אמן אחד בשבוע: זיו רובינשטיין והרוקנ'רול לא עוצרים באדום
הוא אגדת רוק מקומית בהתהוות, הוא מוציא אלבום רביעי, הוא יוצא לסיבוב הופעות בארץ והוא עושה את זה מאהבה אמיתית לדיסטורשן. זיו רובינשטיין מספר על הדרך שעשה מכתר המזרח ועד הלום: "הרוקנ'רול הוא לא ריצת ספרינט עם קו סיום. מדובר במרתון וכל העניין הוא להמשיך לרוץ"
העיר תל אביב נוסדה בשנת 1909. מאז ומעולם היא הייתה עיר חילונית, מופקרת, שיכורה ומסוממת שניזונה מחילול שבת, זימה ונאפופים. שלושים ותשע שנים אחר כך נולדה לתל אביב אחות שומרת מסורת עם הפרעות אכילה בשם מדינת ישראל. תל אביב עצמה גדלה ככה שהכל ברור והכל מסודר יפה במקום: אשכנזים בצפון. בדרום עדות המזרח. באמצע תימנים. כדי לתפור סופית את הקומבינה הזו העיר חולקה לשניים: אדום = הפועל = דרום העיר. צהוב = מכבי = צפון העיר. עד ימינו אנו, בבסיס כל מפגש של שני תל אביבים שנולדו כאן, הכל מתחיל באדום או צהוב.
זיו רובינשטיין גדל דרומה ממני וכמובן שהוא אוהד הפועל בנשמתו. אבל כבר הרבה זמן שהוא גם מרכיב משמעותי בסצינת הרוק המקומית, שבעברו שיתופי פעולה עם ארקדי דוכין, דפנה ארמוני, דוד ד'אור, שלומי שבת, דני ליטני, עידן יניב ועוד. הוא מפיק. הוא כותב. אבל לפני הכל הוא רוקיסט בכל רמ"ח אבריו. כזה עם ג'ינס קרוע ושיער ארוך.
"נולדתי באבן גבירול, ליד כתר המזרח", הוא מספר. "כל יום אחרי בית ספר, הייתי מתקרב בחיל ורעדה כדי לראות את שלום חנוך ואת אריק ואת קלפטר ואת כל האלילים שלי, פשוט יושבים ומנגבים חומוס. אני זוכר אפילו את המרצדס הלבנה שהייתה אז לשלום. אלו היו ימים מכוננים כי אתה בא הביתה כילד וכל מה שאתה רוצה זה להתחיל לכתוב שירים. אז כתבתי. כתבתי המון. ביליתי המון במרחב שבין שתי חנויות שהיו כל עולמי, 'פאז' ו'בית התקליט', חנויות התקליטים המיתולוגיות של תל אביב.
"אם נוסיף לזה את העובדה שאמי הייתה פסנתרנית ואבי אספן תקליטים, לא הייתה לי ממש ברירה אלא לעלות על המסלול הנפלא הזה. העניין הוא שמאוד אהבתי לנגן פסנתר, אך לאנשים שבפוסטרים שבחדר שלי היו תלויות על הצוואר גיטרות. וכך הגעתי לגיטרה. מהר מאוד הגאונות שבמוזיקה הקלאסית נדחקה הצידה לטובת התשוקה שברוק. עם זאת, בסופו של דבר, היצירה שלי היא תוצר של שניהם. שום דבר בעולם לא ינצח שתי גיטרות, בס ותופים. בשלב מסוים הבנתי שלמוזיקה יש ערך תרפי עבורי. אגרסיות הנעורים הצטמצמו לכדי אקורדים, משברי גיל ההתבגרות הפכו לשירים.
