שלא תצאו דרעקים

דארקנט, שלפעמים נקראת דיפ ווב, היא לא בדיוק רשת שרוחשת מתחת לרשת הקיימת כמו שאוהבים להציג אותה. היא קיימת במקביל. ההבדל היחיד בינה לבין האינטרנט הוא שצריך להכיר את המנגנונים הנכונים בשביל לגשת אליה ולתפעל אותה.

רשת האינטרנט בנויה מצינורות מידע גדולים המקשרים אותנו במהירות משרת לשרת. אנחנו קופצים בין השרתים כדי לקבל את המידע שבו אנחנו מעוניינים. לכל שרת יש כתובת שנקראת IP, וכשנתחבר לרשת נקבל בעצמנו IP מספק האינטרנט. כשאנחנו יוצרים קשר עם מחשבים אחרים, אין לנו עניין לזכור את הכתובות הארוכות והמסורבלות של האתרים. לכן, כשאנחנו מקלידים כתובת בדפדפן, התוכנה יודעת לגשת לשרת בשם DNS שעליו יושבת רשימה ענקית של שמות דומיין. ה־DNS מתרגם את הדומיין שהקלדנו לכתובת ה־IP שרשומה על שם האתר, ושולח אותנו לשרת המבוקש. כך עובד האינטרנט שאנחנו מכירים: אתרים שאנחנו מעוניינים לגשת אליהם ממופים, הם מגיבים להופעה ברשימת החיפוש של גוגל, והם רוצים שנדע את הדומיין כדי שנוכל לאתרם בקלות.

הדארקנט, לעומת זאת, לא רוצה שניגש לאתרים שבה בקלות כזאת. האתרים אצלה לא ממופים ולא ניתן לחפש אותם בגוגל או סתם לגשת אליהם דרך כתובת מסוימת. רק אם מקיימים כללים בסיסיים של אנונימיות, הגישה לאתרים אפשרית.

לפני הכל, "שומר הסף" של הדארקנט בודק שאתם מאובטחים. מה שצריך לעשות זה לשנות את כתובת ה־IP מדי כמה דקות. כלומר, להפוך למישהו אחר ובו בזמן להישאר מחוברים לאותם האתרים שגלשתם בהם קודם. הדארקנט למעשה דורשת החלפת זהויות. טור, שמוזכרת בכתבה, היא תוכנה מיוחדת שעושה בדיוק את זה. היא מחברת את המשתמשים לרשת דרך שיטה שנקראת The Onion Routing. השיטה הזאת עוזרת להצפין הודעות שנשלחות דרך הצינורות. היא בעצם מחביאה את ההודעה המקורית דרך שכבות של הצפנה, כאשר השרתים המיועדים יודעים לאט לאט לקלף עוד ועוד שכבות, עד שההודעה המקורית מגיעה לנמען שלה. כך, גם אם ההודעה נתפסה באמצע הדרך, יהיה קשה מאוד לדעת מה נמצא בה או מהיכן הגיעה. טור מאפשרת החלפת זהויות ושמירה על אנונימיות, והיא גם ההוכחה ל"שומר הסף" בכניסה לאתרים בדארקנט שאתם נקיים ויכולים לעבור.

את הגלישה לאתרים טור מבצעת דרך שרתים הנקראים פרוקסים, שאותם היא מחליפה תדיר. בעזרתם טור גורמת למשתמש לטשטש את עקבות הרשת שלו. זה אומר שאם המשתמש מגיע לאתר מסוים, הוא מותיר טביעת אצבע אחת, בעוד שכשהוא גולש לאתר אחר הוא מותיר טביעת אצבע אחרת. ככה קשה מאוד לגלות מי באמת גלש באתר.

לאור העובדה שכל אות שנשלח בדארקנט עובר דרך הרבה יותר שרתים מהגלישה הרגילה, הגלישה בה אטית להחריד.