ראש בראש: השניצליות החדשות בעיר יוצאות לקרב רחוב

בשורה בעיר: יש שתי שניצליות חדשות שמנסות להמציא את הגלגל המטוגן מחדש. לא יכולנו להישאר אדישים אז יצאנו לבדוק: מה החידושים, איזה שניצל יספק לכם מספיק שמן לנר וכמובן מדד החריפות. חזרנו שבעים ועם תוצאות פריכות

היכונו לשניצל ראש בראש.
היכונו לשניצל ראש בראש.
30 במרץ 2017

לאחרונה נפתחו כמה וכמה שניצליות ברחבי העיר, שתיים מהן משכו במיוחד את תשומת הלב שלנו: האחת, שניצלביר בשדרות וושינגטון, והשנייה, שניצל פוינט באבן גבירול. כדרך קבע, כשחוש הריח שלנו מאותגר ובלוטות הטעם מתעוררות, אנחנו ניגשים בלא היסוס לדו קרב ראש בראש בכדי לראות מי מספק את הסחורה הטובה ביותר (ככה עשינו למשל עם השווקים בתל אביב ועם הדוסה). קבלו ראש בראש שומני וקריספי במיוחד:

1. מדד האווירה

שניצל פוינט

שאיפות בר השניצל המהיר של המקום התרסקו למול הלוקיישן של צפון אבן גבירול – אזור שלא מאפשר לשום מקום להידמות ליותר מדוכן סלטים משודרג.

שניצלביר

הפינה הפלורנטינית שבעברה אכלסה את המסעדה המקסיקנית צ'נגוס משאירה במקום אווירת אוכל רחוב סליזי. אתר הבנייה שצמוד לה מזכיר שמדובר בכל זאת בפלורנטין.

שניצל ביר יוצא לקרב. צילום: אנטולי מיכאלו
שניצל ביר יוצא לקרב. צילום: אנטולי מיכאלו

[tmwdfpad]

2. מדד הקראנץ'

שניצל פוינט

פריך למדי. הפירורים זהובים ומעט גסים, כמעט מזכירים בגודלם פירורי פנקו ובכל זאת, לקראת הסיום הרטבים ניצחו והשניצל הפך לרך יותר מבוז'י הרצוג.

שניצלביר

המצב התמידי של הקראנץ' בשניצלביר הוא כמעט פריך, ובאופן מוזר זה אפילו יותר טוב מפריך. כל ביס – מראש הכריך ועד זנבו – נשאר באותה רמת פריכות עדינה. קראנץ' של ביבי.

3. מדד טיב העוף

שניצל פוינט

העוף שסיים את חייו עבור השניצל פוינט לא היה היפה, העסיסי או המרשים בלול. הבשר לא עסיסי למדי ובעיקר סתמי. מזל שהם יודעים איך לטגן אותו היטב בדרך לשניצל לא רע.

שניצלביר

הבשר של השניצלביר מוכיח שלא משנה כמה התיבול, הפירורים והטיגון יהיו מדויקים – אין תחליף לחומר גלם איכותי, שהיה מנה נהדרת גם בעירום. של השניצל, לא שלכם.

שניצל פוינט, דנדש באבן גבירול. צילום: אנטולי מיכאלו
שניצל פוינט, דנדש באבן גבירול. צילום: אנטולי מיכאלו

4. מדד החריף

שניצל פוינט

איזו הברקה. רוטב חלפיניו פשוט אבל טעים להפליא. הייתם מצפים שמאכל אוסטרי ורוטב מקסיקני לא יתערבבו היטב, אבל מתברר שגם בעידן טראמפ לאומים שונים יכולים לייצר תינוקות טעימים להפליא.

שניצלביר

סחוג ירוק ומעט אשכנזי. לא במובן שהוא לא חריף (כי הוא חריף), אבל הוא יותר מזכיר את החריף של אייל שני יותר מסחוג, ובטח יותר מזחוג. אבל היי, זה עדיין טעים!

