שישה גוונים של ריזלינג: היינות שיסגרו לכם פינה לסוף הקיץ

ריזלינג, הסביר לי פעם מישהו, הוא כמו הילד החנון המוכשר הזה שבכיתה: המורות מתות עליו, כל הזמן מספרים לכולם כמה הוא חכם ומוכשר, ובטוח שכאשר ייגדל יפתח קריירה מצליחה לתפארת. אבל בינתיים אף אחד לא רוצה לשחק איתו בהפסקות.

גם הריזלינג ככה. ייננים, סומליירים, כתבים – כולם מתים על הזן הזה ומוכנים להישבע שמדובר בנזר הבריאה, אבל הקהל הרחב? נו, הוא עדיין שותה שרדונה.

בשנים האחרונות המצב מתחיל קצת להשתנות, לא מעט בזכות חגיגות ה־Summer of Riesling שבהן נתקלים בעוד ועוד מקומות בחודשי הקיץ. היופי בריזלינג הוא המשרעת הרחבה של הטעמים והסגנונות. אני ריזלינגאי מובהק, כך שאני מוותר מראש על ניסיון להיות אובייקטיבי בכוח, אבל אני באמת מאמין בלב שלם שאין מי שלא אוהב ריזלינג, יש רק מי שטרם מצא את הריזלינג המתאים עבורו. כדי להוכיח את הנקודה הזאת אספנו ריזלינגים בשלל גוונים: ריזלינג מבעבע, יבש, מתוק, זול, יקר, מה"עולם החדש", מ"משולש הזהב" (אלזס־גרמניה־אוסטריה), מתיישן, צעיר, או במילים אחרות – כל אחד והריזלינג שלו.

בועות

גרמניה היא אלופת העולם בצריכת יינות מבעבעים, ויצרנית מוערכת של יינות מבעבעים, אשר ברובם נצרכים בתוך המדינה. "זקט" הם נקראים, והטובים שבהם נותנים פייט גם לשמפניות מפורסמות בהרבה.

Donhoff, Riesling Sekt, גרמניה, 190 ש"ח (יבוא: ג'יאקונדה)

הריזלינג המבעבע של דונהוף, מיצרני העל של גרמניה, הוא קודם כל ריזלינג ורק אחר כך יין עם בועות. חד, קריספי, עם פרי בשל וחמיצות משגעת.

בלי לשבור את הראש

יינות זולים יחסית, שלא דורשים דבר מלבד כוס צוננת ומצב רוח טוב. ואם אין לכם מצב רוח, אלו בדיוק היינות שיעשו לכם יופי של מצב רוח.

Villa Wolf, Riesling L 2014, גרמניה, 60 ש"ח (יבוא: שקד)

מתיקות נעימה ומאוזנת, רעננות והרבה הרבה פרי "חם" יחסית לריזלינג, כיוון שהאחוזה שוכנת בפפאלץ – אזור מעט חם יותר משאר אזורי הריזלינג הגדולים של גרמניה; והיינות משם תמיד קצת יותר בומבסטיים. זה יין כניסה נהדר וחנפן לעולם הריזלינג.

Fritz, Riesling, גרמניה, 280 ש"ח (ל־4 בקבוקים; יבוא: ג'יאקונדה)

היין הזה מגיע בקרטון של שלושה ליטרים, ובפעם האחרונה ששתינו אותו הייתה במסיבת בריכה ספונטנית. היתרון של יין בקרטון הוא החיסכון בעלויות האריזה של הבקבוקים והפקקים, וכיוון שהשקית עובדת על פי עקרון הוואקום אפשר לשתות את שלושת הליטרים גם במשך חודש שלם. במסיבה שלנו, כמובן, היין נגמר תוך חצי שעה בערך.

