"אנחנו מחנכות דור חדש של אספניות אמנות"

רז שפירא-פיינבורג, 34, בזוגיות + 1, אוצרת המשנה של יריד צבע טרי. מספרת כיצד נעשה תהליך בחירת העבודות שיוצגו ביריד ולמה אין דבר כזה מסחרי מדי

רז שפירא-פיינבורג (צילום: איליה מלניקוב)
רז שפירא-פיינבורג (צילום: איליה מלניקוב)
28 במרץ 2018

שם: רז שפירא-פיינבורג

גיל: 34

סטטוס: בזוגיות + 1

תעסוקה: אוצרת משנה ביריד צבע טרי

מאיפה את במקור ואיפה את גרה כיום?
“נולדתי וגדלתי בפתח תקווה, כשהייתי בת 16 עברנו לגבעת שמואל וכיום אני גרה בפנטהאוז מדהים ביפו עם בת זוגי חוה מאירוביץ׳, האישה היפה בתבל, לולו בת ה־5 שיש רק אחת כמוה
בעולם, ומיקה הכלבה".

איך נראתה הדירה הראשונה שלך בתל אביב?
“גרתי עם הגרוש שלי ואחיו בדופלקס מהאגדות מעל איציק הגדול. שכר הדירה היה 480 דולר, היו לנו ג’קוזי בכל קומה, רצפה מצוירת, מטבח חדש, משהו שאין לתאר. אה, ולא היו דלתות בשום חדר".

איך נכנסת לתחום האוצרות?
“למדתי לתואר בתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב, ובשנה ב׳ גייסה אותי יעל שפירא מצבע טרי לעבוד כנציגה ביריד. זכיתי לעבוד שם עם שלושה אמנים שאחד מהם היה אמן הגרפיטי אדם יקותיאלי (Know Hope). מערכת היחסים המקצועית והחברית איתו שינתה את חיי והמשיכה שנים כמנהלת הסטודיו והפרויקטים שלו. מאז עבדתי כל שנה במקביל גם ביריד בתפקידים שונים ובפרויקטים של אוצרות".

איך נראה תהליך העבודה על היריד?
“כל יום נראה אחרת. יש לנו פגישות, ימי עבודה מול המחשב עד שהעיניים דומעות וסיורי ספקים במתחם. למעשה אנחנו עובדות על היריד כל השנה. אני ויפעת גוריון – המייסדת, המנהלת האמנותית והאוצרת הראשית – מגיעות לסטודיו של האמנים שיציגו בחממת האמנים ובוחרות כל עבודה. בהמשך אני מייעצת להם על התמחור. אחוז גדול ממי שרוכשות יצירות בחממה עושות את זה לראשונה ביריד, כך שאנחנו מחנכות דור חדש של אספניות".

מה את חושבת על הביקורת שנשמעת שצבע טרי נעשה יריד מסחרי מדי?

“שהיא לא רלוונטית. מה זה מסחרי מדי? זה יריד מסחרי, הכל בו מוצע למכירה. מסחרי זה לא ההפך מאיכותי. אנחנו מציגות תמונת מצב עדכנית של כל הנעשה בעולם האמנות הישראלי בתקופה זו – מפרויקטים חתרניים ומאתגרים ועד אמנות שמוצגת במוזיאונים ובגלריות ברחבי הארץ והעולם".

מה עדיין חסר לך בעולם האמנות התל אביבי?
“הוא בעיקר קטן. האמנות עצמה מעולה, יש הרבה אמניות מצוינות שיוצרות אמנות משמעותית. מה שחסר וצריך עוד להתפתח בישראל השכבה של מי שרוכשות אמנות, תומכות באמנות, מזרימות דם לעולם הזה. אנחנו עובדות מאוד קשה ביריד כדי לפתח את השכבה הזו. להסביר לקהל שעדיף לרכוש אמנות שהיא נצחית מאשר גדג'ט שעולה אותו דבר אבל הערך הרגשי שלו לא משתווה לזה".

מה הדבר הכי תל אביבי בעינייך?
“ההרגשה שיש מקום לכולן ושמותר הכל. אני יודעת שזו אשליה, אבל עם הרגשה קשה להתווכח".

מהו המקום האהוב עלייך בתל אביב?
“האיקס שעושים הגלים בנקודה העליונה בטיילת איפה שרחוב הירקון הופך להרברט סמואל והסיסים בנחלת בנימין בשעת הדמדומים בקיץ".