5. מדד השמן

שניצל פוינט

השמן לא נטף אבל בהחלט נכח, גם במראה ובעיקר בטעמו שליווה את השניצל כציפוי נוסף. בהתחלה זה כיף, אבל בסוף הארוחה נותרנו עם מספיק שמן על הידיים כדי להדליק נר.

שניצלביר

יש, כראוי, עוד מעט שמן על השניצל, אבל נראה שהוא שם בעיקר כעדות לבריכת השמן שממנה הוא בא. טעמו כמעט לא מורגש ובאופן כללי נראה שהנייר הסופג של השניצלביר נותן עבודה.

שניצל ביר. נייר סופג בפול פאוור. צילום: אנטולי מיכאלו
שניצל ביר. נייר סופג בפול פאוור. צילום: אנטולי מיכאלו

6. מדד הגודל

שניצל פוינט

לא רע, לא רע בכלל. כמות הבשר לא מסיבית, אבל יחד עם הג'בטה המכובדת ותפוחי האדמה, מדובר במנה משביעה מאוד. לפחות עד שתחזרו הביתה מהעבודה.

שניצלביר

בדיוק מה שאתה צריכים. הכריך גדול, כמות הבשר מספקת והצ'יפס הקליל סוגר את הפינה. זה כבר שניצל שיכול להחליף ארוחת ערב יפה ביום ארוך.

7. מדד היחס עוף־כריך

שניצל פוינט

מאוזן בכללי, אבל פה ושם תמצאו את עצמכם נוגסים בפיסת לחם ממולאת בירקות ורוטב ללא השחקן המרכזי. הבאסה היא שאלו ביסים שמגיעים דווקא בסוף.

שניצלביר

כל ביס וביס זכה לכמות מאוזנת של בשר־ירקות־רוטב, פלא הנדסי של ממש, בייחוד אם מתחשבים בעובדה שמדובר בג'בטה לא קטנה.

8. מדד התוספת

שניצל פוינט

סוג של פוטטוס שלא ברור לאיזה מצב צבירה הוא שואף. כן, זה פריך בנקודות מסוימות וטכנית זה באמת חתיכות תפוח אדמה מטוגנות, אבל ברובו לא עשוי מספיק.

שניצלביר

צ'יפס דקיק שנטרף במהירות ובמלוא חופן היד. הכמות יפה מאוד ובזכות גודלם, השמן לא נדבק, מה שמשאיר יותר מקום למנה העיקרית.

שניצלב פוינט. אתם פוטטוס או מה? צילום: אנטולי מיכאלו
שניצלב פוינט. אתם פוטטוס או מה? צילום: אנטולי מיכאלו

9. מדד החידושים וההמצאות

שניצל פוינט

שניצלים עם ציפוי מיוחד כגון השניצלפלקס (בציפוי שבבי קורנפלקס), הפרסקו (תיבול פסטו מעשבי תיבול טריים) ועוד.

שניצלביר

שניצל בדלי. כן, דלי. כזה פשוט. על דלי השניצל שלכם תוכלו לקחת תוספת של ביצת עין, פרמזן, בצל עם פטריות מטוגנות או שמנת פטריות.

10. שורה תחתונה

שניצל פוינט

פינה חביבה ללאנץ' הוגן. המחיר סביר (32 ש"ח לכריך מספק) וזה טעים מאוד, אבל חסרה קצת שאיפה למצוינות כדי להפוך את זה ליותר מארוחת צהריים ליד המשרד.

שניצלביר

בין כל הפוזה הפלורנטינאית, ההגשה בדלי, התוספות המיוחדות והגישה הכללית של "השניצל הקול" מסתתר ואליו פור מאני מרשים. הכריך עולה 25 ש"ח בלבד (כולל צ'יפס), ואם תרצו דלי (35־55 ש"ח לדלי אישי/זוגי) בכלל תקבלו מנה יותר מהוגנת. ההפתעה השנייה היא שמדובר פשוט בשניצל מצוין.

שניצלביר | שניצל פוינט