נסו את זה פעם הבאה – במקום בירה או וודקה עם מיקסר, פשוט יין. אפילו בכוסות פלסטיק חד פעמיות וגם לא צריך להתבייש להוסיף קרח. משקה סופר רענן ומשמח, אקזוטי במידה, שאין תרופה טובה ממנו לקיץ הישראלי (שלהזכירכם נמשך שמונה חודשים בשנה).

מסיבת אסיד

יינות יבשים וחדים כתער עם חמיצות חותכת. הצד היבש והקריספי של הריזלינג.

Emrich-Schonleber, Riesling Mineral 2013, גרמניה, 170 ש״ח (יבוא: ג׳יאקונדה)

יקב משפחתי קטן באזור הנאהה (Nahe), שעושה פלאים. היין הזה כשמו כן הוא – קודם כל מינרלי. קשה להסביר מה זה אומר "יין מינרלי", אבל אחרי שטועמים ממנו מבינים מיד. הפרי, חד וקריספי, מאופק ויחסית מאחור, והבמה שמורה למינרליות.

ואם מחפשים יין עם חמיצות מטורללת של ממש, שכמו עושה פוליש על השיניים, מומלץ להקדיש תשומת לב לקרטוייזרהוף (Kartauiserhauf), בייחוד לגראן קרו שלו מבציר 2010 – הענבים הכי טובים מהכרמים הכי בוגרים מוצאים את דרכם ליין הזה, שהוא מרוכז ואינטנסיבי, עם פרי בשל וחמיצות שמעיפה את היין לשמים ומרעננת יותר מכוס אספרסו, שמי יכול לשתות בחום כזה (300 ש"ח; יבוא: ג'יאקונדה)

Hirsch, Riesling Zobing 2013, אוסטריה, 130 ש"ח (יבוא: וויין דומיינס)

יין שמסביר היטב מהו ריזלינג אוסטרי: הרבה נפח, יין "מלא" שכזה, יבש ומינרלי עם שלל פרחים לבנים, צוף ופירות מורגשים באף ובפה. יין פשוט לכאורה שמספק הרבה עניין ומורכבות.

Sweet n low

יינות בעלי שיעור סוכר גבוה למדי החושפים את הצד המתוק של הריזלינג (ולפיכך גם בעלי שיעור אלכוהול נמוך יחסית). כאן שם המשחק הוא האיזון בין המתיקות הבולטת לחמיצות שמאזנת את הסיפור, כך שאין תחושת מתיקות מעושה על החך.

Selbach-Saar Kabinett 2014, גרמניה, 99 ש"ח (יבוא: וויין דומיינס)

קבינט היא כבר דרגה של יינות עם מתיקות מודגשת למדי. היין הזה מציע תמורה פנומנלית ביחס למחירו: פרי טרופי במרכז, עטוף בחמיצות מאזנת ועם מורכבות ועניין. דודה שלכם תתלהב מהמתיקות הכובשת, ומי שקצת בעניינים ידע להעריך את האיזון, העומק והניואנסים ביין. מנות אסייתיות פיקנטיות יגידו לכם תודה עם תשתו כוס מהיין הזה בין ביס לביס.

Keller, Kirchspiel, Spatlese Goldkapsul 2008. גרמניה, 220 ש"ח (יבוא: ג'יאקונדה)

חכו שנייה לפני שאתם נלחצים ממה שנשמע כמו כמה קללות בגרמנית. "קירשפל" הוא שם הכרם, "שפטלזה" משמעותו בציר מאוחר, מה שמבטיח ענבים בשלים ויין עם מתיקות גבוהה, "גולדקאפסול" אומר שמדובר במעין דירוג פנימי של היקב (המתבטא בקפסולה מוזהבת בצוואר הבקבוק), כמו רוצה לומר – כאן יש ענבים באיכות הגבוהה ביותר. ואלליי, איזו איכות. מתיקות גבוהה המאוזנת בצורה נהדרת עם חמיצות, יין דבשי ועשיר שמתחיל לפתח מורכבות נוכח שבע השנים שעברו מאז הבציר, ובוודאי ימשיך להתפתח היטב עוד שנים רבות.

