אזור המלאכה מתחדש, רק אל תספרו על זה לאף אחד
התושבים של אזור המלאכה, או בשמו המפונפן SOSA, לא רוצים שתדעו - אבל בין המוסכים, הנגריות ומועדון החשפנות קמה לה שכונה בוערת חדשה לאמנים
דקת הליכה אחת בלבד מרחוב ויטל ההומה, קמה לה בימים אלו שכונה בוערת. אולי לא שמעתם עליה, אולי חשבתם שאין שם כלום חוץ מכמה נגריות, אבל אזור מגורים חתרני צומח מתוך חורבותיהם של בתי המלאכה הקטנים בדרום סלמה. שמה ההיסטורי של השכונה הוא גבעת הרצל, אם כי התושבים שהחלו להשתכן בה בשנים האחרונות מעדיפים להשתמש בשם המפונפן SOSA י(South of Salame) שהוא למעשה שמה של חממת ההיי־טק שנמצאת במתחם. היות שמדובר בפינה שטרם נאלצה להתמודד עם גלי עלייה רציניים ממרכז העיר – כתבות מהסוג שלפניכם מעוררות בתושבים חרדה תהומית. סביר להניח שהיא מוצדקת.
נקודת ציון חשובה בהתחדשות של גבעת הרצל, לפחות מבחינתם של בעלי העסקים, הייתה פתיחתו של בית העיצוב קסטיאל במשכנו הנוכחי ברחוב אלפסי. "אני גדלתי באזור הזה", מספר יהושע קסטיאל. "בשכונה התגוררו אז בעיקר יוצאי תורכיה, יוון ובולגריה, ואנשים צעקו זה לזה בלדינו מהמרפסות. למטה הייתה תעשייה קלה. לאט לאט הדברים השתנו, אבל עדיין נשאר משהו מהאופי הזה שמקסים אותנו".
"יש הרבה שינויים באזור הזה בתקופה האחרונה", מוסיפה בתו דפנה המנהלת עמו את בית העיצוב. "כל שבוע נסגר עוד בית מלאכה קטן ונפתחת במקומו חנות. במקביל בונים בנייני דירות שמיועדים לצעירים. יש יותר זוגות צעירים, יותר דירות חדשות והרבה פחות לדינו במרפסות".
"בסך הכל אני חושב שהשינוי שעובר על השכונה חיובי", יהושע מסכם. "אי אפשר לעצור את הקִדמה, ובכל מקרה יש לשכונה הזאת אופי שאף אחד לא יוכל לקחת ממנה".
מנגד, בסנדוויצ'ייה של רוני ברחוב אבולעפיה חלקו עמנו נבואת זעם סבירה למדי. "עוד חמש שנים הכל כבר יהיה פה שונה", אומר רוני. "יש פה עכשיו יותר צעירים, יותר חנויות, יותר דירות, ועם הזמן יינתנו עוד אישורי בנייה ויקומו בנייני מגורים במקום בתי מלאכה. האנשים פה עוד יתחלפו".