מסיבה סוף: בלייניי אלנבי 58 בהפקת אופנה מיוחדת על חורבותיו

רגע לפני סוף השנה, איגי וקסמן, צ'ופי, עומר ברנע וליאון רוזנברג ערכו אפטר פארטי אחרון על הריסות המקום ונזכרו בחברויות, במוזיקה, באופנה ובסלקטורית הקשוחה

איגי וקסמן על הריסות אלנבי 58. צילום: איליה מלניקוב
איגי וקסמן על הריסות אלנבי 58. צילום: איליה מלניקוב
28 בדצמבר 2017

החזית הרעועה שנשקפת מהרחוב עלולה להטעות, אך בין כותלי המבנה החריג בגודלו של אלנבי 58 – קוביית בטון אדירה בין בניינים נמוכים ממנו – חגגו בימיו הטובים כ־1,500 אנשים בערב, במה שהיה מוקד עלייה לרגל עבור בליינים, הקים הלכה למעשה את סצנת הקלאבינג התל אביבית ומיקם את העיר כמובילה בסצינת הלילה הבינלאומית, כשהוא מושך אליו את בכירי הדי.ג'ייז בעולם, ולא רק.

מימין: עומר ברנע, איגי וקסמן, שרון (צ'ופי) פרוינדליך וליאון רוזנברג. צילום: איליה מלניקוב
מימין: עומר ברנע, איגי וקסמן, שרון (צ'ופי) פרוינדליך וליאון רוזנברג. צילום: איליה מלניקוב

בחודש אוקטובר האחרון, לאחר 17 שנים שבהן עמד ריק מאדם, חתמו הדחפורים הסופית את סיפורו של אלנבי 58. המקום שהכתיב את קצב חיי הלילה של תל אביב יוחלף בבניין מגורים נוצץ ויוקרתי. עד שזה יקום ויזמן אל תוכו את עשירי צרפת (יש להניח), איגדו את וותיקי המקום להפקת אופנה אחרונה בין ההריסות, כי פעם היה פה שמח.

מימין: שרון (צ'ופי) פרוינדליך, עומר ברנע, איגי וקסמן וליאון רוזנברג על הריסות אלנבי 58. צילום: איליה מלניקוב
מימין: שרון (צ'ופי) פרוינדליך, עומר ברנע, איגי וקסמן וליאון רוזנברג על הריסות אלנבי 58. צילום: איליה מלניקוב

איגי וקסמן, בליינית

"אלנבי 58 היה הנעורים שלנו. זיכרון הכי טהור של כיף, חברות, שייכות ומוזיקה".

איגי וקסמן על הריסות אלנבי 58. צילום: איליה מלניקוב
איגי וקסמן על הריסות אלנבי 58. צילום: איליה מלניקוב
איגי וקסמן על הריסות אלנבי 58. צילום: איליה מלניקוב
איגי וקסמן על הריסות אלנבי 58. צילום: איליה מלניקוב
איגי וקסמן על הריסות אלנבי 58. צילום: איליה מלניקוב
איגי וקסמן על הריסות אלנבי 58. צילום: איליה מלניקוב

שרון צ'ופי פרוינדליך, די.ג'יי

"אלנבי 58 היה הבית והמקום שבו יכולתי לתרגם את כל הניסיון שלי מהמועדונים של שנות ה־80 למוזיקה שאני אוהב, בעיקר מוזיקה אלקטרונית, שעדיין לא הייתה אליה מודעות בארץ. אלנבי היה גם המקום שפרץ את כל הגבולות: מבחינת אופנה, מבחינת מוזיקה ומבחינת האוכלוסייה שהתערבבה: הגייז עם הערסים, האשכנזים והשינקינאים, זה מה שעשה את המקום כל כך קסום.

