כבר למעלה מעשור שאני פוקדת בקנאות את תערוכות הבוגרים.ות באקדמיות לאמנות ועיצוב. אף אחד לא מבקש ממני לעשות את זה, ולמרות שאני כן מנתבת את העניין לטובת סיקורים כאלה ואחרים – אני הולכת אליהן בעיקר בשבילי.

לא כולם יודעים, אבל בישראל פועלים עשרות מסלולים של תכניות אקדמיות כאלה. המוסדות הגדולים והמוכרים יותר הם בצלאל, שנקר, המדרשה לאמנות בבית ברל (כשבאמנות עסקינן) והמכון הטכנולוגי חולון (כשבעיצוב עסקינן). אבל מעבר להם פועלים מסלולים כאלה גם בסמינר הקיבוצים, מוסררה, מנשר, מכללת ספיר, מכללת תל חי, מכללת אורנים, אוניברסיטת חיפה, מכללת הדסה, אוניברסיטת אריאל, מכללת תלפיות, מכללת קיי, המכללה האקדמית ע"ש סמי שמעון, מכללת אמונה ובטוח שכחתי עוד כמה.

תערוכת הבוגרים של המחלקה לתקשורת חזותית, מנשר (צילום: רעות ברנע)

לא רק שהמוסדות מגוונים – בחלקם פועלת יותר מתכנית לימודים אחת ומחלקות שונות: מחלקה לאמנות, לצילום, לעיצוב קרמי וזכוכית, לאמנויות המסך, לניו מדיה, לעיצוב תקשורת חזותית, לעיצוב תעשייתי, לעיצוב פנים, לעיצוב אופנה, לעיצוב תכשיטים, לעיצוב טקסטיל, לעיצוב מבנה וסביבה, וגם פה בטח שכחתי עוד כמה.על אלה אפשר להוסיף את התכניות לתואר שני באמנות ועיצוב שפועלות בכמה מהנ"ל, את התכניות ללימודי אוצרות בבית לאמנות ישראלית ובשנקר ואת התכנית ללימודי תיאוריה וביקורת בבצלאל – ולרגע אפשר לחשוב שכל בני ובנות ישראל בוניםות לעצמם עתיד שבו הם רואים את עצמם מינימום סיגלית לנדאו או רון ארד (המעצב, לא הנווט השבוי).

בתוצרים של כל הסטודנטיםות בשלל המוסדות והמסלולים אפשר לחזות, כאמור, מדי שנה בתערוכות הבוגריםות. כמו המוסדות – גם הן מפוזרות ברחבי הארץ, ומתקיימות תמיד גם כולן במקביל. כך שהמשימה שלקחתי על עצמי, באופן חלקי לפחות – רחוקה מלהיות קלה. היא דורשת הסתובבויות מצפון עד דרום, עמידה בפקקים; והכי קשה – תשומת לב לכל אחד מהפרויקטים המוצגים, לפעמים עשרות כאלה באקדמיה אחת.

עוד סיבות לאופטימיות:
>>אם לתרבות הישראלית יש סיכוי אחרון לגאולה, הוא טמון בדוקו
https://timeout.co.il/%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%98%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%93%d7%95%d7%a7%d7%95%d7%9e%d7%a0%d7%98%d7%a8%d7%99/>>רנסנס עכשיו: זאת צריכה להיות שעתה הגדולה של התרבות הישראלית
https://timeout.co.il/%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%98%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%a8%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%aa/>>התקווה המסעדנית הגדולה: העתיד של מדינת ישראל מחכה לכם בצלחת https://timeout.co.il/%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%98%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%a0%d7%a8%d7%99%d7%94-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%aa/

נעם עברי, תערוכת הבוגרים בבית הספר לאמנות אוניברסיטת חיפה (צילום: רעות ברנע)

אני יודעת, זה נשמע כמו אוי אוי אוי. אז אני כאן גם כדי להזכיר שמבחינות מסוימות – אני פריווילגית אחושרמוטה. נכון שאקזיט אני לא אעשה, אבל אני נורא נורא אוהבת את מה שאני עושה, וזו גם הסיבה המרכזית שבגללה אני מקפידה על תערוכות הבוגרים, שחווית המשתמש בהן היא רחוקה מלהיות מושלמת. אני מקפידה ללכת ולראות כי זה נותן לי תקווה. זה מעורר בי מחשבות, מייצר בי רגשות ומפוצץ לי את המוח כל פעם מחדש.

