הפוך גוטל'ה: בית קפה באבן יהודה הפך למרכז של השכונה

גוטל'ה, הוא בית קפה משפחתי הממוקם בכניסה לאבן יהודה. הוא אומץ על ידי תושבי המקום והסביבה, ואם תשאלו את אחד השכנים אם כדאי לכם לבקר בו, ככל הנראה תקבלו תגובה נלהבת והמלצות חמות. בתור מבקרים שאינם תושבי המקום, הגענו לביקור כשבראשנו מהדהדים דברי הקומוניקט השיווקי: "ביסטרו איכותי באבן יהודה, בית לאנשים שאוהבים אוכל טוב ואיכותי, באווירה נעימה, משפחתית ומיוחדת". להפתעתנו, הבקשה הפשוטה לשתי כוסות יין לבן (בלי יומרות ובלי ציפייה לקבל תפריט יין מדוקדק, אלא פשוט שתי כוסות יין באשר הוא) נענתה בשלילה, כי אין במקום יין לבן וגם לא רוזה או קאווה. אז בואו נסכם שאולי זה לא ממש ביסטרו וכנראה שמדובר בבית קפה משפחתי, ונסיים כאן את עיסוקנו בהגדרות.

שכונתי ונעים, גוטל'ה

החלטנו לטעום את המנות שקרצו לנו מהתפריט, בין אם בשל השם, שצליליו יצרו עניין, ובין אם הודות למשב היצירתיות הקולינארית בתיאור המנה. את הצעתה של המלצרית לטעום את מנת הדגל – לזנית ירקות קלויים וכבדים בקרם דה קסיס – הנחנו בצד. המנה הראשונה שטעמנו הייתה דווקא לביבות רוקט ודלעת (42 ש"ח) עם סלט קינואה ושמנת חמוצה עם אירית. לשולחן הגיעה צלחת עם כדורים, לא לביבות, אך מספרם היה כמובטח בתפריט – חמישה. הם היו חמימים וטעימים גם בציפוי הזהב וגם בעיסה הנימוחה שהציפוי הסתיר בפנים. כיסוני הסלק במילוי גבינת סנט מור, שמנת, פרג, יין לבן וגרידת לימון (44 ש"ח) הפתיעו לרעה כי המילה "כיסונים" שכבשה את ליבנו, נשארה בתוך התפריט. בפועל המנה התגלתה כשתי פרוסות עגולות של סלק עם גבינה ביניהן, סוג של עוגיית אלפחורס סגולה, והיו שלוש כאלה על הצלחת. סלט גבינת עזים (47 ש"ח) עם חסות, רוטב ויניגרט, פרי העונה ושתי פרוסות גבינת עזים עטופות באגוזי מלך היא מנה נהדרת בעלת פרזנטציה מרשימה ומיוחדת מאוד. כאן התפריט היה נאמן למנה שהגיעה, וגבינת העזים אכן נעטפה כפי שהובטח בציפוי פריך של אגוזים ולאחר מכן הונחה לצד תערובת העלים הטעימה. סלט אטריות סובה ברוטב בוטנים (47 ש"ח) היה נעים לחיך הודות לנענע ורוטב הבוטנים המוצלח, אך פטריות השיטאקי שמופיעות במנה לפי התפריט נעדרו ממנה.

אל תתנו לתפריט לבלבל אתכם, גוטל'ה

המקומיים טוענים כי התפריט הטבעוני־צמחוני של המקום הופך אותו למוקד עלייה לרגל. מהחלק הזה טעמנו מנת קציצות טופו ברוטב קארי (52 ש"ח) שהוגשו לצד אורז לבן. הקציצות שוב הגיעו בצורת כדורים קטנים כמו הלביבות, אך היו רכות, אווריריות וטעימות. גם רוטב הקארי היה מאוזן, חבל רק שהמנה סבלה מפרזנטציה מרושלת, אך אין ספק שהיד אשר הפכה את הטופו לטעים כל כך, יודעת את העבודה. המנה העיקרית הנוספת שטעמנו הייתה רוסטביף על ברוסקטה שיפון ואיולי חרדל (62 ש"ח) עם תוספת צ'יפס. הצלחת כללה שתי פרוסות לחם קלוי מאותו הסוג שהונח על שולחננו בתוך סלסלת הלחמים המעולים שהגיעו לשולחן כשהגענו, יחד עם מבחר צנוע של מאזטים. גודלן של שתי הפרוסות היה בינוני מינוס ומעל כל אחת התרוממה גבעת רוסטביף עם עלה של בזיליקום ופרוסת בצל סגול. את האיולי היה קשה לזהות ובגדול הייתה במנה חמיצות מפתיעה אך נעימה. מבחינת הטעמים – אין לנו תלונות על המנה, הבעיה היא שזו הייתה שוב מנה שלא תאמה לציפייה שמעביר התפריט. כמו כן, היינו מצפים לפגוש את המנה הזאת ברשימת מנות הפתיחה ולא בעיקריות.

יש בגוטל'ה גם תפריט עסקי בצהרי היום, תפריט ילדים, מגוון ארוחות בוקר וגם תפריט לא רע של שייקים טבעיים. המקום אכן נעים ורוב המנות אכן טעימות ומורגשת בהן איכות, רק חבל שמי שמכין אותן לא בודק כיצד הן מתוארות בתפריט על מנת להתאימן למתואר בו.

לגוטל'ה