הוליווד מוזהבת: כל התחזיות בכל הקטגוריות הלילה באוסקר

אחרי לא מעט דחיות, הרבה בלבול ושינויים מרחקי לכת בצורה שבה צופים ומצביעים על סרטים – טקס האוסקר 2021 סוף סוף כאן והוא ישודר הלילה (בין ראשון לשני) ב-yes. כמו שאתם יכולים לנחש, זה הולך להיות טקס שונה מאוד מכל מה שהכרנו. הוא גם הולך להיות שונה מכל הטקסים שכבר ראינו השנה כמו גלובוס הזהב, האמי והגראמי. לא יהיו נאומים בזום, לא יהיו אנשים בחליפת דבורים ענקית עם פסלון מחכים מאחור בבית של המועמד. תהיה במה אמיתית! שאליה אפשר יהיה לעלות ולקבל את הפרס! וליתר דיוק יהיו כמה במות – גם בכיכר יוניון בלוס אנג'לס ובעוד כמה מרכזים באירופה עבור זוכים שלא יכלו לטוס. לא יהיה מנחה אחד שיוביל את הטקס, שזה חבל, אבל כן יהיה את במאי העל סטיבן סודדברג שינווט את האירוע. אתם קוראים נכון – אחד הבמאים הגדולים בהוליווד, אבל גם אחד שידוע כמי שקרא תיגר על התעשייה שוב ושוב במהלך שנות עבודתו, הולך לנהל את הטקס שכל כולו שיר אהבה והלל להוליווד.

תכינו כמה וכמה כאלה ל"ארץ הנוודים". פרסי האוסקר (צילום: מאט פטי\גטי אימג'ס)

גם בלי מגיפה עולמית טקס האוסקר השנה היה עומד בסימן שאלה. האקדמיה לקולנוע השתנתה ללא היכר בחמש השנים האחרונות. היא נהיתה גדולה יותר, בינלאומית יותר, המצביעים שלה צעירים יותר (בממוצע, רק בממוצע) והיא באמת נראית פתוחה הרבה יותר מבעבר. בשנה שעברה האקדמיה הטילה פצצה בגודל טון כשבחרה ב"פרזיטים" בתור הסרט הטוב ביותר. "פרזיטים" באמת היה הסרט הטוב ביותר, אבל הוא גם היה סרט קוריאני דובר קוריאנית. זו פעם ראשונה שסרט שדובר שפה זרה זוכה בפרס שמייצג את איך שהוליווד אוהבת לראות את עצמה, ולא משנה כמה הוא סרט סוחף, מדובר בסרט שהוא באמת לא הוליוודי. זאת אומרת, אף אחד בהוליווד לא היה יכול להוציא מידיו סרט שדומה לו אפילו לא קצת. זו חתיכת הצהרה. 

ואז נכנסנו לשנת קורונה והכל השתנה במהירות מסחררת. אחרי שנים של מאבקים, בלית ברירה, האקדמיה שינתה את התקנון שלה ואיפשרה לסרטים שלא הוקרנו בקולנוע להיות מועמדים. היתה להם סיבה טובה – אולמות הקולנוע לא היו פתוחים באופן סדיר השנה ולכן גם המצביעים וגם הקהל ראו את רוב הסרטים השנה מסלון ביתם. זה משנה את התמונה. התפקיד של האקדמיה לקולנוע הוא לגרום לקהל לאהוב סרטים. להרגיש שהם חשובים יותר מכל דבר אחר. זה בעצם סרט שמשדרים מדי שנה ומספר את הנרטיב של הוליווד על עצמה לקהל הרחב. הדרך של האולפנים לספר את הסיפור שלהם.

אז איזה מין סיפור יספרו השנה האולפנים הגדולים, כשפתאום הם מצלמים סרטים למסך הביתי? זו שאלת השאלות. הקולנוע הולך להמציא את עצמו מחדש כי אין לו שום ברירה, והאוסקר הולך לשקף את זה השנה. לכן אולי זה רק הגיוני שהבמאי של האוסקר הוא האיש הזה שלקח מצלמת וידיאו ושחקנים לא ידועים ויצא לצלם סרט בשלושה שבועות כי יש לו זמן פנוי והוא לא הולך לחכות לכסף הגדול של האולפנים. בלילה שבין ראשון לשני אנחנו הולכים לראות כיצד הוליווד משכתבת מחדש את הסיפור שלה. ולמועמדים ולזוכים יש חלק משמעותי בסיפור הזה. אלה הם המועמדים, וההימורים שלנו על הזוכים האפשריים:

