איה כורם בריאיון לקראת אלבום ראשון אחרי הניצחון בתביעה

כשאיה כורם עוד הייתה כבולה בחוזה דרקוני עם חברת תקליטים (שאותה בסוף היא לקחה עד לבית המשפט העליון וניצחה בגדול), היא חיפשה דרך להתנקם בה. אז היא החליטה להקליט את אלבום הקונספט הכי שאפתני ומוגזם שהיא יכלה להעלות על הדעת. שי רינגל, שכתב איתה את סיפור המסגרת לאלבום - שיצא בסוף באופן עצמאי - בשיחה עם כורם על ההווה, העתיד והעליון

איה כורם. צילום: בן קלמר
איה כורם. צילום: בן קלמר
1 בנובמבר 2016

בסוף 2013 איה כורם ואני עבדנו על מחזמר שהתרחש ברשות השידור הקורסת. לאחת מפגישות העבודה היא הגיעה במטרה לספר לי שבית משפט השלום פסק נגדה בתביעתה המתמשכת, הסיזיפית והכמעט בלתי אפשרית מול עננה, חברת התקליטים שלה. היא נראתה, לראשונה, מובסת לחלוטין. היא רצתה לומר שהיא לא תוכל לעבוד יותר על המחזמר, סיפרה שעורך הדין שלה עדיין מנסה לראות מה עושים עכשיו, כיצד ניגשים לערכאה גבוהה יותר, ומה הסיכויים לנצח שם. אבל רק הרעיון שהתביעה הזאת תימשך עוד היה נראה כאילו הוא יכול לחסל אותה. המשאבים והאנרגיות שהיא השקיעה לא רק בלהשתחרר מהחוזה שלה, אלא גם בקידום החוק שימנע מקרים עתידיים לאמנים צעירים וותיקים כאחד, נראו כאילו הם סוף סוף נותנים את אותותיהם. לרגע היה נדמה שהיא מוכנה לקבל על עצמה את התווית החדשה, להסתגר ולחכות עד שתגיע 2023, שנת סיום החוזה שלה. עד אז, כל הרעיונות הגדולים, השירים, הרצון ליצור ולעשות, כל אלה ייאלצו לחכות בצד.

אז העלינו רעיונות על מה כן אפשר יהיה לעשות בזמן שהיא עדיין כבולה לחברת התקליטים שלה. הצעתי רעיונות לאלבומים גדולים ומגוחכים שיעלו הרבה מאוד כסף, שעכשיו בגלל פסיקת בית המשפט חברת התקליטים תהיה חייבת להפיק. אחד הרעיונות שהעלינו, לצד "אלבום אוסף, רק בגרסאות קאנטרי", היה אלבום קונספט, "כמו 'מלחמת העולמות'". איכשהו, מתוך הבדיחה המוזרה הזאת, משהו אצלה נדלק והיא התחייבה מיד: אם היא תעשה אלבום קונספט, יקראו לו "2023". שבועיים אחרי זה נפגשנו שוב ואיה אמרה שהיא חזרה לכתוב. ככה התחילו להעלות רעיונות לסיפור מדע בדיוני קונספטואלי שמתרחש כמה שנים מפה, במקום שבו המחשבות שלנו הן עוד מוצר צריכה, כמו כל דבר אחר.

ב־2015, כשהתביעה הגיעה לבית המשפט העליון, כבר בדיון הראשון השופטים הודיעו לעננה שכדאי להם לשקול מחדש את חוסר הרצון שלהם לשחרר את כורם מהחוזה שלה, לפני שהם יכריחו אותם. הם שלחו את שני הצדדים להתדיין ובסופו של דבר אישרו סיכום שבו עננה משחררת את כורם מהחוזה בתום תשע שנים במקום 18 שנה, ומאפשרת לה לשוב ליצור מוזיקה ולשמור את כל הזכויות לעצמה. בסוף אוקטובר של אותה שנה היא העלתה להדסטארט קמפיין מימון שאפתני, שביקש לאסוף 150 אלף ש"ח. תוך שלושה שבועות היו לה 160 אלף ש"ח (להשוואה, אסף אמדורסקי ביקש 100 אלף; שלום גד 40 אלף; הפוסי של לוסי 20 אלף). הגיוני, לאחד הפרויקטים השאפתניים שנעשו פה לאחרונה: אלבום קונספט עם סוללה ארוכה של זמרים (יהוא ירון, נצ'י נצ', ארקדי דוכין, אפרת גוש, דני ליטני ואחרים), נגנים ותזמורת ומלווה בחוברת קומיקס ובמקהלה.

איה כורם. צילום: בן קלמר
איה כורם. צילום: בן קלמר

"היו המון מגבלות שהיינו צריכים לעבור ותהליכים כמעט מינהלתיים. בהתחלה היינו צריכים לסגור את רשימת המבצעים בשביל לדעת את הסולם של כל שיר. היינו צריכים להבין באיזה סולם כל אמן ישיר את השיר שלו בשביל שנוכל לדעת מאיזה סולם לאיזה סולם צריך לעבור בשביל שהמעברים יהיו חלקים, ואת זה אדם (בן אמיתי, בן זוגה של כורם שיצר איתה את האלבום – ש"ר) עשה לבד לגמרי. אני הייתי שם רק להעיר, להגיד 'צריך רגש כזה, צריך רגש אחר', אבל אדם לקח על עצמו את המתמטיקה המוזיקלית הזאת. לגרום למאזין להאמין שיש פה יצירה מוזיקלית שלמה בזמן שהתחלפו שלושה סולמות. וכל זה קרה בשנה האחרונה של העבודה".

