כל הבמה עולם: השחקן שהרקיד ילדים כל הדרך אל הסטנדאפ
דודו גולן הוא חבר באנסמבל ציפורלה, התגלגל לתפקידי משחק רבים בטלוויזיה ובתיאטרון, גילה שהוא בכלל נהנה יותר להפעיל ילדים והקים את "תרקדודו", ונחת במקביל במקום עליו חלם תמיד: במת הסטנדאפ. יפה איך שדברים מסתדרים לפעמים // אמן אחד בשבוע
הוא עיראקי מרמת אביב. לא שאפשר לדעת את זה רק מלהסתכל עליו. הבנאדם בגוון של דוסטויבסקי חיוור. וזה לא הפרדוקס והיפוכו היחידי שמתקיים בדודו גולן, 42, הגיבור שלנו לשבוע זה. באייטם הזה יש סוג של סגירת מעגל קוסמי: פגשתי את דודו גולן לראשונה כשהיה בן 15, לפני כמעט שלושה עשורים, בשכנים של צ'יץ או בערוץ הילדים. לזמן יש נטייה כזו להתרכז במתוק ולטשטש את הפרטים היבשים של החוויה. אני זוכר שמשהו בכישרון שלו, בשמחת חיים המדבקת שלו, נגע בי מיד כשראיתי אותו. אני זוכר שניגשתי אליו כי מיד ראיתי את המסירות שלו לבמה. קשה היה לפספס את זה. ניגשתי אליו ואמרתי לו משהו כמו "עוד יבוא יום ואצלם אותך בקאמרי או בהבימה". הוא מצידו ענה בביישנות שהוא צעיר ועדיין לא למד בבית ספר למשחק. "אז אצלם אותך בניסן נתיב, כנראה בקרוב", זרקתי לו. הוא חייך בביישנות חיוך נבוך. לא הרבה מאוד זמן אחרי זה צילמתי אותו מסיים שלוש שנים בניסן נתיב תל אביב.
"לאחר השירות הצבאי", הוא מספר, "הקמתי יחד עם שניים מחבריי – אייל אלטויל ויוסי שמן – את "פו הדג", ויחד העלינו בצוותא מופע סאטירי עוקצני. באחת החזרות על המופע, נתקל אלטויל במודעה בעיתון על סדנאות משחק בסטודיו ניסן נתיב, בהנחיית אלונה פרץ. מהרגע הראשון הרגשתי שזהו המקום בשבילי. שאלתי אותה איך מתקבלים ללימודי משחק. הכל קרה כמו חלום. באודישן הראשון ניסן נתיב ז"ל בעצמו הסתכל לי בעיניים ואמר 'אני מבין שאתה דיסלקטי, כן?', עניתי לו שאני אכן סובל מדיסלקציה ויש לי קשיים בקריאה ובכתיבה אבל הבטחתי שאעשה הכול כדי שהמכשול הזה לא יפריע לי בלימודים.
"התקבלתי. למדתי במשך שלוש שנים אינטנסיביות, כל יום מ-11:00 ועד 23:00, שיננתי טקסטים וערכתי שוב ושוב חזרות במשמעת צבאית. אני זוכר שכשניסן היה עובר מולי הייתי מיד מוריד את הראש ואם היה קורא בשמי הרגשתי כאילו אלוהים בעצמו מדבר אליי", הוא ממשיך ומוסיף. "כשסיימתי את הלימודים בניסן הקמנו בוגרי אותה שנה המחזור את אנסמבל ציפורלה והעלנו את המופעים "עקיצה טבעית", "התקפת לב" ו"סטריאוטיפי". המופעים המצליחים של אנסמבל ציפורלה שמככבים על הבמות כבר שנים רבות. בנוסף שיחקתי בתיאטרון הקאמרי, "במותו של סוכן", "המלך ליר" ועוד".
הוא מזכיר לי את– אני רוצה להגיד עם העקשנות הזאת וההתמדה, את– דודו טופז? אבל גם את נתןדטנר, שלהזכירכם ייצג עם קושניר את ישראל באירוויזיון. או את שמואל וילוז'ני, שבכלל פרץ לתודעה הלאומית כסטנדאפיסט. עשורים אחר כך הם עדיין עובדים חזק. זה אף פעם לא מפסיק לרגש אותי: אנשים עם מטרה, שהסיכויים שלהם לפחות על הנייר לא מזהירים ועדיין נחושים להגיע לאן שהם רוצים. בסופו של יום זו עדות ליופיו של המין האנושי וליכולת שלנו כבני אדם להתגבר על הקשיים, ענקיים ככל שיהיו. דודו גולן, גברי ורחב כתפיים, בקלות היה יכול להיות פקח בעיריית תל אביב או רופא באיכילוב. אין לו מראה ספציפי. הוא התברך במין מראה כזה שיכול להיות הכל. זה יתרון גדול בתחום העבודה אליו הוא בחר להתמסר. כזה, שמאפשר לו להיכנס למגוון רחב של דמויות שונות בקלילות מעוררת הערצה.
"יום אחד חבר התקשר ואמר שיש לו הפעלה בגן ילדים ושהמפעיל שהוא עובד איתו לא יכול להגיע", משחזר גולן. "הוא שאל אם אני יכול לעזור לו, לקפוץ לגן, לעזור בהפעלת הילדים. עניתי לו שאני בדרך לחזרה ולא יכול. התחנן. 'תן 20 דקות ולך'. הוא חבר טוב אז הסכמת. יצא שנשארתי בגן שעתיים. הילדים לא הפסיקו לצחוק והצחוק שלהם היה כל-כך אמיתי, שלא רציתי שזה ייגמר. בסוף אותו יום החבר התקשר אליי ואמר שהגננת של הגן שאלה איפה למדתי חינוך ובאיזה גן אני עובד. אמרתי לו שנהניתי בגן כמו שלא נהניתי שנים וביקשתי שאם יש לו עוד כאלה שיגיד. שבוע אחרי הקמתי את הבייבי שלי, 'תרקדודו הפעלות לילדים'. התחלתי לכתוב שירים, תפרתי בגדים, למדתי קסמים וקיפולי בלונים. הכול התגלגל מהר מאוד והחלו להגיע אלי הזמנות מכל עבר. העבודה עם הילדים נעשתה תמיד במקביל לקריירת המשחק, כך שיכולתי להנות מכל העולמות; תיאטרון, ציפורלה, טלוויזיה, השתתפתי בזגורי אימפריה, רמזור, רביעית רן, נבסו, אחד אפס אפס, לה פמיליה, פרסומות ועוד.
"עם כל העשייה המבורכת הזאת היה לי עוד חלום אחד במשך כל השנים והרגשתי שאני חייב להגשים", מסכם גולן. "רציתי לעמוד לבד על הבמה ולעשות סטנדאפ. לשקף את חיי היום יום שלי, לדבר על הכל, על זה שהתחתנתי עם גרושה פלוס אחד, שזה הפעם הראשונה שהייתי בפלוס בחיים. על יוקר המחייה שכשקניתי לבן הקטן שלי ברד בים וחילקתי את התשלום לשלושה תשלומים, על זה שהגדול שלנו בן 18 ולא מבינים מילה ממה שהוא אומר. ערב ערב אני מופיע, כל מקום אפשרי. קאמל קומדי קלאב, קומדי בר, ליין שלי בתיאטרון הסמטה ביפו, בארים, פאבים ואיפה שרק יש במה פתוחה לנסות חומרים חדשים לקראת המופע החדש 'החיים הם שחור לבן'".