אולימפיאדת החורף של Time Out: עירוני

בואו נודה באמת, לא כל כך קר בעיר הזאת. כל מה שצריך כדי לשרוד את החורף זה כוס תה חמה, גלרייה לשוטט בה ומישהו לחלוק איתו לחם עם אבוקדו

6 בפברואר 2014

המקומות הכי טובים להתחמם בהם בחינם

מקום שלישי: גלריות וחללי אמנות

גם אם אתם לא יודעים להבדיל בין וידיאו ארט לסרטון חתולים ביוטיוב והידע שלכם באמנות מסתכם באוזן החתוכה של ואן גוך, גלריה עדיין יכולה לשמש כמקלט שלכם כשבחוץ משתוללת סופה. כל מה שאתם צריכים זה לסגל לעצמכם כמה גינונים: עמדו מול התמונה, לטפו את סנטרכם חזור ושוב, התקרבו כדי לבחון את שם הצייר כאילו זה אומר לכם משהו, התרחקו כדי לקבל פרספקטיבה וקנחו בהמהום מהורהר. בעולם האמנות נהוג להמהם לעצמך.

מקום שני: דיזנגוף סנטר

אוקיי, אולי זה לא בדיוק גלרי לאפייט, אבל סיבוב קטן בסנטר הוא לפעמים אחלה דרך להתחמם בחינם כשקר מדי בחוץ ולא בא לכם להוציא כסף על קפה. שזפו את עיניכם בחפצים מיותרים שלא תקנו לעולם בסוהו, תבהילו אימו מזדמן ליד ברוריה או פשוט תיגעלו להנאתכם ממשפחות שיושבות במקדונלד'ס. מה שכן, אחרי הסיבוב הקמצני הזה לפחות זִרקו שנקל ביציאה לקבצן שצועק "צדקה תציל ממוות!!!".

מקום ראשון: חנויות ספרים

חנויות ספרים הן מקום מושלם להתחמם בו מבלי שיחשדו בכם שאתם סתם מורחים זמן. זוהי אולי חלקת גן עדן האחרונה שבה אפשר להסתובב בנחת, לבחון את המוצרים מבלי שהמוכרת תתעלק, ולצאת מבלי להרגיש לא נעים. אם אתם ממש חזירים: אספו בדרך החוצה את הגיליון האחרון של "הבא להבא" שעודד כרמלי בטח פיזר שם. יוצא מן הכלל: חנויות יד שנייה – הסמול טוק שנכפה עליכם על ידי המוכר/ת תמיד הופך את זה לקצת אוקוורד לצאת בידיים ריקות.

שלושה דברים שחייבים בחורף

מקום שלישי: חלוק

הפריט הכי אנדרייטד בחדר האמבטיה. נכון שבקיץ אפשר לקבור אותו בבוידעם, אבל כשמגיע החורף הוא מתגלה תמיד במלוא תפארתו הקטיפתית: רך, מייבש, מחמם ובואו נודה באמת: לא דורש כמעט כביסות. אם גם יש לכם אמבטיה, אז אין שום סיבה שתצאו מהדירה בערב. אמבטיה + חלוק = מכת מוות לבילוי הלילי שלכם.

מקום שני: אבוקדו

אנחנו מבינים אנשים שלא אוכלים בשר, אנשים שלא אוהבים כוסברה או אניס או אפילו פטריות ובננות. אתם יודעים מה, אפילו את מי שמתעב את "סיינפלד" או את הביטלס אפשר להכיל בשם הנון־קונפורמיזם. אבל אנשים ששונאים אבוקדו צריכים להיות מוקעים מהחברה. פשוט ככה. לשלוח אותם למחנות חינוך מחדש בהדרכת גארי יורופסקי וליהנות עם כל מי שנשאר ומהירק/פרי האלוהי הזה שמגיע לפרקו כל חורף והופך את החיים לקצת פחות מדכאים.

מקום ראשון: זוגיות

איזה כיף זה להיות רווק – לפלרטט, להתהולל, להתאהב, להזדיין, להשתכר, להסתמם, לא להיות חייב שום דבר לאף אחד. הכי כיף! אבל לא בחורף. בחורף יותר כיף להתנוון, להתכרבל, להתגפף, למלא אמבטיה, לעשות נעימי, לשתות מלא שוקו ולראות פרק של "בנות". ואת כל אלה הרבה יותר כיף לעשות בשניים.

