"אם הנהג מאחוריך צופר לך בחנייה, סימן שהוא לא מתל אביב"

שיר משעל, 33, בזוגיות, מספרת על העבודה כמורה ליוגה המתמחה בעבודה עם ילדים ומבוגרים על הספקטרום האוטיסטי

שיר משעל. צילום: שלומי יוסף
שיר משעל. צילום: שלומי יוסף
21 באפריל 2019

מתי התחלת לתרגל יוגה?

"השיעור הראשון היה בגיל 14, אבל התחלתי ממש לתרגל בגיל 21. יוגה בשבילי זה קודם כל לא רק התנוחות הפיזיות, זאת דרך חיים. זה מלווה אותי בכל מה שאני עושה: איך שאני מדברת ומה אני אוכלת. היוגה עזרה לי במלא רגעים בחיים, היא מקום בטוח להיות בו. זה לא קסם, זה לא משהו ש'מציל אותך', אבל זה משהו יציב שאפשר תמיד לחזור אליו".

מה מיוחד בחיבור בין יוגה לבין ילדים ומבוגרים על הספקטרום האוטיסטי?

"אנשים על הספקטרום חווים את העולם, כל אחד בדרכו, בצורה מאוד שונה. מבחינתי זה עדיין מסתורין, אבל ניכר שברמה החושית הכל קורה בצורה מוגברת או בצורה מופחתת. יוגה מחזירה אותנו לגוף ולקרקע, והחיבור הזה לתרגול של אדם שלפעמים מרחף, או נמצא כאילו בעולם שלו, מחזיר לגוף ולקרקע. למשל, יש הרבה ילדים על הספקטרום שהולכים רק על קצות האצבעות. במובן הזה, רק להעמיד את הרגל ולשים עליה שק חול זה כבר קרקוע מאוד גדול. הדבר הראשוני שמייחד את זה היא החוויה של הנוכחות בגוף שחסרה".

איך הגעת לתחום?

"הגעתי לזה מתוך החוויה האישית שלי. זה קיים בעולם, אבל פחות נוכח בארץ. יש כאלה שמלמדים יוגה בכללי ואז הם גם מורים ליוגה וגם עובדים עם הספקטרום, אני פשוט התמקדתי רק בזה ויצרתי את 'יוגה על הספקטרום'. עבדתי עם אנשים עם אוטיזם כמשלבת והייתי תרפיסטית בתוכניות ביתיות. היות שהיוגה עזרה לי אישית כבן אדם הכנסתי אותה לעבודה איתם והבנתי שזה מה שאני הכי אוהבת בעבודה. ברגע שהתחלתי לעבוד עם אנשים עם אוטיזם הרגשתי מאוד בנוח, לא נרתעתי. לאט לאט הכנסתי את היוגה והבנתי שאני רוצה להעמיק את התרגול, עשיתי קורס רגיל של מורי יוגה והמשכתי לעבוד איתם דרכה. בהתחלה עשיתי את החיבור מתוך ההיכרות שלי איתם וגם עשיתי כל מיני קורסים כמו שילוב, ויסות חושים ועוד".

צילום: שלומי יוסף
צילום: שלומי יוסף

מה הדבר הכי משמעותי שלמדת בעבודה?

"קבלה, וחציית ההתנגדות. לאנשים עם אוטיזם יש המון דברים שהם לא יכולים לשנות. בחיים הרגילים שלנו אנחנו כועסים אם אנשים לא עושים משהו כרצוננו. אם ילד מרביץ או נושך אותי ואני אכעס עליו, לא עשיתי פה כלום, הוא נושך כי זאת הדרך שלו לפרוק את המתח שעצור לו בגוף. כשאת עומדת מול אדם ששורט אותך או מושך לך בשיער ואת מבינה שאת לא יכולה לכעוס עליו, את לומדת שיעור אמיתי בקבלה ובדברים שאי אפשר לשנות, בתגובות שלנו. את לא יכולה לכעוס על בן אדם על מה שהוא, הוא פשוט כזה. נוסף לזה, אני לומדת לעבוד על התנגדות. אחד המאפיינים הבולטים על הספקטרום הוא התנגדות לשינוי ולדברים חדשים. אם אני אילחץ מילד שלא רוצה לתרגל אני בעצם מוותרת עליו ואין סיבה לוותר עליו, הוא צריך לחצות את ההתנגדות".

מה הכי תל אביבי בעינייך?

"עדינות הנפש לא לצפור כשמישהו באוטו מאותת ומחכה לחניה שמתפנה. כתל אביבי, אם האדם לפניך ממתין לחניה ויוצר פקק אתה לא תצפור לו מתוך הבנה של מה זה לחפש חניה. אם צופרים ישר מבינים שזה לא תל אביבי".