העובדה שכל כך הרבה צעירים וצעירות מחליטים להקדיש 3-4 שנים מהחיים שלהם לטובת יצירה, ולהצליח בכל פעם ובכל שנה להיות יצירתיים יותר, מפתיעים יותר וחדשניים יותר – זה בכלל לא מובן מאליו. בטח לא בשנים האחרונות.נכון, רוב רובם של פרויקטי הגמר לא מפוצצים לי את המוח, אבל רוב האמנות שאני רואה בשוטף לא מפוצצת לי את המוח. גם העובדה שאחוז קטן מהם עדיין מצליחים לעשות לי את זה – מוכיחה שהם לא ויתרו. שיש פה דור צעיר (שברוב חוצפתו נשאר צעיר בעוד שאני הולכת ומתבגרת מדי שנה) שחשוב לו להביא לידי ביטוי אמירות, רעיונות, הצהרות והלכי לב בצורה אמנותית; שחשוב לו להמציא, לחדש ולתקן.

טל לוין, תערוכת הבוגרים במחלקה לקרמיקה וזכוכית בצלאל (צילום: רעות ברנע)

למרות שלעסוק במדינה הזו ביצירה הולך ונהיה יותר מסובך עם הזמן, למרות שזה כולל הרבה קשיים ומגבלות ומעט כסף – מספר לא מבוטל של א.נשים מחליט בכל זאת לעשות את זה, ומשקיעים בזה את השנים שבהן הם היו יכולים, נגיד, ללמוד לכתוב קוד.במקביל, ברור לי גם שהאקדמיות הן חממה, שהרבה פעמים הן עובדות כסוג של אוטופיה, ושהחלק הקשה מתחיל כשאותם בוגרים ובוגרות מסיימים את הלימודים ויוצאים לעולם האמיתי, שכידוע הוא ממש לא משהו.

בשנים האחרונות, בדיוק מהסיבה הזו, נולדו גם כמה יוזמות שמטרתן היא לתת איזה פוש לאותם חבר'ה צעירים, ולחשוף אותם ליותר עיניים מאלה של האוצריםות והגלריסטיםות שמגיעים לתערוכות הבוגרים (אם בכלל). אחת מהן היא "יוצאים לאור", תערוכה שמוצגת בכל שנה, כבר שבע שנים, בגלריית קופסאות האור של יפו העתיקה, ומציגה עבודות מתוך פרויקטי גמר משלל האקדמיות באותה השנה, שנבחרות ונאצרות ע"י צוות מגזין פורטפוליו (אחת כזו עם עבודות של בוגרי.ות 2025 נפתחה ממש בסוף השבוע האחרון).

רומי כהן נורדמן, תערוכת הבוגרים במדרשה לאמנות (צילום: רעות ברנע)

בשנים האחרונות הוצגו גם תערוכות של בוגריםות טריים בגלריות מסחריות כמו רוזנפלד וזימאק, ומדי פעם אלה גם הבוגריםות עצמם שמתארגנים ויוזמים תצוגות נוספות של הפרויקטים שהם עבדו עליהם תקופת זמן לא מבוטלת.אחוז לא גדול מכל אותם בוגריםות מוצא את עצמו ממשיך ופעיל בעולמות האלה. בעיצוב זה אולי קצת יותר פשוט כי האפשרויות רבות גדולות יותר, אבל בעולם האמנות זה סופר-קשה. ועדיין, כשאני נתקלת בבוגר.ת טרי שמציג בתערוכה קבוצתית, ושנה אחרי נתקלת בו בצבע טרי ואז בתערוכת יחיד, ואז במוזיאון ומשם הלאה – זה נותן לי תקווה. כל פעם מחדש.

• ❤ תרבות https://timeout.co.il/topic/%e2%9d%a4-%d7%aa%d7%a8%d7%91%d7%95%d7%aa/
• אמנות ישראלית https://timeout.co.il/topic/%d7%90%d7%9e%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%aa/
• תערוכות בוגרים https://timeout.co.il/topic/%d7%aa%d7%a2%d7%a8%d7%95%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%95%d7%92%d7%a8%d7%99%d7%9d/