שרון (צ'ופי) פרוינדליך על הריסות אלנבי 58. צילום: איליה מלניקוב
שרון (צ'ופי) פרוינדליך על הריסות אלנבי 58. צילום: איליה מלניקוב

אנשים תמיד אומרים לי שעוד לא קם שני למועדון הזה ושמה שקרה שם נשאר שם. מדהים לראות בדיעבד שכמעט כל מי שעבד ובילה שם באופן קבוע פתח אחרי זה דאנס בר או חנות אופנה או נהיה שחקן. אנשים קיבלו את החינוך והעבירו אותו הלאה".

שרון (צ'ופי) פרוינדליך על הריסות אלנבי 58. צילום: איליה מלניקוב
שרון (צ'ופי) פרוינדליך על הריסות אלנבי 58. צילום: איליה מלניקוב

עומר ברנע, שחקן

"אלנבי 58 היה בשבילי מקום של גילויים חדשים. הייתי אז בן 17, 18, ובמשפט אחד זה היה הדוניזם בעיר הגדולה, הניסיון 'טו גט לייד' כמה שאפשר ובו זמנית לשלב באופן הזוי עקרונות של זן בודהיזם שהיו חזקים אצלי בגיל ההוא".

עומר ברנע על הריסות אלנבי 58. צילום: איליה מלניקוב
עומר ברנע על הריסות אלנבי 58. צילום: איליה מלניקוב
עומר ברנע על הריסות אלנבי 58. צילום: איליה מלניקוב
עומר ברנע על הריסות אלנבי 58. צילום: איליה מלניקוב
עומר ברנע על הריסות אלנבי 58. צילום: איליה מלניקוב
עומר ברנע על הריסות אלנבי 58. צילום: איליה מלניקוב

ליאון רוזנברג, מנחה טלוויזיה 

"אלנבי 58 בשבילי היה לעמוד בתור ולבדוק אם אפשר לקרוא לאורי (שטרק, בעל המועדון) רגע ולבדוק אם הוא יכול להכניס אותנו, ולקוות כמובן שאנחנו מספיק ראויים כדי להיכנס.

ליאון רוזנברג על הריסות אלנבי 58. צילום: איליה מלניקוב
ליאון רוזנברג על הריסות אלנבי 58. צילום: איליה מלניקוב

אחרי זה אלה היו אנשים מטעמו של אורי כמו מיכל נדל (סלקטורית), שפיתחה את טכניקת החרמונית – פשוט לעמוד בחרמונית בכניסה ולהיראות נורא קשוחה ולהדוף אנשים לא רצויים.

ליאון רוזנברג על הריסות אלנבי 58. צילום: איליה מלניקוב
ליאון רוזנברג על הריסות אלנבי 58. צילום: איליה מלניקוב

אלנבי 58 היה גם מסיבות של שישי אחר הצהריים, זה היה שער תרבותי לתל אביב, להגיע לבלות אבל להרגיש חלק ממשהו שרק התחיל אז והיה נורא בתולי, כל מיני אנשים שהתקבצו מכל מיני פינות של העיר הזאת, או כמוני, שהגעתי מרמת גן בכלל, ומצאו להם מקום שאפשר ליצור בו בועה של אסקפיזם, דווקא בשנים שהיו מאוד טעונות כאן".

ליאון רוזנברג על הריסות אלנבי 58. צילום: איליה מלניקוב
ליאון רוזנברג על הריסות אלנבי 58. צילום: איליה מלניקוב

 

***

סטייליסטית: נטלי צ'יזיק
איפור ושיער: שני אוחנה לגל פוני וגלית ורטהיים
איגי: חולצה מטופשופ – 550 ש"ח, מכנסיים מאוסף פרטי
עומר: חולצה מפקטורי 54 – 1,890 ש"ח, חולצת ג'ינס מזארה – 200 ש"ח, מכנסיים מאוסף פרטי
ליאון: סוודר שחור של קנזו לפקטורי 54 – 1,200 ש"ח, טי שירט כתמים מקסטרו – 70 ש"ח, מכנסיים מאוסף פרטי
צ'ופי: בגדים מאוסף פרטי

תודה מיוחדת לסלון ברלין