אולה לה

קשה לדמיין את תל אביב בלי אולה בורוזינה. חצי שנה אחרי הפרידה המתוקשרת מבעלה לשעבר, איתמר בן כנען, כוהנת המין הלא רשמית של העיר והנסיכה של הברנז'ה פותחת פה גדול ולב גדול עוד יותר ומדברת על הכל - הסקס, האקס, הפנטזיות והאמונה שעכשיו היא נכנסת לתקופה היפה ביותר בחייה 

אולה לה. צילום: ליקה
אולה לה. צילום: ליקה
1 בדצמבר 2008

המילה "דיווה" נזרקת לחלל האוויר יותר מדי בקלות בשנים האחרונות. כל זמרת בינונית או כוכבנית לרגע מקבלות את התואר המחייב, בלי שהאנשים שמכתירים אותן מבינים בכלל כמה גדולה מהחיים צריכה אשה להיות כדי להיות זכאית לסופרלטיב. אולה בורוזינה היא דיווה. בראיון חושפני במיוחד היא מספרת על השינויים בחייה חצי שנה לאחר הפרידה המתוקשרת (לא פחות מהזוגיות) מאיתמר בן כנען. יפהפייה ואופטימית מתמיד היא מתנהלת בתוך הכריזמה שלה כמו שחקנית תיאטרון ותיקה ומיומנת – בביטחון שקט ובלי היסוס, במודעות עצמית לא מוחצנת שאינה צריכה להוכיח דבר. אולה (46), שמדברת עברית רק שנתיים וחצי, היא אושיית חיי לילה עירונית, מה שקראו פעם אשת_חברה, צלמת שמתכוננת לקראת תערוכה חדשה וסוג של כוהנת סקס. עד לא מזמן היתה בעלת הטור המצולם "פוטו רומן" בעיתון "העיר" וצילמה צילומי סקס לטור האישי של הלשעבר, שהחצין בפרוטרוט שלא הבדיל בין עיקר לטפל כל פרט מחייהם האינטימיים, מחיי החברה ומהפנטזיות שלו לגבי שני הנ"ל. היום אולה חולמת על לימודי פסנתר, נהנית להיות לא נשואה ומגלה את שמחת החיים מחדש.  היא מוכנה לדבר על הכל, אבל לא הכל כבר מעניין אותה באותה מידה. ניהלנו שיחה על (רוב) מה שחשוב בחיים.

החזיר והמותק

בואי נתחיל מהשורה התחתונה – את לא חושבת שגברים הם בסופו של דבר חזירים?

"מה זה משנה? אם יש אנרגיה, חיבור, קליק, אני לא צריכה לחשוב מי הוא ומה הוא יעשה לי. טוב לי אז הוא פה. לא טוב לי – ביי, אני גמרתי. אין פה משחק. אני לא מקדישה זמן לדברים שאני לא צריכה. כיום אני לא רוצה אף אחד במיטה שלי להרבה שעות או ארוחת בוקר יחד. לא מתאים לי. גם בסקס, אני לוקחת מהחיים לעצמי, לפי איך שאני רוצה".

אני חושבת שהתכונה הכי אובר רייטד לאשה זה להיות מותק.

"אני ממש לא מותק. מותק זה כלום. הגברים אומרים לי שאני קרה. לבעלי הראשון הודעתי שאני לא אוהבת אותו יותר ולשני הודעתי שזה נגמר בבת אחת".

נשים חזקות בישראל משלמות מחיר על העמדה שלהן. למשל, הדימוי המקבע של כוהנת סקס.

