"נעליים בעבודת יד הן רמה אחרת; במכונה לא מרגישים כלום"

שם: רפאל דרעי, "המאסטרו"

גיל: 71

סטטוס: נשוי + ארבעה ילדים + עשרה נכדים

עיסוק: יצרן ומעצב נעלי כלות וערב

מתי ומאיפה הגעת לעיר?
"עליתי לארץ בגיל 7 עם ההורים וחמשת האחים שלי. הגענו לשדרות ויומיים לאחר מכן אבא שלי, שהיה לו מפעל נעליים במרוקו, קנה חנות קטנה ביפו ועברנו לשם מהר יחסית. גרנו בדירת שני חדרים וחצי ברחוב אילת ומאז אני פה, לא מסוגל לעזוב, אפילו שהיו פה הרבה שינויים עם השנים. פעם יפו הייתה כמו מושב, אבל כבר ממש לא".

מתי החלטת שאתה רוצה להמשיך בעשייה של אבא שלך?
"מאז ומתמיד ידעתי שזה יהיה הכיוון – אני דור שלישי ליצרני נעליים. מגיל 9 אבא שלי לימד אותי את העבודה, מיד אחרי בית הספר הייתי מגיע עם הילקוט לחנות ונשאר שם עד שעות הערב המאוחרות. כשאבא שלי סגר את העסק אני הייתי בן 20 בערך והתחלתי לעבוד בחנויות אחרות, אז גם קיבלתי את התואר 'מאסטרו' כי הכנתי דברים שהדהימו את כל בעלי העסק באזור. בגיל 25 פתחתי חנות משלי, ומאז הכל היסטוריה".

בעידן המתקדם הנגישות לנעליים זולות, בחנויות ובאינטרנט, עצומה. איך מצליחים לשמר עסק מהסוג הזה?
"נעליים בעבודת יד הן רמה אחרת – אתה מרגיש כל חומר וכל גימור ביד שלך. במכונה לא מרגישים כלום, לא יכולים לאתר כמו שצריך גורמים מפריעים בנעל. כל רגל שונה ומצריכה התייחסות נקודתית, זה בדיוק מה שאני מציע. אני מתאים ללקוחה נעל בהתאם לצרכים הפיזיים שלה. כלות נועלות את הנעליים שלי כל הערב ואחר כך גם נרדמות איתן. השוק השתנה מהבחינה הזאת שאני כבר לא מייצר סחורה לחנויות נוספות, כי היבוא הרס את האפשרות הזאת. אני מסתפק בייצור בוטיקי ומשתדל להתחדש ולהביא רעיונות ועיצובים מהראש שלי".

בתור מי שעובד בעיקר עם כלות, ספר לנו על ההעדפות האפנתיות הנשים בישראל.

"כולן דורשות נעליים נוחות ולא רועשות, בעדיפות לסנדלים. זה הבסיס. המסורתיות מעדיפות נעליים צחורות והחילוניות בוחרות, בדרך כלל, בגוונים שונים של צבע גוף. העקב הנפוץ ביותר הוא ארבעה ס"מ שזה גובה סביר ויש גם נועזות יותר. אחרי כל השנים האלה אני יכול לומר שכלות לחוצות תמיד, ובשנים האחרונות זה עוד החמיר – התחרות גדולה וכל אחת רוצה להיראות הכי טוב. מלבד זאת כצרכניות הן מבינות יותר, כי יש אינטרנט והן יכולות לבדוק מה קורה. העולם מתקדם, לא?".

מה הדבר הכי תל אביבי בעיניך?
"הלבוש המושקע – כולם תמיד נראים מאוד מכובדים וחגיגיים, לא חאפרים. חבל על הזמן".