הסרט הטוב ביותר
"ג'ודאס והמשיח השחור"
"ארץ הנוודים"
"האבא"
"מינארי"
"משפט השבעה משיקגו"
"מאנק"
"צלילי מטאל"
"צעירה ומבטיחה"

יש כל מיני סימנים מקדימים לזוכה בפרס הסרט. אחד מהם היה בעבר הזוכה הגדול של פרס גילדת השחקנים. השנה הפרס הלך ל"משפט השבעה משיקגו" של אהרון סורקין, אבל הוא לא יזכה באוסקר כי סורקין אפילו לא מועמד כבמאי. הפרס ככל הנראה ילך ל"ארץ הנוודים", הסרט הכי שונה ומיוחד בקטגוריה הזאת (וסרט שאני מאוד עצוב שלא ראיתי על המסך הגדול), סרט שכולו מסע אל תוך הנרטיב האמריקאי של חופש וחירות, אל האנשים שעובדים בעבודות מזדמנות וחיים ברכב, מנסים לשרוד תקופה כלכלית בלתי נתפסת באומה שחרטה על דגלה את האינדווידואל ששורד את הכל. זהו סרט מיוחד שנעשה בצורה מיוחדת ויש בו משהו סוחף שאי אפשר להתעלם ממנו. גם הכוכבת הראשית שלו, פרנסיס מקדורמנד, אהובה מאוד על האקדמיה, והבמאית שלו, קלואי ז'או, היא הבטחה גדולה עבור הוליווד. כל בחירה אחרת תהיה כאן הפתעה גמורה.

הבמאי הטוב ביותר
קלואי ז'או – "ארץ הנוודים"
אמרלד פנל – "צעירה ומבטיחה"
תומס וינטרברג – "עוד סיבוב"
דיויד פינצ'ר – "מאנק"
לי אייזק צ'אנג – "מינארי"

גם כאן, כאמור, קלואי ז'או אמורה לסחוף את הקטגוריה. היא תהיה האישה השנייה בהיסטוריה שזוכה באוסקר על בימוי. אתם קוראים נכון. אחרי רצף של סרטים קטנים ומיוחדים, שצולמו בשיטה המאוד ייחודית לה, היא תעבור מפה לביים סרט ענק של מארוול. אין על החלום האמריקאי.

שחקנית ראשית
פרנסס מקדורמנד – "ארץ הנוודים"
אנדרה דיי – "ארצות הברית נגד בילי הולידיי"
ויולה דיויס – "הבלוז של מא רייני"
קארי מאליגן – "צעירה ומבטיחה"
ונסה קירבי – "קרעים של אישה"

זו אחת הקטגוריות הכי פתוחות השנה. הרבה מהמרים על ויולה דיויס, כי כולם אוהבים את ויולה דיויס. קארי מאליגן סוחפת ב"צעירה ומבטיחה", אחד הסרטים המדוברים והחתרניים של השנה. אבל סרטים חתרניים זוכים בפרסי התסריט, לא השחקנית. ואני מהמר על פרנסס כי אני מאוהב בפרנסס וכי היא השחקנית הכי גדולה שעובדת היום, ואני חושב שהאקדמיה תסכים איתי ותרצה להשתפך עליה עוד יותר. זה יהיה האוסקר השלישי שלה על משחק. פרנסס יכולה לעשות פה עוד היסטוריה ולהיות הראשונה שזוכה באותו הסרט גם על משחק וגם כמפיקה אם הסרט עצמו יזכה. ואנחנו בעד ההיסטוריה.

שחקן ראשי
ריז אחמד – "צלילי מטאל"
גארי אולדמן – "מאנק"
אנתוני הופקינס – "האבא"
סטיבן יואן – "מינארי"
צ'דוויק בוזמן – "הבלוז של מא רייני"

צ'דוויק בוזמן הלך לעולמו אחרי מאבק ממושך בסרטן אותו הוא הסתיר במשך שנים, וזה בדיוק כשהוא הפך לשחקן מוערך בהוליווד והוביל את אחד המותגים הגדולים בעולם ("פנתר שחור"). זה סיפור שמגיע לו לבדו אוסקר. תוסיפו לזה שהוא באמת היה שחקן מוכשר עם הופעה טובה ויש לכם אוסקר בטוח ביד. לא שהייתי מתנגד לראות את אנתוני הופקינס מקבל את הפרס.

