"אני רוצה להעביר את הקהל מסע": העברנו לילה עם די.ג'יי אורון קיי
באלפאבית, בפאג, באי בודד - אם כיף שם, כנראה שתמצאו שם את אורון קיי. מה הוא עשה לפני שהפך את התקלוט למקצוע ואיפה הוא מוצא טראקים חדשים?
22:30 – אורון קנלשטיין (32), או בכינוי היותר פופולרי שלו על עמדת הדי.ג'יי אורון קיי, מרגיש בבית בפיי. בתור אחד הרזידנטים הבולטים של האלפאבית הוא היה כאן מהרגע הראשון. לעמדת האלפא יעלה רק בחצות, כך שיש לו קצת זמן להעביר כאן. הוא מזמין דרינק בבר עם כרטיס החבר שלו, פריבילגיה שיש רק לשותפים, לרזידנטים או למי שנתן תרומה משמעותית לאחד מהמקומות. חברים ובליינים מברכים אותו לשלום ושואלים אם הוא מנגן היום. "מצד אחד זה מחמיא כי זה אומר שאנשים רוצים לראות אותך", הוא אומר בחיוך. "מצד שני – תקראו את הליינאפ. מוזר לי לחשוב שאנשים יוצאים למקום מבלי לדעת מי מנגן". אף שבשנים האחרונות שמו הולך לפניו כאחד המופיעים המרכזיים בליינאפים שווים ובהפקות חוץ, עד לפני שנה עבד במשרה מלאה בעסק המשפחתי. "תשע שנים עבדתי בנגרייה כי לא חשבתי שאוכל להפוך את המוזיקה למקצוע".
23:30 – מגיל 14 הוא מתקלט, משנות ה־20 המוקדמות שלו הוא עושה זאת באופן מקצועי. לתודעה פרץ בחמש השנים האחרונות. "הייתי יוצא להפקות אי בודד כשהייתי בן 21, וזה מבחינתי היה פסגת המגניבות והתל אביביות", הוא נזכר. "כשהתחלתי לתקלט באופן מקצועי החבר'ה באי בודד אמרו לי שאני לא מספיק טוב. חד וחלק. ישנם מקומות שצריך 'לעלות רמה' בשבילם, וברגע שעשיתי את קפיצת המדרגה הזאת הם קראו לי לבוא לתקלט. משם הכל היסטוריה: אני רזידנט של האי בודד ושותף בהפקה".
24:00 – מהפיי הוא ימשיך לתקלט באלפא, עמדה שהוא מכיר מקרוב. ההימור של הערב: סביר להניח שייצא משם מינימום בשש וחצי. עם האלפא הוא היה מההתחלה, עוד כשהמקום היה מעין לאונג' בר לאנשים שאוהבים מוזיקה טובה ומעריכים סאונד איכותי. המקום עבר גלגולים שונים אבל אורון נשאר איתו. "מכיוון שהייתי כאן החיבור לפאג היה טבעי".
2:00 – אחד הדברים שנקשרים ישירות אל אורון הוא "יציאות מוזיקליות". שירים שתופסים אותך לא מוכן באמצע סט, ולרוב יגרמו לקהל לצרוח את כל המילים בטירוף, לא משהו סטנדרטי בסט אלקטרוני. רק אל תקראו למוזיקה שלו "טכנו". כשהוא נשאל על זה הוא נראה כמעט מופתע מהעובדה שמישהו שם לב. "פעם ניסיתי מאוד שזה יהיה הקטע שלי אבל אני חושב שהרבה די.ג'ייז אימצו את זה בלי קשר אליי. ציניות בצד, אתה רוצה להעביר את הקהל מסע. יש שירים מסוימים שאני מכין מראש כי אני יודע שהם יתאימו לרגע מסוים בשעה מסוימת. אם יבקשו אותם בכל שעה אחרת של הסט זה פשוט לא יתאים. זה הכל שיטוטים ביוטיוב, ספוטיפיי והרבה – אבל הרבה – נבירה בחנויות תקליטים. ככל שיש פחות מידע על טראק – ככה הוא יותר טוב לי".
דרינק מועדף: וודקה נקייה עם קרח ולימון עוד לא אכזבה אותי
בקיץ תמצאו אותי ב: הפרויקט השאפתני של התלתליסטים מירושלים – הסאבלט
טראק שתמיד מרים לי: Gwen Guthrie – “Ain't Nothin' Goin' On But the Rent”
תקליטים או דיגיטלי: אין על התהליך של מציאת תקליטי ויניל