"לכל דבר יש מחיר ואני לא מפחדת לשלם אותו. אבל אני לא מרגישה ששילמתי מחיר על העמדה שלי, כי היא הביאה אותי לאיפה שאני היום. אתמול הייתי במקרה בכותל. הגעתי וראיתי נשים בוכות. האמת, אם הייתי נכנסת לזה – יש לי על מה לבכות, אבל אמרתי: טוב לי. הסתכלתי על האבנים ועל הכוח שלהן והבנתי שלא כל דבר אני מבינה. בזמן האחרון התחלתי להסתכל לאנשים בעיניים תוך כדי סקס. פעם הייתי מתנתקת מעצמי בסקס, ישר בנירוונה ובשמים ולא חושבת שום דבר כדי ליהנות, והיום אני לא בורחת, מסתכלת בעיניים ומתבאסת".

ממה?

"מהחדש. אני רוצה… ללכת לאן שאני רגילה, לאיך שאני מכירה והוא טוב. למה צריך דבר חדש? הרי בהתחלה זה אף פעם לא עובד. המבט בעיניים הוא רק דוגמה".

לאינטימיות?

"היום אני לא בקטע של אינטימיות. אולי בעצם כן. אני לא בקטע של ואו, מה אני יכולה לעשות ולמצוץ ואורגיות. כולם עושים את זה. אין חדש. לא המצאתי כלום".

אבל תמיד עשית סקס ככה, לא?

"לא רוצה לחשוב מה עשיתי בתקופות קודמות. בשביל מה? זה לא רלבנטי".

העבר לא משתלט ומחליש?

"אין מה לבכות על העבר. אני אדם רגיש, אבל צריכה לשמור את הכוחות לדברים שבאמת חשובים. איתמר היה מבקש כל הזמן שאספר לו סיפורים, והיה כותב אותם בגוף שלישי על איזו בלונדית. ואני כבר אז חשבתי שלא צריך לפשפש ולהתעסק בעבר. שיתפתי פעולה בשביל הזוגיות. יגאל תומרקין אמר לי כבר לפני שנים שאיתמר הוא גבר עלוב, ואנאבי כלומניק, קאקר, פחדן עם מנטליות של מציצן. אבל תומרקין מדבר ככה על כולם. אני חושבת שלאיתמר ולי היו חיים טובים יחד, שעזרו לי להגיע לאן שאני היום. בסוף התקופה עם איתמר השמנתי בעשרה קילו, הייתי כבויה, קשורה כמו בצילום ודקלמתי כמה אני חופשייה. לא ידעתי כלום על כסף, את כל החשבונות הוא ניהל וסידר לבד ונתן לי 50 שקל לנסיעות. הייתי שבויה בשגרה וחשבתי שזה הגיל. ועובדה שעכשיו אני נראית מיליון דולר. כנראה שאני צריכה כל כמה זמן לעשות קאט קיצוני בחיים שלי. אני מאחלת לו שיתחתן עם ג'וליה (חברתו החדשה ג.י.) ושיעשו ילדים".

קראתי בראיון ישן שלך כמה הוקסמת כשביקשת ממנו להביא הביתה חסה והוא הביא כרוב.  "ככה זה כשמאוהבים. אבל בעצם איתמר אפילו מגבת לא הביא לחיי הנישואין. הבית כבר היה מושלם מקודם, ואת המחשב קניתי לעצמי עכשיו".

ניסיתם להציל את היחסים באמצעות סקס?

"כן, כי אני מאוד אוהבת סקס, אני צריכה כל הזמן לגעת. תראי, הוא צעיר. הוא רצה פעמיים ביום, אז למרות שזה לא עניין אותי אמרתי 'יאללה בסדר, בוא תגמור ונגמור עם זה'. הרגשתי כמו בלון שיצא ממנו האוויר. נחנקתי".

את חושבת שכולן מתחילות חזקות ומערכות היחסים מחלישות אותן?

"כן. את מוצאת את עצמך במטבח, שואלת איפה אני בכלל. אבל אם את מלכה – תמיד תהיי מלכה. אם את רק משחקת משחק, את מתעייפת ורוצה לחזור לעצמך. היום אני מרגישה שלא משנה מי יושב מולי, לא משנה מה הוא רוצה, העיקר מה שאני רוצה – היום אני רוצה להיות מלכה, מחר משהו אחר, ויש לי את החופש להחליט. אני מקשיבה לעצמי ולא מפחדת".