שחקנית משנה
יון יא-ג'ונג – "מינארי"
אוליביה קולמן – "האבא"
מריה בקאלובה – "בוראט סרט ממשיך"
אמנדה סייפריד – "מאנק"
גלן קלוז – "יומני האפלצ'ים"

גלן קלוז תהיה ההיסטוריה פה, אחרי שתשווה את שיא המועמדויות ללא זכייה בקטגורית המשחק לפיטר אוטול הגדול. מהצד השני, מריה באקלובה, השחקנית הרומניה הצעירה שפרצה בסרט של בוראט, קיבלה קמפיין מאסיבי מצדו של סשה ברון כהן שבכל ראיון דאג להזכיר אותה ולפרגן לה. גם היא כנראה הגיעה הכי רחוק שהיא יכולה בשלב הזה. את הקטגוריה תיקח יון יא ג'ונג, והיא תהיה השחקנית הקוריאנית הראשונה שזוכה בפרס הזה, על סרט שהוא אמנם אמריקאי אבל יש בו גם משהו זר ושונה. היא זכתה בכל הפרסים המקדימים האפשריים אז הקטגוריה פה די סגורה, והנאום שלה בוודאי יהיה מעניין.

שחקן משנה
סשה ברון כהן – "משפט השבעה משיקגו"
דניאל קאלויה – "ג'ודאס והמשיח השחור"
לקית' סטאנפילד – "ג'ודאס והמשיח השחור"
פול רסי – "צלילי המטאל"
לזלי אודום ג'וניור – "לילה אחד במיאמי"

אחד היתרונות הגדולים של דניאל קאלויה היא שהוא פשוט לא שחקן משנה, הוא ממש שחקן ראשי. והוא שחקן ראשי מצויין. הוא כריזמתי וסוחף ומלא תשוקה בסרט שהאקדמיה תרצה להרים באיזשהו אופן. הסרט עצמו, אגב, גם אם לא משהו לכתוב עליו הביתה, מבדר ומעניין ועשוי היטב. 

תסריט מקורי
"ג'ודאס והמשיח השחור"
"מינארי"
"משפט השבעה משיקגו"
"צלילי מטאל"
"צעירה ומבטיחה"

אחת הקטגוריות הפתוחות השנה, ואני מהמר על סרט שאני חושב שחברי האקדמיה הזקנים יאהבו מאוד. אבל אני חי בעבר ויכול מאוד להיות שאני טועה פה בגדול. יש מצב לא רע בכלל ש"צעירה ומבטיחה", סרט מקורי יותר' יבוא ויחטוף את הקטגוריה שהיא בדרך כלל פרס ניחומים לסרט המגניב של השנה, והוא בהחלט מגניב יותר מדרמת הדיבורים הבלתי נגמרת של אהרון סורקין. אני מהמר פה נגד הלב. מקווה לטעות.

תסריט מועבד
"ארץ הנוודים"
"האבא"
"הנמר הלבן"
"לילה אחד במיאמי"
"בוראט סרט ממשיך"

גם כאן, ארץ נוודים צפוי לבלוט מעל השאר. תסריט? איזה תסריט? הסרט הזה נעשה כולו במקום, בפגישה עם אנשים שונים שסיפרו את הסיפור שלהם. ודווקא בכלל זה, ובגלל שהוא נראה בכל זאת אסוף כמו סרט כתוב עד לפרטיו האחרונים, הוא יקבל פה את הפרס. ומגיע לו.

צילום
"ארץ הנוודים"
"ג'ודאס והמשיח השחור"
"חדשות העולם הגדול"
"מאנק"
"משפט השבעה משיקגו"

אני מהמר משוגע אני, ודווקא בצילום אני נותן למאנק, הסרט הנהדר של דיוויד פינצ'ר על התסריטאי שכתב את האזרח קיין. למה? כי הוא אחד הסרטים הכי מקוריים ויזואלית שתראו, למרות שכולו מחווה לקולנוע ההוליוודי הישן, יש בו משהו שמעיף אותו להרבה יותר מסתם מחווה. ויש לי עוד סיבה טובה להמר עליו – איגוד הצלמים נתן לו את הפרס הראשי שלו. יתכן וכאן "ארץ הנוודים" ימשיך עם הסחף שלו ויקח גם את הפרס הזה. גם הוא סרט שצולם נהדר. אבל יש לי הרגשה שזה יהיה פרס הניחומים של מאנק.

עריכה
"צעירה ומבטיחה"
"ארץ הנוודים"
"האבא"
"משפט השבעה משיקגו"
"צלילי מטאל"

הקטגוריה הזאת פתוחה לחלוטין. לכן אני מהמר על "צלילי המטאל", כי זה סרט על מוסיקה, ויותר מזה – על מתופף! ולכן יש לו קצב שאין לאף סרט אחר. וזו הקטגוריה שהאקדמיה אוהבת בה קצב. אם יהיה סחף, ארץ הנוודים ייקח גם כאן, ואם זה יקרה, גם זה יהיה בצדק רב. 

