ניו יורק מאוהבת: הניו יורקר מפרגן לנור של מאיר אדוני
המסעדה של אדוני ממשיכה לקצור שבחים, והפעם מכתבת המגזין ג'יאנג פאן שכתבה על המסעדה: "נור מציגה את טעמי המזרח התיכון בצורה חדשנית הרחוקה מקלישאות הפלאפל והבאבא גנוש"
מאז שגורדון רמזי כתב את הפוסט המפרגן למסעדת נור הניו יורקית של מאיר אדוני והמבקר של הניו יורק טיימס, פיט וולס, העניק לה ציון מכובד של שני כוכבים, זרמו הרבה מילים טובות לכיוונה של המסעדה. כמעט כל מגזין ואתר ניו יורקי כבר סיקר את המקום והרעיף עליו שבחים מקצה לקצה. ה-Gotham Magazine התלהב מחלת הדבש והשום עם קרם פרש, מהחריימה הקזבלנקי ומפרפה כבד האווז עם פרחי השומר ומי הוורדים. ב-Eater NY עפו על הטרטר הפלסטיני שכבר עשה הרבה כותרות. "האפקט שלו מדהים. כל ביס הוא חוויה", נכתב שם.
עכשיו מקדיש מגזין הניו יורקר כתבה שלמה למסעדה. תחת הכותרת "מזרח התיכון החדש של נור", מתארת העיתונאית ג'יאנג פאן את המנות מבית היוצר של מאיר אדוני שמטריפות את החושים של האמריקאים, אבל לפני הכל היא דואגת לציין את כובע המצחייה שלו, שכבר הפך לסימן היכר, שעליו מתנוסס סמל הניו יורק יאנקיס. "נור מציגה את טעמי המזרח התיכון בצורה חדשנית הרחוקה מקלישאות הפלאפל והבאבא גנוש. היצירתיות של אדוני נשענת על הערכתו למטבחי המהגרים בישראל, שהם המקור וההשראה ליצירותיו הגדולות", היא מספרת. את מנת הסביצ'ה טונה "פאני פורי", למשל, היא מתארת כהומאז' לקהילת ההודים בישראל, ומספרת על צורת ההגשה שלה – "מעוצבת כמוזאיקה מרהיבה עם קצף יוזו, משמשים מיובשים, שקדים ופלפלי הבנרו". גם מהחציל הקלוי בטחינה, המאוס כל כך אצלנו, מתארת פאן כקרפצ'ו מעושן עם פיסטוקים ומי ורדים – וגם הוא זוכה לאהבת הקהל והמבקרים מפה לפה.
אדוני לא מסתיר את ההתרגשות. "חלמתי על הרגעים האלו מגיל 13. אני מאמין בהגשמת חלומות. אני גאה בישראליות שלי ובאפשרות להציג את מי שאני בניו יורק ובכל העולם. האמריקאים מגלים עכשיו עולם שלם של טעמים שהם לא הכירו והם מתלהבים מכל ביס. האוממי המזרח תיכוני עושה להם את זה".
בצד הביקורתי יותר של הסקירה נכתב כי מנת התמנון עם החומוס הייתה בעלת מרקם קטיפתי מושלם אך סבלה מעודף רטבים ויוגורט שתרמו יותר לרושם והרבה פחות לטעם. "ההתלהבות הגדולה של אדוני מהתנסויות והרפתקאות בצלחת מביאה אותו לפעמים לכדי הגזמות", כתבה פאן.
מנת הפבלובה הזוכה בנור לשם "מזרח תיכון חדש" מוגשת עם קומפוט הדרים, קראמבל יוגורט, מרנג סומאק וסורבה תפוזי דם. אדוני מסביר שזהו המתכון שלו למזרח תיכון חדש, "שלום, שמחה ובטן מלאה". ואנחנו אומרים – סינג הללויה.