כשאת לבד את שואלת את עצמך איך נהיית את?

"אני אוהבת את עצמי, לא בורחת מעצמי. פחד, זה מה שהורג הכל – גם אנשים ומערכות יחסים. כל בעיה בעולם היא בגלל הפחד. תמיד אמרתי שאני לא מפחדת מכלום והנה, אופס, פתאום קרה, וראיתי שאני לא יצוקה מברזל. למדתי בחודשים האחרונים לא להיכנס לזה, להתגבר. מה יהיה? יהיה מקסים".

אורך רוח

מה הסקס הכי קיצוני שעשית?

"מה שרואים בטלוויזיה על פוליטיקה ואלימות זה פרובוקטיבי וקיצוני. אני עושה רק דברים טבעיים. לא עשיתי אף פעם משהו קיצוני. אה, היה לי מישהו טנטריסט שמצצתי לו כמעט ארבע שעות".

מה???

"אני אומרת זין וכוס. זה בוטה? מה אני אמורה להגיד, שהכנסתי את האינסטרומנט שלו לפה יש לי פערי שפה. זה כמו שתמיד אמרו לי איזה שרמוטה את ואני חשבתי שזה כמו שרמנטית".

לא זה העניין. ארבע שעות?

"אני רואה את המבט שלך, אבל זה היה מאוד נעים, עם הפסקות וחיבוקים. לא כל הזמן עמד לו, וגם זה כיף, להרגיש כמו עם סוכרייה בפה. זה לא היה קשה, לא כאבו לי השרירים. וידעתי שהוא לא יגמור כל כך מהר ושאפשר עוד ועוד, בלי לחץ".

הפחד הכי גדול בישראל זה לצאת פראייר. רוב האנשים חושבים שאם את נותנת בתחת אז הוא יתפוס תחת.

"תביני, אני לא נותנת, אני לוקחת. אין אצלי הבדל בין תחת לכוס. צריך להרגיש עד הסוף. אם את הולכת לעשות סקס – תעשי עד הסוף, ורק בשביל עצמך, לא בגלל שלא נעים. ואם הראש פתוח גם התחת יכול להיות פתוח".

אורגיות

איך עושים אורגיה?

"לי זה לא חשוב אם המשתתפים יפים, צעירים, שריריים, אם יש זין גדול. זה שטויות, לא רלבנטי. אני לא סובלת גברים מוזנחים. אני צריכה שגבר יהיה נקי. יש גברים שהריח שלהם מהפה מזעזע, וגם מהביצים, שזה פשוט מגעיל. אבל את יודעת, כשאת בשיא הסקס זה לא נורא חשוב. אני כמו מלכה שם וכולם מטפלים בי. לא צריכה לעשות שום דבר, נושאים אותי על כפיים".

את מצליחה להתרכז?

"כן, זה כמו זיונים בתחת. את משחררת משהו בראש וגם השרירים והמיינד משתחררים".

זה קורה בספונטניות?

"לא תמיד. לפעמים הולכים למסיבות מסוימות, לחילופי זוגות. כל אשה רוצה להיות עם שני גברים וכל גבר רוצה להיות עם שתי נשים…".

ואיך זה זורם בהרמוניה?

"הגברים מסתדרים ביניהם, כל אחד עושה קצת כשהשאר מאוננים והופ מתחלפים, מתארגנים. למרות שהיתה פעם אחת שהשתתף גם מישהו זקן, ושאר הגברים די זרקו אותו הצידה, לא נתנו לו להשתתף".

ואורגיות עם נשים?