הסרט הזר (או בשמו החדש – הסרט הבינלאומי)
בוסניה והרצגובינה – "לאן את הולכת, אאידה?"
דנמרק – "עוד סיבוב"
הונג קונג – "ימים טובים יותר"
רומניה – "קולקטיב"
תוניסיה – "האיש שמכר את עורו"

הקטגוריה הזאת נהיתה יותר ויותר קלה לחיזוי, כי בשנים האחרונות במאי אחד מהקטגוריה הזאת תמיד מתגנב לרשימת המועמדים על בימוי. השנה זהו תומס וינטרברג הדני שביים את "עוד סיבוב" הנהדר, סרט מסחרר וכיפי בצורה בלתי רגילה, שאם יש לכם כוח לסרט בינלאומי אחד מהרשימה הזאת השנה – זה צריך להיות הסרט שלכם. הוא גם הולך לקחת פה את האוסקר, אז זה יעשה לכם את הבחירה קלה יותר. גם שאר הסרטים השנה מעניינים – "קולקטיב" הרומני הוא בכלל סרט דוקו שכל כולו שחיתות ועיתונות וכל מה שיכול לדכא אתכם על האדם מול השיטה, ו"ימים טובים יותר" ההונג קונגי הוא סרט הונג קונגי, שזו הגדרה שאף פעם לא מאכזבת.

הדוקומנטרי
"החפרפרת"
"מורתי התמנונית"
"קיץ בלי הגבלה: מהפכה על גלגלים"
"קולקטיב"
"שנים"

מה צריך לזכות? "קולקטיב", כמובן. זה לא סרט דוקו, זה סרט אימה שידיר שינה מעיניכם. אבל בסדר נו, "מורתי התמנונית" יזכה, כי הוא של נטפליקס. וכי זו קטגוריה ממש גרועה שהאקדמיה אף פעם לא בוחרת בה נכון. הלוואי ואני טועה.

סרט אנימציה
"מוליכי הזאבים"
"נשמה"
"שון כבשון: עף על החלל"
"מעל ומעבר לירח"
"קדימה"

זו לא שנה גדולה לאנימציה. "שון הכבשון", לצערם של הילדים שלכם, לא יזכה. וברשימה שבה יש פעמיים פיקסאר, איזה מהם יכול לקחת? ובכן, החדש יותר. וזה שיש בו דיבור על החיים ונשמה וג'אז וכל הדברים האלה שהופכים אותו ליותר מעוד סרט פיקסאר. וזה חבל, כי "קדימה" הוא סרט הרפתקאות נהדר.

הסרט הקצר
“עין לבנה”
“The Present”
“Feeling Through”
“The Letter Room”
“Two Distant Strangers”

כולנו מאוד נשמח אם "עין לבנה" יחטוף את הפרס פה. הסרט הישראלי הנהדר זמין לצפיה ב-yes ואתם צריכים לראות אותו כי אתם תאהבו אותו. ההכרה שהיוצרים הצעירים שלו מקבלים היא נהדרת ומשמחת. לצערי, אני לא חושב שהוא יזכה פה מסיבה אחת פשוטה – הוא לא זמין בנטפליקס. לעומת זאת, "שני זרים רחוקים" כן זמין בנטפליקס והוא סרט קונספט מאוד מעניין על צעיר שנרצח על ידי שוב ושוב ושוב. בגלל שהוא מוביל כבר זמן רב בקטגוריה הזאת, יש סיכוי רב שגם מי שלא צפה בו פשוט יצביע לו. התחרות הגדולה שלו היא מצד "חדר הדואר", סרט שבו משחק אוסקר אייזיק, מה שמוסיף לעניין בו. 

הדוקו הקצר
“Colette”
“A Concerto Is a Conversation”
“Do Not Split”
“Hunger Ward”
“A Love Song for Latasha”

נו כן, אני מהמר על סרט השואה. זה בדרך כלל לא מאכזב. יש הרבה שמהמרים על "שיר אהבה ללאטשה". תחליטו מה שתחליטו.

אנימציה קצר
“If Anything Happens I Love You”
“Burrow”
“Genius Loci”
“Opera”
“Yes-People”

הקטגוריות האלה כל כך פתוחות וכל כך קל ליפול בהן. אני הולך על הסרט שמרגיש הכי צייטגייסט – סרט על ירי בבית ספר שהשאיר את הצופים בו המומים. זו תמיד קטגוריה נהדרת וכל כך כיף לראות את כל המועמדים.

