"עדן בן זקן נתנה לי שטר של 100 שקלים. סלבים אוהבים לתת שטרות"

דרור טמיר, 40, רווק, אמן קרקס ומופיע בצומת רוקח בלהטוטנות בין הרמזורים. מספר איך הגיע למקצוע ומה הרגע הכי הזוי שקרה בהופעת רמזור 

דרור טמיר (צילום: איליה מנליקוב)
דרור טמיר (צילום: איליה מנליקוב)
15 בינואר 2019

 

שם: דרור טמיר

גיל: 40

סטטוס: רווק

עיסוק: אמן קרקס, מופיע בצומת רוקח בלהטוטנות בין רמזורים

איך הגעת לתחום הקרקס?
"אני יודע לעשות ג'אגלינג מגיל 12, ובגיל 21 חלום הנעורים שהיה לי להתקבל ללהקה בחיפה נגנז. אז החלטתי שאני מופיע לא משנה מה ונסעתי לאירופה. באותו זמן, כשאנשים אחרים טסו להודו לחצי שנה, אני טסתי והתחלתי להופיע ברחובות, תחילה בספרד ואז באמסטרדם. בשנת 2003 התקבלתי לאקדמיה לקרקס באנגליה ושם למדתי בין היתר טרפז מעופף. אמנות הקרקס שם היא יותר רחבה אבל טוב לי להיות להטוטן פה בישראל".

אילו כישורים צריך כדי להופיע בצומת?
"יש את הצד הטכני, שצריך לדעת מתי מתחלף הרמזור, להכיר את ההופעה ולהשאיר מספיק זמן לאיסוף כסף מהמכוניות. אני מופיע שם ממקום מאוד פילוסופי, אני רואה בזה התמודדות מול ההיבריס במחזור של שתי דקות. יש להגיע ממקום של נתינה, למצוא את המופע שישמח את האנשים והנהגים. לחשוב על ילד שמחייך או מישהו זקן שמופעם ומתלהב כי זה מזכיר לו רגע מהילדות. אם מגיעים ממקום של נתינה זה עובד, אנשים מרגישים את האנרגיה שלך. אם תבוא שחצן זאת בעיה, אלו שתי דקות למבחן חטא הגאווה. אנשים צועקים לי שאני מלך, אחרים חושבים שאני קבצן, והתשובה שלי היא שאני בסך הכל ליצן".

מה הרגע הכי הזוי שקרה בהופעת רמזור?
"עדן בן זקן נתנה לי שטר של 100 שקלים, ובכלל סלבים אוהבים לתת שטרות. עוד קרה שהיה שוטר שבמקום להעיר לי או לקנוס אותי עשה את עצמו כאילו הוא דורס אותי. באחת השבתות האחרונות הגיע קבצן שלא ראיתי בחיים שלי, עם קעקועים על הפנים, ובמקום ללכת למקום אחר ניסה להסתיר אותי ונכנס איתי לוויכוח, הזמנתי משטרה, ושלוש ניידות הגיעו לשם להגן עליי. המשטרה ואנחנו המופיעים ביססנו יחסים של לגיטימציה, הם מבינים שאנחנו בסך הכל משמחים ומתפרנסים ולא פושעים".

אתה חלק מקבוצה?
"אנחנו קבוצת פירומניה, זה גם קבוצת הפקות אבל גם להקה, אנחנו לא רק מופיעים במופעי תאגיד אלא יוצרים מופעים משלנו, כבר חמש שנים שרצים עם מופע אש שנקרא מאגמה".

יש יוצרים חדשים שמגיעים לצומת רוקח, איך זה עובד?
"לפני ארבע שנים הייתי שם לבד, ואז הגיעו ג'אנגלים חדשים וותיקים, פתחנו קבוצת פייסבוק סודית עבור הרמזור של רוקח־אבן גבירול ואנחנו מתאמים שעות בינינו. כולם מפרגנים, אם מישהו רוצה גם את השעתיים שאחר קבע אין מריבות טריטוריה. יש חדשים שלא ממש מבינים את הכללים ואנחנו מעירים אבל אין מריבה על השטח. בתיאוריה שלנו יש מספיק זמן, מקום וכסף לכולם".

מה הכי תל אביבי בעיניך?
"יש לי תשובה שאולי תפתיע. מכיוון שאני שומע מהרבה אנשים שאני אייקון תל אביבי, הכי תל אביבי בעייני אלו התושבים הוותיקים בעיר: הזוגות, הגברים והנשים שעושים את ההליכות שלהם לפארק הירקון והם תל אביב האמיתית. הם תושבים המון שנים, והם אוהבים את הצבע שהוספנו לעיר, הם נותנים לנו כל יום. הכי תל אביבי זה האנשים הוותיקים שהאופי שלהם מורגש יותר מכל הצעירים שעברו לפה".