"איכשהו זה תמיד יצא שהעיקר זה היא ואני, והגבר בצד, מסתכל. בסוף אני אומרת לה למצוץ לו כדי שגם הוא יגמור. אבל הייתי גם עם נשים רק כי הן ביקשו, רצו להיות עם אשה ולהתנסות בזה איתי, כשהן לא יודעות מה עושים בכלל ורק רוצות שאני אלמד ואסביר, אני לא נהנית. אני לא בית ספר".

כסף

איך את מסתדרת מבחינה כלכלית?

"הבעל הראשון שלי הוא מפיק סרטים ובעל מסעדות ומועדונים במוסקבה ומלון בגואה. הוא הגיע לישראל, אני הצטרפתי בהיריון וההורים הגיעו גם. היום הוא בקשר רק עם הילדה שלנו, שרלין. עד לפני שנתיים לא עבדתי באופן רציני, כמפרנסת. הייתי נשואה 19 שנה מתוך החיים שלי, והיום אני צריכה לעשות הכל לבד. היום כסף מאוד חשוב לי. אני אוהבת ומאמינה בכוח של הכסף. לכסף יש אנרגיה חזקה. לא צריך להיות צבועים. אני אוהבת אוכל טוב ויקר ולא מתביישת בזה. לא קשה למצוא גבר עשיר, אבל זה לא עושה לי כלום".

למרות העמדות הרדיקליות שלך חיית כמו אשה פרימיטיבית, עם בעל מפרנס.

"איזה מפרנס? בתקופות קודמות צילמתי סלבס. רצתי לכל מקום עם מצלמה ואיתמר היה אומר תצלמי את זה ואת ההוא, דברים לא לגילי ולא לטעמי. התחילו להגיע מכתבים ממס הכנסה, דפיקות של גובים בדלת, עורכי דין, פחד לענות לטלפונים, ומכרתי את הטויוטה 4X4 שהבעל הראשון קנה לי. היום יש לי אחריות, בית, ילדה. אני עובדת ומבינה את הערך של העבודה, ואני חיה ברמה אפילו יותר גבוהה מקודם. איך? מהפוזיטיביות, מהשמחה, מהאהבה".

ממה את בעצם מתפרנסת?

"מצילומים פרטיים לאוליגרכים ומצילום אירועים. עכשיו אני באה, אוכלת, שותה ומוציאה מאנשים את השמחה, את ההתלהבות, מעלה אנשים על שולחנות כמו אגדו-דו-דו בבריכה, וזה גם מוציא צילומים מיוחדים, סקסיים ועם הומור".

צילומי הסאדו

סדרת הצילומים החדשה שלך מתמקדת בסאדו. את בעניין?

"תמיד הסתקרנתי אבל פחדתי מזה. היו פעמים שביקשתי מהגבר 'נו, תעשה חזק', והוא לא מוכן. בקטנה. לא ניסיתי מעבר לספנקינג, להגיד לגבר 'תרד על הברכיים ותתחנן', שאני אומרת לו 'תעשה האו האו כמו כלב' במסעדה ליד אנשים".

מה מגרה אותך בזה. ההשפלה שלו? הקהל?

"גם וגם. אני אוהבת הצגות כאלה. את הסקס אני עושה רגיל, זה רק פלירט כזה. יש בחורות שאוהבות שאומרים להן שהן זונות. אלי לא מדברים ככה. ואז פגשתי בחורה שלימדה אותי את כל הטכניקות, והציוד, וסוגי הקשירות המיוחדים שלא פוגעים בגוף. הקשירה של השדיים, למשל, היא עד שהם נהיים כחולים וכואבים. זה לא רק בשביל האקסטזה. זה גם בשביל לשחרר את כל הדברים שכואבים בחיים. אני קוראת עכשיו את פון-מאזוך, בטאי ואחרים ומבינה שזה ענק".

גם את עושה האו האו?

"לא. אני מלכה. זה עניין של אופי".

קרה לך פעם שניסית להוריד מישהו לברכיים והוא אמר לך "תקפצי לי"?

"לא".

