"בליגות הגבוהות יש ריחוק בין השחקנים לאוהד, אתה לא מרגיש חלק מזה"

גד סלנר, 34, נשוי + 1, ממקימי פרויקט "כדורגל שפל" ומפתח תוכנה. מספר איך זה להסתכל על הליגות הגבוהות מלמטה, ולמה מעורב בזה כל כך הרבה רגש

גד סלנר, ממקימי כדורגל שפל (צילום: איליה מלניקוב)
גד סלנר, ממקימי כדורגל שפל (צילום: איליה מלניקוב)
14 ביוני 2018

 

שם: גד סלנר

גיל: 34

עיסוק: ממקימי פרויקט "כדורגל שפל" ומפתח תוכנה

סטטוס: נשוי + 1

מאיפה ומתי הגעת לתל אביב?
"נולדתי וגדלתי בראשון לציון, ודי סמוך לשחרור שלי עברתי לתל אביב ועבדתי בסטארטאפים. לאחר ההיכרות שלי עם אשתי, במהלך מופע קאלט של היפופוטם בסינמטק, עברנו יחד לדירה בבזל. עד היום אנחנו פה. אגב, גם הצעת הנישואים התקיימה באותו המופע".

אתה מפעיל את "כדורגל שפל", פרויקט ששם דגש דווקא על הליגות הנמוכות בישראל ועל המגרשים הנידחים. איך הגעת לזה?
"אני וטרסוב (ואדים טרסוב, 33) שירתנו יחד בממר"ם. הבנו שלשנינו יש אנטי למה שכולם מדברים עליו, והתחברנו על רקע האהבה המשותפת לליגות הכדורגל הנמוכות, וזה לא דבר מאוד רגיל. נסענו להרבה משחקים בחו"ל, ובשלב מסוים התחלנו להסתובב יחד בארץ. היינו פותחים את האתר של ההתאחדות, מסתכלים על המשחקים ובוחרים לוקיישן לפי מה שבא לנו – מדבר או נוף גלילי. באחת הפעמים הגענו לאום אל פחם. אני זוכר שהייתה תדהמה – ביקשו מאיתנו תעודות זהות כי חשבו שאנחנו פעילי ימין. לא הסתדר להם, ודי בצדק, שאנשים באים מתל אביב לראות משחק באום אל פחם. הכניסו אותנו לחדר ההלבשה, נפגשנו עם הבעלים, ישבנו עם השחקנים לאכול – זו הייתה חוויה מטורפת. הבנו מה זה אומר לאהוב קבוצת כדורגל. את התמונות מאום אל פחם העלינו לפייסבוק, סתם שתהיה מזכרת לחבר'ה, ובהמשך גם יצרנו מהן תערוכה. בהמשך גם פגשנו את דורון (דורון שהינו, 31), במאי ועורך מוכשר שלקח את הפרויקט כמה צעדים קדימה".

מה יש בליגות נמוכות שמושך אותך כל כך? מה אוהדי הכדורגל מפסידים?
"כדורגל בשבילי הוא קודם כל רגש, בסוף זה קם ונופל על זה. בליגות הגבוהות יש ריחוק בין השחקנים לאוהד הפשוט, אתה לא יכול להרגיש באמת חלק. כשאני מגיע למגרשים ברחבי הארץ, יושב עם הבעלים לשיחת חולין ומכיר את השחקנים מקרוב, אני באמת חלק מתרבות כדורגל. כיף לי לראות שחקן טוב בליגה ב' נשבר, מסתכן ונפצע בשביל התשוקה שלו, אף שאין לקבוצה ביטוח בריאות ופציעה תעלה לו בהיעדרות מהעבודה הרגילה".

ומה דעתך על המונדיאל? 180 מעלות מ"כדורגל שפל".
"קודם כל ברור שצופים. זה כיף, זה טראש, זו צריכה של פאן, ברור לי שאראה את זה כי זה פשוט נמצא, לא כי זה מאוד מעניין מבחינתי. החלק האהוב עליי הוא שלב הבתים, כי יש שם מיקס לא הגיוני של קבוצות – נניח שבדיה נגד צפון קוריאה או תוניסיה נגד אנגליה – זה ביזאר ברמת הפרו אבולושן. בעיניי ככל שהשלבים עולים העניין צונח".

מה הדבר הכי תל אביבי בעיניך?
"לשבת לקפה ולעבור שלושה־ארבעה סבבים של אנשים שחולפים ומצטרפים".