#אנשים_מתוקים: ניר גרינבלט

ציניות בצד, חסר לנו קצת מתוק בחיים. יצאנו לחפש את הסיפורים והאנשים שישבו את לבכם. הפעם: ניר גרינבלט מהוד השרון

ניר גרינבלט. צילום: מיכאל נחמיאס
ניר גרינבלט. צילום: מיכאל נחמיאס
3 באוקטובר 2017

תוכן בחסות שוקולד פרה

ניר גרינבלט, 27, מנהל תפעול, הוד השרון 

ניר גרינבלט. צילום: מיכאל נחמיאס
ניר גרינבלט. צילום: מיכאל נחמיאס

"בחורף שעבר ישבתי עם חברים אצלי בבית. זה היה יום שישי והייתה סופה משוגעת בחוץ. הזמנו פיצה, כמו בכל פעם שאנחנו יושבים, והיא הגיעה באיחור קל בגלל מזג האוויר הסוער. עשר דקות אחרי שהתחלנו לאכול נשמעה דפיקה בדלת.

בחוץ עמד השליח, ששאל בפרצוף לחוץ אם מישהו מאיתנו מבין באופנועים כי הוא לא מצליח להתניע. כשענינו שלצערנו אף אחד לא יכול לעזור לו עם האופנוע, הוא שאל אם למישהו מאיתנו יש מטען לסמארטפון, התברר שגם נגמרה לו הסוללה. לא היה לנו המטען שהוא היה צריך, ובסניף לא היה מענה בגלל עומס טלפוני.

[tmwdfpad]הלחץ שלו הלך וגבר, אז ניסיתי להזמין לו מונית בטלפון. אחרי כמה דקות שבהן לא הצלחתי למצוא מונית כבר ראיתי שהוא הולך לאיבוד במחשבות. כאב לי עליו וחשבתי על הבלגן שבטח קורה בסניף כי לא מבינים איפה הוא. לקחתי את המפתחות של האוטו ואמרתי לו "יאללה, בוא, אני אסיע אותך". העיניים שלו נפערו וכל הדרך לסניף הוא לא הפסיק להודות לי.

כשהגענו לסניף הוא התעקש שלא אזוז עד שהוא חזר עם שני מגשי פיצה במתנה, ועד היום אני ממש שמח שעשיתי את זה. הייתי יכול ללוות אותו בנימוס לדלת ולחזור לפיצה שלי, אבל בחרתי לעזור".

לעוד סיפורים מתוקים