לחלום בגדול: איך המבורגר משתלב עם סופגנייה? הלכנו לטעום

הסופגניקינג הוא פרנקנשטיין קולינרי שמחבר בין ישראל לאמריקה באופן הסליזי ביותר שניתן, אבל האם הוא בכלל טעים? הכינו את הנייר הסופג

יהודה המכבי היה גאה. הסופגניקינג של בורגר קינג. צילום: יח"צ
יהודה המכבי היה גאה. הסופגניקינג של בורגר קינג. צילום: יח"צ
7 בדצמבר 2016

האמריקניזציה הכניסה לישראל אלמנטים רבים – סלנג, טלוויזיה רדודה, תרבות סלבז ואת ליהי גרינר, שמערבבת את כל הנ"ל לכתם נאה ושמנוני על הדגל הישראלי. זה לא דבר רע. אם היינו נשארים בבידוד התרבותי של המזרח התיכון כנראה שהיינו דופקים סמי מסיבות לצלילי "ים השיבולים" ומקנחים בעוד פאקינג מנת פלאפל. אבל בתור קולוניה לא רשמית של הדוד סם הפכנו לצבעונים יותר, הרפתקנים יותר וכן, גם שמנים יותר. נמנמנם.

החלום האמריקאי גורס כי אתה יכול להיות כל מה שרק תרצה אם רק תחלום מספיק גדול ותעבוד מספיק קשה, ובבורגר קינג שואפים להגשים חלומות. במיוחד את החלום הזה שבני שמונה גרגרנים תמיד רצו – ארוחת צהריים וקינוח בביס אחד. "סופגניקינג" הוא פרנקנשטיין קולינרי עם רעיון פשוט למדי – ישראליזציה של האמריקניזציה. ההמבורגר הכל אמריקאי פוגש את הדבר הכי אמריקאי שיש לישראל – סופגנייה. למשך ימי חנוכה (25.12־1.1) זרקו הצידה את הלחמניה הקלאסית והניחו את אצבעותכם השמנוניות על אחותה המתוקה, המטוגנת והמשמינה יותר. זה מה שמלך הבורגרים היה רוצה.

סעודת המלכים של הבורגר קינג מפתיעה בפשטותה. מה שנשמע כשיקוץ שראוי למאכל אנשים שויתרו על נפשם לטובת תענוגות החיים הסליזיים מתגלה בביס הראשון כגרסה מתקתקה במקצת, אוורירית בהרבה וטעימה למדי של אותו המבורגר־של־רשתות־ג'אנק־פוד, שהוא בעצמו גרסה מרודדת, מעובדת ופופית למנת ההמבורגר האמיתית.

רך כמו מלאך. הסופגניקינג של בורגר קינג. צילום: מתן שרון
רך כמו מלאך. הסופגניקינג של בורגר קינג. צילום: מתן שרון

תהליך הצליה הקל שעוברת הסופגנייה לפני שמתמלאת במרכביה (בשר, חסה, בצל, מלפפון חמוץ ורוטב ברביקיו מתקתק מעט), יחד עם העובדה שמדובר בגרסה הפושטית ביותר של המאפה המטוגן, מעדנים מעט את המתיקות הסופגניתית וממירים אותה לסוג של בריוש־ג'אנק. אם חששתם מתאונת שרשרת בין מתיקות למליחות, אין מה לדאוג. אין כאן ריבה או אבקת סוכר והטעמים משתלבים בעדינות. או לפחות, בעדינות יחסית להמבורגר.

היתרון הגדול של הסופגניקינג (שתכלס נשמע כמו ממרח יווני) הוא אינו הטעם (רגיל עם טוויסט קטן וחמוד) או הרכות (מממ… כרית), אלא דווקא במבחן התוצאה – השובע. הקציצה הקטנה בת ה־50 גרם (14.90 להמבורגר, 29.90 לארוחה הכוללת צ'יפס ושתיה) הספיקה להשביע גבר השוקל פי 2000 ממנה. נראה שתרגיל הג'אנק-פוד הקלאסי שבו השמן מספק את מירב הריפוד לבטן עובד כפליים והבטן מודה על כך שלא מדובר בקציצה כפולה.

הסופגניקינג הוא גימיק, אין ספק, אבל בכל הנוגע לגימיקים הוא הצלחה לא רעה. סביר להניח שאגרום לכמה דיאטניות להתקף לב, אבל תכלס, על מי אתם עובדים? אם שכנעתם את עצמכם שהיום זה בסדר ומגיע לכם לאכול המבורגר בבורגר קינג, להחליף בצק שמנוני אחד באחר לא יעשה הבדל גדול. כתם השמן על מפית הנייר לא גדול בהרבה מהרגיל. לשמונת ימי החנוכה, פנקו את עצמכם בחלום הישראלי־אמריקאי.

שמן על נייר, 2016, מאת בורגר קינג. צילום: מתן שרון
שמן על נייר, 2016, מאת בורגר קינג. צילום: מתן שרון