יוצר "אופוריה" הפך סדרה נועזת לעוד פנטזיית גבריות רעילה

לוינסון היה קשוב לבקשותיה, ובכל זאת היא מתפשטת כמעט בכל פרק. סידני סוויני ב"אופוריה" (צילום מסך מתוך הסדרה // HBO)
לוינסון היה קשוב לבקשותיה, ובכל זאת היא מתפשטת כמעט בכל פרק. סידני סוויני ב"אופוריה" (צילום מסך מתוך הסדרה // HBO)

הביקורות מהללות את העונה השנייה של "אופוריה", אבל השחקניות והמעריצים מתחילים לראות דברים קצת פחות נעימים בכתיבה ובבימוי של יוצר הסדרה, סם לוינסון, ובעיקר הרבה מדי עירום מיותר ומעט מדי הבנה לנפשן של צעירות ולהט"בים

העונה הראשונה של "אופוריה" סחפה את הצופים, הסעירה את האינטרנט השאירה חותם תרבותי על עולם הטלוויזיה, האופנה והמוזיקה ובעיקר פשוט עשתה חשק לעוד. עכשיו, אחרי שנתיים של ציפייה, קיבלנו עונה שנייה שכולה כאוס טהור ופנטזיה אפלה, ולא סתם פנטזיה אפלה אלא הפנטזיה של הבמאי וכותב הסדרה סם לוינסון. דרמת הנעורים נוגעת בנושאים נפיצים כמו דיכאון, מיניות והתמכרות בצורה שלא עושה לאף אחת מהתופעות רומנטיזציה, אבל אי אפשר שלא להתייחס לדרמה המתרחשת מאחורי הקלעים עם האיש שהביא את התוכנית לעולם, כשלצד השבחים על הבימוי שלו מקבל לוינסון ביקורת נוקבת על הכתיבה שלו העונה.

לוינסון הוא הכותב היחיד העונה, כך לפחות על פי הקרדיטים, מה שלטענת המעריצים נותן לפרקים תחושה שלא נכתבו עד הסוף, ללא קו אחיד ועלילה חסרת פוקוס מתחילת העונה. כל כך הרבה קורה, ועם זאת לא קורה שום דבר. יש שיגידו שזה מכוון כדי להעביר לצופה תחושה של המצב המנטלי של הדמויות, אבל בעקבות ראיונות עם שחקני הסדרה שמתחילים לצוץ נראה שהסיפור מורכב יותר.

בשבועות האחרונים הולכת ונחשפת "מחלוקת יצירתית" שפרצה על הסט בין לוינסון ובין ברבי פריירה שמגלמת את קאט, דמות מרכזית בסדרה ומאוד דומיננטית בעונה הקודמת. פריירה, לטענתה, לא אהבה את הכיוון שהדמות שלה הולכת אליו. בעוד שבעונה הראשונה קאט הייתה בחורה בעלת ביטחון עצמי והעלתה סרטונים ותמונות שלה לרשתות החברתיות ואף ביססה את המשפט האייקוני ("אין דבר עוצמתי יותר מבחורה שמנה שלא שמה ז*ן"), בעונה השנייה היא מוצגת באור חסר ביטחון, לא מרוצה ומלאה בשנאה עצמית. באתרי רכילות נטען כי בעקבות הוויכוח פריירה עזבה את הסט.

לוינסון, בתגובה, החליט לכאורה לחתוך כמה מהשורות והסצנות שלה בסדרה, ואף הגדיל להשתיק את האודיו שלה בחלק מהסצנות וכך הקטין את תפקידה באופן דרמטי. למרות ששום דבר מכל זה לא אושר על ידי אף אחד מהצדדים המעורבים, צופי הסדרה יכולים להבחין בשינוי הדמות של פריירה, קאט, והיעלמותה מהעונה השנייה כבר מההתחלה.

גם השחקנית סידני סוויני, המגלמת את קאסי, עוררה סערה בעקבות ראיון שנערך איתה לאחרונה ל"אינדיפנדנט", ובו דיברה על סצנות העירום שלוינסון כתב עבורה, סצנות שחוזרות כמעט בכל פרק. סוויני, לדבריה, ביקשה ממנו לגנוז כמה מהסצנות האלו מכיוון שהרגישה שהעירום בהן לא באמת היה נחוץ ולא תרם לעלילה ("היו רגעים שבהם קאסי הייתה אמורה להיות בלי חולצה ואני הייתי אומרת לסם שאני לא חושבת שזה נחוץ"); סוויני הזכירה בראיון כיצד, בתהליך הצילומים, היא ביקשה שדמותה של קאסי לא תופיע חשופת חזה בסצנות מסוימות והוסיפה שהוא תמיד היה קשוב וכיבד את בקשותיה, אך למרות בקשתה צופי הסדרה יכולים להבחין כי קאסי עדיין מוצגת בעירום גרפי באופן קבוע, מה שהופך את הכתיבה של לוינסון לקלף נצלני אשר הוא מחזיק כנגד סוויני.

הדמות שמגלמת סוויני מקבלת את הייצוג המחפיץ ביותר ביחס לשאר הדמויות, לוינסון מנצל את מעמדו בתור יוצר וכותב ראשי ומכניס את הדמות של סוויני למשבצת של אישה בלונדינית ושברירית שנואשת לתשומת לב גברית בעוד שהיא אמורה לגלם תלמידת תיכון קטינה והוא ממשיך להתמקד בעירום שלה. כבר עלתה השערה פרוידיאנית שזה בשל הדמיון בינה לבין אימו של לוינסון (הזמרת דיאנה רודס) – השיער הבלונדיני, החזה השופע ומבנה הגוף הדקיק. כמו כן, בעברו ניהל לוינסון מערכת יחסים עם אלן בארקין, שגילמה את דמותה של לין בסרטו "עוד יום שמח", דמות שנכתבה בהשראת אימו. מישהו אמר תסביך אדיפוס?

ההתעקשות האגרסיבית של לוינסון להיות הכותב היחיד של כל הפרקים בעצמו יוצרת נקודת מבט גברית מוגבלת, מעוררת דאגה לגבי הייצוג הנשי, הטרנסי והלסבי בתוכנית. מעריצים רבים מצביעים על ייצוג ותיאורים מבולבלים ולא מדויקים של בני נוער להט"בקים. מעריצים שנהנו מהייצוג של זוגיות נשית לסבית על המסך עם הדמויות ג׳ולס ורו, זעמו כאשר לוינסון החליט להוסיף את הדמות הגברית, אליוט, שנכנסה בין בנות הזוג. מקרים דומים קורים לאורך הסדרה וגם בידיעה שזאת רק סדרה בדיונית, בסופו של דבר הנרטיבים האלה פוגעים בקהילה הגאה.

מעריצי הסדרה, בתגובה, קוראים ללוינסון להכניס כותבים וכותבות נוספים לחדר הכתיבה שיעבדו לצידו על העונה הבאה ויתנו נקודת מבט שונה. לוינסון לבדו כותב לתוך הסדרה לא מעט גבריות רעילה, סטריאוטיפים, נשים עירומות והומופוביה סמויה, והופך את הסדרה הנועזת והמגוונת שהוא מתיימר לעשות לעוד סדרת פנטזיה של גבר סטרייט לבן ופריווילג. וכאלה ראינו כבר מספיק.