המקומות המושלמים לתה אחרי מסיבה

מקום שלישי: סנדוויץ' בר

השעה 4:00 לפנות בוקר, אתם עושים את דרככם חזרה ברגל מהבלוק ובלי לשים לב כבר הגעתם לרוטשילד. כששאריות הסמים האחרונות עוד בדם, אפילו הסחים שנותרו בשדרה נראים לכם ממש מתוקים. זהו כנראה התזמון המושלם – והיחיד – לשבת על כוס תה בסנדוויץ' בר שעל השדרה ולהרגיש שלמים עם עצמכם. המקום פתוח בסופי שבוע עד 5:00 לפנות בוקר.

שד' רוטשילד 82

מקום שני: בתה וגריגה

בניגוד לתחתית, המרוחקת מרוב אזורי הבילוי, בית הקפה בתה וגריגה, המכונה בלשון העם "הבתה", יושב מטר מלילינבלום, מהרצל ומאלנבי, ומציע אווירה רגועה עד מנוכרת כמיטב המסורת הלסבו־שיקית. כי למי יש כוח לחייך כשהידיעה שתלכו לישון באור כבר התקבעה בתודעה שלכם. המקום פתוח 24 שעות, אבל סגור בלילה שבין שישי לשבת.

לבונטין 2

מקום ראשון: התחתית

אף שהפכה בשנים האחרונות לחממה של בני נוער די בלתי נסבלים, התחתית, שפתוחה 24 שעות, היא עדיין ה־מקום להגיע אליו לפנות בוקר דלוק ואוהב אדם ולצאת ממנו עייף וחסר עניין בבני אדם. ואין כמו תה כדי להוריד לכם כמו שצריך! המקום מציע מגוון חליטות טובות, כמו לואיזה לימונית, קמומיל, מרווה, פירות יער מתוקים, זוטא, אבל הכי מומלץ ללכת על הג'ינגר־לימון־דבש ולהאמין בלב שלם שהוא ירפא אתכם מכל הרעל שהכנסתם לגוף במסיבה.

לינקולן 9

קיטורי החורף המעצבנים ביותר

מקום שלישי: "באירופה לפחות יש חימום בבתים"

אמר אף אדם שישן בדירה נורמלית באירופה אף פעם. אולי במלונות טובים ובדירה של הדודה העשירה שלכם בשונברג יש חימום טוב, אבל בדירות סטודנטים סטנדרטיות גם בברלין ובפריז מסתפקים ברדיאטור, אפילו כשהטמפרטורות צונחות עמוק מתחת לאפס. אז תפסיקו לתרץ, ותודו באמת: אתם חבורה של נקבות בכייניות שלא עומדות בצינה מזרח תיכונית עלובה. מה הייתם עושים בשואה?

מקום שני: "סעמק, נשברה לי המטרייה!"

מה לעשות, אם לא הייתם קונים מטרייה בעשרה ש"ח אצל ההוא שמוכר הכל בעשרה ש"ח מתחת לבית שלכם, היא לא הייתה נשברת לכם עם משב הרוח הראשון. מטרייה, כמו נייר טואלט, היא מסוג המוצרים האלה שמי שמתקמצן עליהם דינו לסבול. ותרשו לנו להיות רגע רני רהב ולומר שאם קניתם פקטטה מטרייה כדי לחסוך כמה ג'ובות – זה מגיע לכם.

מקום ראשון: "די, אין לי כוח לחורף הזה כבר…"

אה כן, אין לכם כוח? כמה טיפות גשם ונמאס לכם מה"קור" הנורא? כנראה שכבר שכחתם איך מרגיש הגיהינום הבלתי נגמר שמתקרא הקיץ הישראלי, שהופך אתכם – במיוחד אם אתם אשכנזים – לגושי בשר מאדימים, מסריחים ולחים במיוחד. עוד חצי שנה מהיום, כשהמזגן שלכם יתקלקל מאובר יוז באמצע אוגוסט, אנחנו נהיה שם כדי להצביע לכיוונכם וללעוג.