"בבגרותי כשהחלטתי ללמוד ולהתעמק בפסיכואנליזה, החלה מתגבשת בי פרקטיקה שמקשרת בין הפסיכואנליזה למוזיקה. ככל שנקפו השנים היא הפכה להיות עבודה קלינית של ממש. בשנות התשעים המוקדמות, כשראובן חיון ואני הקמנו את להקת 'התינוקות', הדברים התחילו לרוץ. הקלטנו מבוקר עד ערב והוזמנו לכל במה. מהפתיח של סדרת המופת 'מעורב ירושלמי' ועד שיר האליפות של הפועל תל אביב. היינו בכל מקום. בשלב מסוים ראובן פרש והמשכתי לבד תחת שמי עם אותו ההרכב. למעשה, הבסיסט אלדד סומנר והמתופף ניר סגל השלימו אותי למשולש של רוקנ'רול ובעיקר חברות אמיצה שמשתרעת עד לימים אלו ממש".
באופן אישי אני לא מצליח להבין אנשים שב-2022 אוהבים רוק. שניל יאנג הוא ההשראה שלהם. אנשים שמוצאים נחמה בקול של בוב דילן. אנשים שחושבים שביטלס זה מגניב. אני מבין שהמוזיקה הזו עמוסה ברגש ופורטת לאנשים על הנימים הכי אינטימיים ונוסטלגים, ואת הצורך של האנשים להיאסף ביחד ולזוז כששומעים את הצלילים ואת הקצב הזה. אבל– טכנו. יוצא שבנוסף על היותו אדום בנשמה, רובינשטיין הוא גם בדיוק אחד מאלה. אבל לא רק.
רובינשטיין הוא איש אשכולות של ממש, שבעברו שלל מעללים שלא זה המקום לפרטם. הוא כתב והפיק שירים למיטב האמנים. הוא חתום על ספר שירה שני הנקרא "שירה אהובתי" (לראשון קראו "פה-אתיקה"). הוא הספיק להיות מפיק בחדשות של ערוץ 10 ז"ל. בנוסף לכל זה הבנאדם למד פסיכואנאליזה ובימים אלו רוב זמנו מוקדש לעבודה עם אוכלוסייה אוטיסטית. אם אני מבין נכון את החיים האלה, האיש הזה עומד ומופיע רק בשביל השלווה הנפשית. לא כי הוא צריך, אלא כי הוא באמת ובתמים אוהב רוקנ'רול.
"אלדד הבסיסט וניר המתופף הם הבק אפ שלי כבר מעל ל-25 שנה", הוא אומר. "ההופעה החדשה שלנו משלבת חומר מכל ארבעת אלבומיי ולראשונה אבצע גם חומרים חדשים מהאלבום הבא, שהוקלט בתקופת הקורונה. בשלב מסוים צירפנו את יובל ליבליך, אולי הגיטריסט הכי מוערך בסצינת הרוק כבר שנים ארוכות. ואת ניב חובב שמוכר יותר כקלידן של שליחי הבלוז ב-20 השנים האחרונות. זו הייתה אהבה ממבט ראשון ואת התוצאות אפשר יהיה לשמוע על הבמה. בזכותם הכל נצבע בדיסטורשנים ובהמונדים, בדיוק כמו שהשירים שלי אוהבים.
"בסופו של דבר, הרוקנ'רול הוא לא ריצת ספרינט עם קו סיום. מדובר במרתון וכל העניין הוא להמשיך לרוץ. יש תחנות מופלאות בדרך, אבל קלישאתי ככל שזה יישמע, הדרך בחרה בך ולא אתה בה. ההופעה הזו בתל אביב היא ראשונה מתוך סיבוב חורף, שיעבור בין ערים, קיבוצים ולמעשה כל מקום שבו יש אנשים שאוהבים דיסטורשנים. אני לא יכול שלא לבצע להיטים שכתבתי לאחרים, אבל גם הם יקבלו אינטרפטציות מחודשות. לקראת אפריל נחזור להופעה מסכמת בתמונע".
>> בין ההופעות הבאות של זיו רובינשטיין ולהקתו: 19.1, 21:00, טרמינל 4 ת"א; באבי בר, 10.2 21:00 הוד השרון; 9.4, 21:00, תמונע ת"א