"פה כל אחד מרגיש שהוא יכול לעשות אמנות רחוב וזה מוציא מכולם המון יצירתיות"

שם: אנה מירקין (Foma<3)

גיל: 33

סטטוס: בזוגיות

תעסוקה: אמנית וסטייליסטית

מאיפה את במקור ומתי הגעת לעיר?
"נולדתי במוסקבה, עליתי לארץ יחד עם ההורים שלי בגיל 9 במהלך העלייה הרוסית בשנות ה־90. כשהגענו לארץ גרנו במעלה אדומים, אחר כך גרתי ברמת גן ולתל אביב הגעתי בגיל 19, כשהתחלתי ללמוד בשנקר".

איפה הייתה הדירה הראשונה שלך?
"איפשהו בפלורנטין, אני לא ממש זוכרת. עברתי מלא דירות. עכשיו אני גרה ביפו, ליד שוק הפשפשים. אני אוהבת מאוד את האזור, יש לי הכל ליד הבית".

מה משך אותך באמנות רחוב?
"מדובר בלימודים מאוד אינטנסיביים, אבל סך הכל מהנים. במהלך הלימודים נשלחתי לעשות סטאז' בלונדון, עפתי שם על אמנות רחוב וזה נשאר איתי. כשסיימתי את הלימודים והתפנה לי זמן, התחלתי לעשות אמנות במרחב הציבורי. בהתחלה עשיתי דברים קטנים, ולאט לאט זה התפתח. היום הרבה יצירות שלי פזורות ברחבי העיר".

מה דעתך על כך שכל אחד יכול להביע את האמנות שלו על קירות העיר?
"מצד אחד זה מבורך שיש מקום שמאפשר דמוקרטיה ואולי סוג של אנרכיה. זה נחמד שכל אחד יכול לעשות מה שבא לו, והמשטרה, ברוב האזורים, די מאפשרת את העניין. בהרבה מדינות יש אכיפה מסיבית נגד אמנות רחוב, ופה ממש כל אחד יכול לעשות את זה. אנשים מרגישים בנוח, וזה מוציא מהם המון יצירתיות. אנשים שעוברים לגור בפלורנטין למשל, עוברים לגור שם כי הם אוהבים את זה, אני לא חושבת שמישהו מהם חשב שיהיה נקי. זה חלק מהעיר. בואי, יש סיורים מאורגנים שמיועדים אך ורק לזה".

מה מייחד את אמנות הרחוב שלך ובאילו נושאים את מתעסקת?
"זה משתנה בתקופות, הרבה זמן עסקתי במפגין בפמניזם ובמגדר, היום אני בעיקר בודקת את הגבולות של המדיום עצמו. אני מדביקה טפטים שהם רישומים שלי שמשתכפלים לדוגמה חוזרת".

מה משמעות השם Foma?
"זה שם סלאבי (רוסי) עתיק לגברים. בחרתי בו כדי לייצר טשטוש מגדרי. בדרך כלל רוסים חושבים שאני גבר מבוגר בגלל השם עד שפוגשים אותי, וגם היה לי אוגר בשם הזה כשהייתי קטנה".

מה את עושה בימים אלה?
"אני מתעסקת בעיקר בשתי התערוכות הקרובות שלי וגם מתחילה תכנית שהות אמן בחלל חדש, בבית קנדינוף. אפשר לבקר אותי בסטודיו בשלושת החודשים הקרובים, החל מ-30 במרץ, אז תערך פתיחה רשמית עם תערוכה קבוצתית גדולה. במקביל, עובדת על תערוכה זוגית בגלריית תיאטרון החנות, יחד עם רוני עמיאל, שנקראת LusyValley ותערוכה נוספת בגלריית בארי בקיבוץ בארי, שתפתח בסוף החודש. בשתי התערוכות הקרובות שלי אני מתעסקת ברישום, ובאיך הוא מתפקד בחלל בתור אובייקטים".

מה הסוד התל אביבי שלך?
"אני מארגנת מסיבות טכנו סודיות עם עוד שני שותפים. אבל ששש, אסור לדבר על זה".