מאיפה באים כל המצולמים שלך?

"זו אני. זו הכריזמה שלי בלאסוף אנשים. הבית שלי מלא ארוחות עם שפים שבאים ומבשלים, אירועים עם מוזיקה ותרבות, ערבובים בין חברים ישראלים ורוסים. איתמר תמיד היה יורד על החברים הרוסים שלי, אומר שהם מתלבשים כמו ערבים. אז היום אני שמחה להזמין את מי שבא לי, ואנשים סקרנים, רוצים להצטלם. שואלים אותי למה אני שמה את הסדינים בחוץ, מצטלמת בעירום, והתשובה היא שאני אוהבת לצלם. אין לי סודות".

את קצת מיתממת. כולם אוהבים לצלם ולהצטלם. אבל חלק מצלמים עננים, נופים, אינתיפאדה ואת הילדים שלהם, ואת מצלמת אירוטיקה.

"לא יודעת אם זה אירוטיקה או פורנוגרפיה, אני אוהבת לצלם את הגוף. זה הדבר הכי יפה וטבעי. הגוף מעניין אותי. הנה, אני מדברת איתך ויש לך לוק מסוים. בעירום את בן אדם אחר לגמרי. פתאום יוצאים הדברים העדינים, היפים, את אולי מתביישת או פתאום פותחת את עצמך ברמה שאני אפילו לא מוכנה אליה, אבל הולכת עם זה…".

אז עירום זה סוג של וידוי?

"אני לא יודעת מה זה עבור המצולמים, אבל לדעתי, בצילום עירום יוצאת האמת של הבן אדם. הרי נתנו לנו עונש כששמו עלינו בגדים, שהם סוג של רמאות קטנה. הבגדים מאפשרים ללבוש מידה קצת יותר גדולה אז אפשר לאכול בלי שיראו את הבטן שלי. בבית אני מסתובבת עירומה".

את מצליחה באמת להתעניין בכולם?

"כן. אני עושה לפעמים כמה סשנים של צילום ביום וכל גוף מעניין".

הפסנתר

מה החלומות שלך?

"היה לי חזיון, מאוד סקסי אגב. נסעתי עם חברים לבאר שבע ובדרך שמענו שופן. הם ציפו שאני אעשה צחוקים, אבל לא הוצאתי מילה, רק שמעתי שופן ודמיינתי איך אני מנגנת. החלטתי לקנות פסנתר".

את יודעת לנגן?

"כלום. אני אקח שיעורים ואלמד. כבר מצאתי בשבילו מקום בבית. הצטלמתי בספר ("פתוחה" של איתמר בן כנען – ג.י.) עם צ'לו, מנגנת עם היד בין הרגליים, אבל פסנתר זה יותר יפה וסקסי. בינואר יש לי יום הולדת וחברים אמרו שיקנו לי פסנתר".

אפילוג מלא תקווה

איך המיניות משתנה לאורך השנים?

"ככל שאת יותר מבוגרת היא יותר מפותחת. כשהייתי צעירה היה בסדר. עם הגיל זה נהיה יותר טוב. שאלתי חברה בת 60 אם סוף המחזור זה סוף הסקס, והיא אמרה: 'אולה, תירגעי'".

יש לך מישהו קבוע?

"לא מחפשת. לא רוצה שיתאהבו בי עכשיו. וכולם רוצים, כי אני חזקה ואומרת מה שאני חושבת. ויש לי סקס מדהים, כי העיקר שאין רוטינה. כשהייתי בשנות ה_20 הסתובבתי עם בני 40 פלוס. הם היו הפטרונים שלי שלימדו אותי הכל. היום אני אוהבת מבוגרים רק כבני שיחה וכחברים, אבל הם פחות מושכים אותי מינית".

ונשים?

"לא מעבר לסקס. אני לא חושבת שאני לסבית. אבל אולי עוד לא פגשתי את האשה הנכונה".