הבעיה היא לא המכנסיים שלי – אלא המוסר הכפול שלכם

לפני חודש קיבלנו בבית הספר שלנו, תיכון עירוני ז' ביפו, הודעה שאומרת במפורש שלבנות אסור להגיע בחולצות בטן ומכנסונים. ככה. פשוט. בלי לפרט יותר מדי ובלי להזכיר את הבנים (שמגיעים בגופיות, ולפעמים גם מורידים חולצה). יש בתי ספר שטוענים שיש לכבד את המוסד כי "אנחנו לא בים", ויש כאלה שמלינים על כך שהמכנסיים הקצרים שלנו מפריעים לבנים להתרכז. הטעות היסודית משותפת לכולם: אם ההנהלה רוצה שנתלבש בכבוד, מן הראוי שקוד הלבוש יחול על כולם.

תקנוני צניעות הם לא נחלתם של תיכונים אחדים. זה קורה גם בחטיבות ביניים, ואפילו בבתי ספר יסודיים. זה קורה גם בפריפריה וגם בלב תל אביב. ילדות נשלחות הביתה בגלל מכנסיים קצרים, והרושם שנטבע במוחן, שהגוף שלהן לא בסדר ושהן משדרות מיניות באופן אוטומטי, ילווה אותן בעתיד וינחה את יחסי הכוחות בכיתה מעתה ואילך. בהוראה כזאת, לרוב מתוך בורות גמורה, הסגל שאמור לדאוג למרחב שוויוני בבית הספר מקבע את הדימוי של הנערות כאובייקט מיני, רק כי גם להן חם בקיץ, ובאופן טבעי למדי הן רוצות להגיע בבגדים קצרים, ממש כמו הבנים.

"בהוראה כזאת, לרוב מתוך בורות גמורה, הסגל שאמור לדאוג למרחב שוויוני בבית הספר מקבע את הדימוי של הנערות כאובייקט מיני"

השנה טקסי ההשפלה האלה אינם מקובלים עליי יותר. על משרד החינוך להבין את המוסר הכפול העולה מן המדיניות שלו, ולחדול מלהעמיד ילדות ונערות במסדרים שבהם נמדדים להם אורך המכנסיים. הפסיקו עם מסדרי הצניעות בשערי בית הספר, ואז אולי תבינו – המוסר שלכם הוא שהופך אותנו לאובייקטים מיניים, ולא המכנסיים שאנחנו רוצות ללבוש בקיץ.

הכותבת היא תלמידת כיתה י"א בבית הספר עירוני ז' ביפו