על קצה הצ'ופסטיק: הכובעים הרבים של ישראל אהרוני

שגריר המטבח הסיני

אהרוני, יליד 1950, נסע בשנות ה־70 לאמסטרדם ללמוד אמנות. כשחזר לתל אביב הוזמן לארוחה אצל חברה שאמה הכינה אוכל סיני. מבחינתו, זאת הייתה התגלות. מבחינת הישראלים זאת היתה דלת שנפתחה לעולם הקולינרי שבחוץ. אהרוני היה הראשון להביא את האוכל הסיני לקהל המקומי כשפתח את מסעדת יין יאנג ב־1981, והפגיש את התל אביבים לראשונה עם האגרול ועם המוקפץ. הוא למד בישול סיני בטייוואן, וביקר כמה פעמים במזרח הרחוק.

המסעדן

לאהרוני היו במשך השנים חמש מסעדות ומכולת סינית אחת. תפוח זהב, תפוח בגן, שאולין, טאי צ'י ויין יאנג. תפוח זהב הייתה ללא ספק חלוצת מסעדות הבישול העילי וסללה את הדרך למסעדות שף נוספות. כשף, הוא התמחה במיטב מסעדות צרפת והשתלם בהן.

העיתונאי

זה יותר מ־20 שנה שאהרוני כותב טורי בישול בכל סוף שבוע ב"ידיעות אחרונות". מה שהתחיל כביקורת ממתקים משועשעת עבור שאול אברון המנוח בעיתון "חדשות", הפך לאחד הטורים היציבים והאהובים בעיתונות הישראלית. באופן אובססיבי המדורים של אהרוני תמיד מתפרסמים, ללא חופשות, למעט בימי כיפור. כך הוא הפך למורה הלאומי לבישול (ותודה לנלי שפר הצלם המוכשר של המדור).

מחבר ספרי הבישול

אהרוני כתב למעלה מעשרים ספרי בישול והוציאם לאור, כולם רבי מכר. לא משנה אם זה בשר טחון או תפוחי אדמה, ואם אהרוני כתב את הספר לבד או עם שותפ/ה, תמיד הספרים שלו מככבים בטבלת רבי המכר.

הפרסונה הטלוויזיונית

אהרוני היה השף־סלבריטאי הראשון, וכיכב באינספור תוכניות בישול, כולל מסעות קולינריים מצולמים עם גידי גוב וקודם לכן עם גברי בנאי. לאחרונה צירף אהרוני אל המסך את בתו תמרה.

השף

אהרוני לקח חלק בארוחות גאלה חשובות בעולם עם מיטב השפים, ביניהם דניאל בולו, ז'אן לואי פלדין המנוח, אריק ריפר, גריי קונץ', ניו יורק, ז'אק למולאז' ועוד רבים ומעולים.

הקול הבוכרי

אהרוני גדל על המטבח הבוכרי של אמו שנולדה בבוכרה, והמשיך לחקור, לפתח ולפרסם את המטבח העשיר הזה בישראל.

הדי.ג'יי והקלאבר

כבר יותר מעשור שאהרוני שולח ידיים לעמדת התקליטן ומנגן באברקסס, בחמארה של רפאל ובברים נוספים. חוץ מזה, בלייני העיר כבר לא מופתעים למצוא אותו חורך את הרחבה במועדונים.