אמריקה האחרת: המבורגרים כיפיים, אבל איפה זה ואיפה הקלאסיקה

בסוף, צריך רק מנה אחת טובה באמת. עדיף יותר מנות טובות, אין ספק. אבל בסוף בסוף, לפחות בתחומי אוכל הרחוב, כדי שמקום יבסס את שמו חייב להיות בו לפחות מנה אחת טובה באמת. זה מה שמפיץ את הבשורה, זה מה שמחזיר את הקהל, זה מה שנותן סיכוי לשרוד בג'ונגל של המסעדנות הישראלית. וכדאי מאוד שהדבר האחד שלך יהיה טעים, מיוחד, מבדל. שאנשים יחזרו אליך כי אי אפשר למצוא כזה, בין אם בטעם, בסגנון או באיכות, בשום מקום אחר. שתהיה מונופול על הדבר הספציפי האחד שאתה עושה. אחר כך אפשר להתחיל לדבר על לעשות שני.

צ'יזבורגר קלאסי באמריקה בורגר. צילום: בועז לביא

במשך שמונה שנות קיומה, המזללה "אמריקה בורגרס" הייתה כזו. כלומר, ברור שהרבה מנות בתפריט כיפיות (למשל, נגיסי הגבינה המושלמים), והם לא מתמקדים רק במנה אחת, אבל בפועל, רק המבורגר אחד זכה לשאת את שם המקום. האמריקה הפך לסמל המזללה – קציצת בקר טובה, בצל מקורמל לשלמות, איולי, קטשופ, ירקות וכמובן הבצל הסגול הכבוש שמוסיף את קיק הטעם הייחודי. זה המבורגר כל כך פשוט ומדויק, מנה כל כך טובה עד שהיא הפכה לאייקון תל אביבי מיידי, ודי ייתרה עבור לא מעט אנשים את שאר התפריט של אמריקה, מבלי להפחית מרמתו.

השבוע נפל דבר – במקביל לחגיגות יום העצמאות האמריקאי, אמריקה בורגרס חוגגים 8 שנות של קציצות, ולראשונה מזה הרבה זמן קצת מתחו את התפריט הקבוע שלהם מעבר לגבולותיו הקבועים. במקום להמציא עוד תוספת ולקרוא לזה בורגר חדש, הם הלכו על אתגר הרפתקני, ויצרו סדרה של חמישה סליידרים ספיישל שיוגשו במהלך חודש יולי.

עכשיו רק נשארת השאלה "מה זה סליידרים"? כי בארה"ב, סליידרים נועדו לתאר לחמניות המבורגר קטנות (כ-5 ס"מ), כפי שנוצרו ברשת וייט קאסל (שאולי אתם זוכרים מ"הרולד וקומאר"). המונח הפך לתיאור של כל לחמניה קטנה עם מילוי, אבל עדיין משמש בעיקר לאותם המבורגרים קטנים שאפשר לאכול בזריזות, שניים שלושה ביסים, מנה שמחליקה מהר בגרון, ומאפשר לטחון בכיף לפחות שלושה בורגרים, ביום בינוני.

ב"אמריקה" תרגמו את הסליידרים טיפה אחרת. כבר מהתמחור של הסליידרים (56 לסליידר אחד, 69 עם צ'יפס, 75 גם עם שתיה) אפשר להבין שמדובר במנה אחת ולא כמה סליידרים, כשלמעשה מדובר בצמד קציצות 100 גרם – פרקטיקה שהרבה יותר מתאימה להיקרא סמאשבורגר מאשר סליידר, אבל כאן לא מוחצים את הקציצות. קיצר, קצת עשו פה מיש-מש, אבל אנחנו כאן בשביל האוכל, לא הסמנטיקה.

הזמנתי שלושה סליידרים מתוך תפריט הספיישל, מאורגנים לפי התוספות שעליהן – "ניו יורק צ'יזבורגר" (גבינת צ'דר, רוטב אלף האיים הום מייד, בצל סגול צרוב על הפלאנצ'ה, עגבניה, מלפפון חמוץ וחסה), "פרנץ' בורגר" (גבינה כחולה, ריבת בצל ומיונז חרדל), וזוכת תואר השם הבעייתי – "אינפקטד מאשרום" (גאודה, פטריות, מיונז כמהין שמוכן במקום ורוקט). לצערי הקארנה בורגר, שמתהדר בבשר מפורק כתוספת, לא היה זמין יותר בערב.

כל אחד משלושת הסליידרים היה, כאמור, ארוחה בפני עצמו. אני די בטוח שהלחמניה היא אותה לחמניה רכה שאנחנו מורגלים אליה באמריקה, אבל עצם פרמוט הבשר לשתי קציצות שונות הוא בהחלט שינוי, ולא בהכרח לטובה. בשלושת הסליידרים, ולמעשה בששת הקציצות, מידת העשייה היתה יותר מדי קרובה לוול-דאן, והניחוש שלי הוא שהטבחים עדיין לא לגמרי יודעים לטפל כראוי בצלייה של קציצה דקה יותר מהרגיל. הבשר הוא אותו בשר טעים, אבל בגלל דלות עובי הקציצה, הוא דורש יותר שומן שאין שם, כך שהתוצאה היא צמד קציצות עשויות מדי ומתובלות בעדינות יתר, גם אם טעימות בסך הכל.

מחליקים לסופ"ש שלכם. הסליידר של אמריקה בורגרס (צילום: יעל בונפיס)

מה שעושה את ההבדל, אם כך, זה התוספות – והן נעות בין טעים לטעים מאוד, אבל ברובן לא מביאות בשורה חדשה. הפרנץ' בורגר היה הטעים מהחבורה, עם מתיקות אידיאלית מריבת הבצל וקיק חרדלי עדין שמשתלב נהדר, אבל מעט מדי גבינה כחולה מכדי שבאמת יהיה אפשר להבחין בה. האינפקטד מאשרום היה מוצלח גם הוא, בין היתר כי טעמי הכמהין לא השתלטו על הכל, ושילוב הגאודה-פטריות הדגיש את טעמי הבשר במקום להסתיר אותו. גם הניו יורק צ'יזבורגר הצליח לספק טעם טוב, קלאסי כמעט, אולי קלאסי מדי. כי עם כל השפע הזה, משהו היה חסר.

ניסיתי לדמיין את הבורגרים האלה מחוץ להקשר של "אמריקה", והבנתי שאם הייתי מבקר במסעדה שמגישה את זה, אולי לא הייתי חש את האכזבה הקלה. זו היתה ארוחה טעימה, המבורגרים כיפיים, אבל שום דבר שיגרום לי לחזור למקום הדמיוני שמגיש רק את הסליידרים האלה שהם בעצם לא סליידרים בכלל. כי בשביל שאחזור למקום כזה, צריך את המנה האחת הזאת, הטובה באמת. לאמריקה יש את המנה הזו, וכל הסליידרים החביבים שטעמתי לא מתקרבים לרמת הבורגר הרגיל, הקלאסי, המדויק שלהם.

יש לי תאוריה לא בלתי מבוססת שתפריט הסליידרים הוא טסט שנועד לבחון את המנות לפני שמשדרגים את התפריט. אם זה המצב, לאמריקה יש עוד הרבה מה לדייק ולשדרג לפני שגם הסליידרים יהיו ראויים להצטרף להיכל הבורגרים שבפינת אחד העם ואלנבי. עד אז, אני אמשיך להזמין את ה"אמריקה".
הסליידרים של אמריקה בורגרס זמינים לאורך כל חודש יולי, אלנבי 112, א'-ש' 12:00-00:00