אפקטים
"אהבה ומפלצות"
"איוון האחד והיחיד"
"טנט"
"מולאן"
"שמי חצות"

שלום, כאן אדם שמאוד אהב את "טנט". זה סרט הג'יימס בונד ללא ג'יימס בונד הכי טוב שנעשה אי פעם. העובדה שלא ראיתי אותו על המסך הגדול שוברת לי את הלב, אבל גם על המסך הקטן קל לראות עד כמה הסרט הזה הוא פלא ויזואלי, עם צילום מופלא ואפקטים בלתי נשכחים. אוסקר קל וברור ומוצדק מאוד לסרט שמגיע לו הרבה יותר, וזה כולל מבקרים שיבינו אותו טוב יותר וכמויות גדולות של קהל שירוץ לקולנוע, יתלהב ויעוף עליו. אולי זה עוד יקרה.

מוזיקה מקורית
"הזהב של נורמן"
"חדשות העולם הגדול"
"מאנק"
"מינארי"
"נשמה"

טרנט רזנור ואטיקוס רוס מועמדים פה פעמיים, גם על מאנק וגם על נשמה. כל התחזיות מצביעות על "נשמה" של פיקסאר. השניים האלה השתלטו איכשהו על עולם הפסקולים לסרטים ואני בסדר גמור עם זה.

שיר
"משפט השבעה משיקגו"
"ג'ודאס והמשיח השחור"
"כל החיים לפניו"
"לילה אחד במיאמי"
"תחרות הזמר של האירוויזיון: סיפורה של פייר סאגה"

אחת הקטגוריות המעצבנות בטקס. חלק מהשירים האלה אפילו לא בסרט, אלא סתם בכתוביות הסיום. ולמי אכפת??? בכל מקרה, זו תהיה הדרך של האקדמיה לתת איזשהו פרס ל"לילה אחד במיאמי", סרט נחמד שמתאים מאוד לצייטגייסט, אבל שאין באמת שום קטגוריה אחרת שאפשר לתת לו אוסקר באיזושהי התלהבות.

סאונד
"גרייהאונד"
"חדשות העולם הגדול"
"מאנק"
"נשמה"
"צלילי מטאל"

קטגוריות הסאונד אוחדו לקטגוריה אחת השנה. תודה לאל. ב"צלילי המטאל" יש הרבה מאוד סאונד, והסיפור מסופר בעיקר דרך הסאונד הזה, לכן זה רק הגיוני שזה יהיה הסרט שיקח את הקטגוריה.

עיצוב תלבושות
"אמה"
"הבלוז של מא רייני"
"מאנק"\
"מולאן"
"פינוקיו"

בעיקרון, "אמה" אמור להיות קלאסי בקטגוריה הזאת. איפה שיש לבוש תקופתי, וכמה שהוא יותר מוקדם, האקדמיה אוהבת יותר. אבל פה יש סרט שהוא גם תקופתי וגם בנטפליקס, מה שאמור לעזור ל"בלוז של מא רייני". 

איפור ועיצוב שיער
"אמה"
"הבלוז של מא רייני"
"יומני האפלצ'ים"
"מאנק"
"פינוקיו"

ראו סעיף קודם וכו'.

עיצוב אומנותי
"האבא"
"הבלוז של מא רייני"
"חדשות העולם הגדול"
"טנט"
"מאנק"

עוד פרס ניחומים ל"מאנק", סרט שנראה נהדר ומעוצב לעילא. תזכרו ש"מאנק" הוא הסרט עם הכי הרבה מועמדויות! למה רק פרס ניחומים (או שניים, אם ההימור המשוגע שלי על צילום יתגשם)? אולי כי האוסקר הוא בסוף איך שהוליווד רוצה להציג את עצמה לעולם, והוליווד הקלאסית של מאנק משתקפת בהוליווד הנוכחית בדרכים שאינן מחמיאות לה. אולי כי בסוף מדובר בסרט קלאסי של דיוויד פינצ'ר, כזה שמבחינה רגשית מכה בך מהצד ולא מקדימה. אולי ההפצה שלו בנטפליקס עבדה פה לרעתו בשנת הקורונה. לא נורא, פינצ'ר הוא עדיין מגדולי הבמאים בהוליווד, והוא ימשיך לעשות את הסרטים המוזרים שלו בדיוק איך שהוא רוצה, גם אם הם מקבלים רק פרסי ניחומים באוסקר.