אחרי שסגרתם עם כל האמנים.

"כן, וזה היה תהליך ארוך מייסר ומייגע פי ארבעה יותר ממה שחשבנו".

מי למשל רציתם וזה לא עבד?

"הצענו לקורין אלאל את 'חור בלב' אבל היא החליטה שהיא לא רוצה כי היא מרגישה שאין לה יותר חור בלב".

היו אמנים שחשבת עליהם כשכתבת את השיר ואחר כך היית צריכה למצוא מישהו אחר?

"או שסיימתי לכתוב שיר והשיר החליט בעצמו מי הוא רוצה שישיר אותו, או שכשניגשתי לכתוב שיר ידעתי שיש לי איזה נעליים למלא, שחקן שצריך לגלם דמות מסוימת. אז במקום הזה באלבום אני צריכה לכתוב שיר שהאווירה שלו היא איקס ולכן אני צריכה זמר שיוכל להביא את מה שאני מחפשת".

זאת אומרת שידעת איזו אווירה את רוצה בכל חלק מהאלבום.

"זה ממש משתנה. ידעתי מה אני רוצה להגיד בחלק מהשירים, אבל לא תמיד ידעתי איפה אני רוצה לשים אותם כחלק מהסיפור. לפעמים זה קרה רק אחרי שהקלטנו את השיר".

לא פחדתם שיש הרבה יותר מדי אלמנטים בתוך האלבום?

"זה היה חשש מאוד גדול שלי ושל אדם. שזה ייצא יומרני ומפגר. יש בו גם בלדות מתוקות וגם רוק. יהוא ירון שהיה בסשן צחק שהדיסטורשן הכי מלוכלך שהוא ניגן איתו בשנה האחרונה היה באלבום של איה כורם".

פחדתם מכך שזה עלול להיראות כאילו אתם משחקים בדברים שאתם לא מבינים בהם?

"ממש פחדנו מזה, גם בקטע של נצ'י נצ'. בכלל, בכל ז'אנר שאני ואדם פחות שוחים בו כאמנים, פחדנו שזה ייצא יומרני. אבל היי, פחדנו שכל האלבום הזה ייצא יומרני, זה לא היה חשש רק משיר מסוים. אני חושבת שמגיע רגע שצריך להתאמץ מאוד בשביל להגיע אליו, אבל בסופו של דבר מגיע רגע שאתה אומר: טוב, גם אם אני אהיה היחידה שאוהבת את זה, אז זה בסדר, כי אותי זה מטלטל".

זה לא שהשירים שלך אף פעם לא היו ביוגרפיים, אבל זה האלבום שלך שהכי מחובר לסיפור שלך, והוא לא רק גדול מאוד אלא גם ביוגרפי מאוד.

"כן, אתה יודע יותר מכולם כמה כעסתי וכמה רציתי להביע את הכעס הזה לא רק במילים ולא רק בהתרוצצות בכנסת, אלא לעשות איתו גם את מה שאני הכי רוצה לעשות – אמנות. נראה לי שזה הדבר הכי טוב שאפשר לעשות עם כעס".

ויש שירים שבאמת מלאים בכעס ובחשש הזה, גם הפרטי, כמו "מצרים".

"'מצרים' נכתב באמת שבועיים אחרי פסק הדין של בית המשפט העליון".

זה שיר שחרור שונה מאוד ממה שאפשר לצפות.

"כי הוא שיר עצוב. אני חושבת שאחרי ינואר 2015, אחרי כל האופוריה שנמשכה שבועיים־שלושה, האבק התחיל לשקוע וכל מיני רגשות שקברתי בשנים האחרונות יכלו להשתחרר. זה נשמע מוזר להגיד שאחרי שהשתחררתי מהחוזה התחלתי לכעוס, אבל אני מרגישה שרק לאחר מעשה יכולתי לעשות חשבונות באמת של מה שקרה לי, מי נשאר איתי, מי לא נשאר איתי, איך אני מסכמת את כל הסיכום הזה עם עצמי, מה אני לוקחת ממנו. השיר הזה לא אופטימי כי אני לא חושבת שהמסקנה של הסיפור שלי היא אופטימית, אני חושבת שהמסקנה הרבה יותר מורכבת מזה".

ועכשיו אתם עובדים על הופעה?

"כן, זו תהיה חוויה שונה לגמרי ממסיבות ההאזנה, זו צריכה להיות חוויה שהיא בפני עצמה גם לאלבום. יהיו המון אורחים, וידיאו, וזה עכשיו מה שמשאיר אותי במתח. איה קפלן, במאית התיאטרון שעשתה איתנו את האלבום, עובדת איתנו על ההופעה. אני בשלב שבו אני אומרת: 'אהה, אף אחד לא עשה את זה אף פעם? מגניב!', וזה כל כך הרבה יותר מעניין. זה מרגיש לי שאחרי איקס אלבומים ואיקס שנים בתור אמן, אם לא תמצא דרכים חדשות לעניין את עצמך, למה שתעניין מישהו אחר? ואני לא אכחיש שזה סופּר קוּל אם יהיה משהו כמו חוק על שמי. אני חושבת שהדלת הזאת של המשפט – שלא תוכנן להיות מסע צלב אבל נהיה כזה – פתח דלת ועכשיו נכנסים כל מיני דברים אחרים שדורשים תעוזה. או שיכול להיות שאני פשוט מכורה לאדרנלין".

איה כורם תקיים מסיבות האזנה ל"2023" בפלסטר, שער פלמר 2 חיפה, שישי (4.11) 16:00, ובאוזן השלישית, קינג ג'ורג' 48 תל אביב, שבת (5.11) 20:00