני 8 זרקה עליו ככל שעולה על רוחה: ערימות של אבקת סוכר, שברי שוקולד דמויי מקופלת (אך רחוקים ממנה שנות אור בטעמם) וניסיון תמוה לזלף את שוקולד השחר הסמיך.
אם לא די בכל הבלאגן הזה, שעליו עוד נוכל להחליק (בכל זאת, מדובר בלא יותר ממאנצ' מושחת), גם הטעמים היו טו מאצ'. ניחוח הטירונות והמתיקות המוגזמת השוקולד לא עשה חסד כלל עם הבצק העבה והשומני המזוהה עם פיצה האט, ויעידו על כך סימני השמן שנותר על הקופסה והצרבת בגרון.

השחר: זה כבר לא עובד בינינו

בואו ננסה שוב, הפעם עם נוטלה

למרות ההתרפקות הנוסטלגית והחיבה הישראלית לשוקולד השחר, אין מנוס מלהודות: הוא זה שמחרב את ההרמוניה. אם היה מדובר בשוקולד איכותי יותר ובצק שומני פחות – זה היה יכול להיות הקינוח האידאלי, איקוני כמעט כמו קינוחי בצק-שוקולד אחרים;  הרוזלך של לדנוור או סמבוסק השוקולד של אבולעפיה. אך כאן בדיוק נפלו הוגי המוצרים של האט. מאנצ' הוא אמנם דבר מושחת מלכתחילה, ואין לצפות ממנו שיטיב עם הבטן (או הירכיים), אך גם חמישה מסטיקים ושלוש כוסות מים לא הצליחו להעביר את טעם הלוואי שדבק בגרוני לאורך כל היום.

מקלות השחר העולה גודל משפחתי (7.5 אינץ'): 31.90 ש"ח. 

מקלות השחר העולה גודל אישי (13 אינץ'): 21.5 ש"ח. 

פיצה האט