בצלאל מקורמל: המלצות אוכל מאת בצלאל סמוטריץ'

שלום אחים יקרים מכל קצוות הארץ חוץ מערבים, כאן הבצלאל האהוב עליכם. ביממה האחרונה חלקתי עמכם כמה מהסודות שלי לחיים בסטייל, ללא שום הצקות ורעשי דרבוקות. הבוקר שיתפתי שאישתי רוצה לנוח אחרי לידה, ולא את החפלות ההמוניות שמקובל לקיים אצל משפחות היולדות הערביות. טיפה אחר כך סיפרתי שאני מת על אינג'רה כי עולי אתיופיה הם אחים שלי (למרות הריח, לא עלינו). עכשיו הגיע הזמן לעזור לכם עוד טיפה להתמודד עם החיים בין טעמים לחפלות עם כמה טיפים ממה שאני אוהב לקרוא לו "ספר האוכל של בצלאליץ לבישול מסורתי ובלי ערבים". זה לא ספר, רק כמה פתקים ששמתי בכותל. בואו איתי למסע טעימות ברחבי ארץ ישראל השלמה.

ממרח אינג'רה

נתחיל במנה הקלאסית שמוכיחה ללא צל של ספק שאני לא גזען. בניגוד לבני דודינו, האחים האתיופים שלי מביאים לי אינג'רה טעימה טעימה נמנמנמ. אני פשוט אוכל את זה על הכל. בפיתה, על פרוסת לחם כפרי עקור, בניגוב, בסיבוב ועל גפילטע פיש. אישתי מעדיפה אותו על פריכיות. האתיופים מעדיפים שאפסיק לקרוא להם אחים ושאבדוק להם משהו על יוסף סלמסה ואברה מנגיסטו, אבל הפסקתי להקשיב מרגע שהם התחילו לדבר ג'יבריש.

פסטלים בתפזורת

אחח! איך אני מת על הפסטלים, האוכל העממי של אחינו המזרחיים. החפלות שלהם דווקא סבבה מבחינתי, כי הם.. אה… יש להם כיפה שעוזרת להחריש את פחי הזיתים. חבר שלי סיפר לי פעם שסבא שלו היה המגלגל הראשי של מלך עיראק.

מעורב ירושלמי שלם

שתי גישות למעורב – זו שלנו, זו גם כן. כי מעורב ירושלמי צריך להכיל הכל, אבל באמת הכל. טעמים מהרובע היהודי, פיסות בשר שהושרו בכותל, שה תמים ממזרח ירושלים, הכל מתערבב יחדיו ונדחס לפיתה שמחומם על פלטת השבת הענקית הזו שתקועה לנו על הר הבית.

זיתים לא כבושים

המנה הקלאסית של תושבי יהודה ושומרון היא יציר 100% עצי זית ארץ ישראלים מקוריים, אסלים, שלהם שלהם בטאבו. הזיתים נמסקים, נשטפים, מוכים, מוחזקים בבגז' של הבן של אורית סטרוק ומונחים מחוסרי הכרה על מצע עלי חסה טריים. ללקק את האצבעות.

הכתף שייק

יש בקדומים, ממש מאחורי המרכז המסחרי, המחלף החדש ודגם בגודל אמת של בית המקדש השלישי, דוכן קטן של שייקים שפשוט שווה למות עבורם. הכתף שייק הוא האהוב עלי – מיץ סברס עם נגיעות ענבי זעם, חלב ודבש, מקושט בפרח דם המכבים. טעם של זהב. ושל נחושת ושל אור.

משה בתיבה

איזה מאכל מושלם – גם קרוי על שם משה רבנו שהוציאנו מהחפלות של המצרים, וגם משמח את הפה שלי כאילו היה בחתונה עם בית"ריסטים. אינני צמחוני, אבל בכל פעם שאני דוחף נקנקיה שכזו במורד גרוני, אני נזכר בכל הבהמות שנאלצו לאבד את חייהן עבורי, ומודה להן. מישהו צריך להרים לכבודן מצעד.

צ'ולנט של שבת

את המתכון הזה ירשתי מאבי, שירש אותו מאימו, שירשה אותו ישירות מצאצא של דוד המלך. הוא הולך ככה: מזמינים את כולם, שמים הכל בסיר, מבשלים ואז כולם אוכלים. חוץ מערבים וגייז ושמאלנים ועניים. שבת שלום ומבורך לכולם!

*הבהרה – טור סאטירי