קצת גיל

ריזלינג יודע להתיישן בצורה מופתית, יותר מרוב היינות שאתם מכירים. חלק מהיינות רק מגיעים לפרקם לאחר עשור מהבציר, ולשתות ריזלינג בן 40 שנה שנמצא בשיאו אינו דבר נדיר כלל. השילוב הזה של סוכר וחמיצות גבוהה שומר על היין ומאפשר לו את יכולות היישון המרשימות. הנה דוגמה לשני יינות כאלו שאפשר למצוא על המדפים.

Nikolaihof, Klausberg Privatreserve 2005, אוסטריה, 359 ש"ח (יבוא: ווין דומיינס)

ניקולאיוף הוא אחד היקבים החשובים באוסטריה ובאירופה כולה. הוא מחלוצי גישת הייננות הביו־דינמית השואפת לייצר הרמוניה בין האדם והסביבה, וכל פעולה ביקב או בכרם למעשה צריכה להיות לפי לוח השנה הביו־דינמי, ביחס לתנועת הכוכבים וכיוצא באלה. אפשר להתווכח עד כמה מדובר במיסטיקה ועד כמה בפרקטיקה, אבל אי אפשר להטיל דופי באיכות האדירה של היין שעושים בניקולאיוף. היין הזה כבר בן עשר, ומרגיש צעיר ורענן להפליא. פרי בשל, אף פרחוני, ובפה חמיצות מרעננת וקריספית. יין שיכול להתיישן עוד המון זמן. טעמתי יינות בני 20 ו־30 שנה מהיקב הזה, ורוב היינות, כך נדמה לי, עוד יצליחו לקבור אותי.

Trimbach, Cuvee Frederic Emile 2007, צרפת, 338 ש"ח (יבוא: הכרם)

טרימבאך הוא אחד היקבים החשובים באלזס, בירת הריזלינג (ויש שיגידו בירת כל היינות הלבנים) של צרפת. ה־Clos Ste Hune שלהם, יין המיוצר מחלקה קטנה אשר בבעלות בלעדית של טרימבאך, הוא בעיני רבים הריזלינג הטוב בעולם ומחירו בהתאם. הקווה פרדריק אמיל הוא הריזלינג המובחר של היקב (כאמור, מלבד אותו קלו סנט הון נשגב), מהכרמים הבוגרים ורק מחלקות גראן קרו. יבש ביותר ומדויק להפליא, ורק כעת, כשהיין כבר בן שמונה, מתחילים להופיע ריחות האופייניים לריזלינג בוגר (פטרול – מעין ריח של דלק), וגם כאן מדובר ביין שעתידו עוד הרבה לפניו.

אצלנו בארץ

על פניו ישראל היא לא מדינה שמתאימה לייצור ריזלינג. האקלים החם שלנו לא מיטיב עם הזן חובב הקור. אבל החיים קורים בזמן שלנו יש תוכניות אחרות, ואיכשהו יש לנו כאן לא מעט יקבים שהחליטו ללכת עם מה שנדמה כמו הראש בתוך הקיר, אבל התוצאות מפתיעות לטובה. ריזלינג כרם קאיומי של כרמל (85 ש"ח) והריזלינג היבש של יקב ויתקין (88 ש"ח) הם שתי דוגמאות טובות ליינות שכבר לא מעט שנים מציגים איכות מרשימה. יקב ספרה של דורון רב־הון המתמחה ביינות לבנים גם הוא חתום על ריזלינג יבש ומצוין (95 ש"ח), ויקב בר־מאור (95 ש"ח) הוציא כמות מזערית של ריזלינג יבש ומינרלי להפליא. לא קל לשים יד על אחד ממאות הבקבוקים הבודדים שיוצרו, אבל אם תיתקלו בהם זה בהחלט מצדיק טעימה.